"אין צחוקים עם המאבטחים. השבוע הם שלפו אקדח על שליח"

רחוב עזה, ירושלים, יום רביעי, 17:00

מילה לפתיחה: מרגע שיוסי אלוני התחיל לצלם והפלאשים הראשונים הבזיקו, הרגשנו על קצה המזלג את מה שעובר על תושבי רחוב עזה, שביתו של שכנם הפך למעון הזמני של ראש הממשלה. בהתחלה ניגש אלינו מאבטח וצילם את תעודות העיתונאים ותעודות הזהות שלנו; אחרי כמה דקות ניגש אלינו מאבטח בכיר יותר, ביקש שוב את התעודות, ותדרך אותנו מה אסור לצלם. תושבי רחביה כבר מיומנים בשיירות רועשות ובחסימות כבישים, אחרי הכול גם רחוב בלפור לא רחוק מפה. ובכל זאת, המחסום על המדרכה ברחוב עזה מרכזי יותר, והתשאולים באמצע החיים מציקים יותר מבעבר.

איוב דווית, שיפוצניק

על המפה: אני גר בצור־באחר, אבל שלוש שנים עובד פה ברחוב עם כל העסקים בתור שיפוצניק. אני בן 28 עוד מעט. יש לי שלושה תארים. לא עשיתי צבא אז התחלתי מגיל 18. למדתי חינוך בפתוחה, חינוך מיוחד באונו וטכנאות שיניים בבאקה אל־גרביה. עבדתי בטכנאות שיניים אבל זה שלושים שקל לשעה, אבא שלי יזרוק אותי מהבית.

המצפן: אין לי זכות הצבעה כי אני ממזרח ירושלים.

השכן שלא ישן: שלשום בתוך עשר דקות חסמו את הרחוב פעמיים. הוא נסע וחזר אחרי כמה דקות. המאבטחים תמיד עוצרים אנשים שמגיעים לעבוד פה ממול ושואלים אותם שאלות. גם אותי, אבל לא כי אני ערבי. הם עוצרים את כולם. הם קשוחים, אין צחוקים איתם. שלשום אחד השליחים רצה לעבור פה. התחיל לקלל. הם תפסו אותו באתר בנייה ליד, שלפו את האקדח והשכיבו אותו על הבטן על הרצפה. באתי ומשכתי אותו בקסדה, חילצתי אותו מהם.

שחר דיין, עובד בפיצרייה

על המפה: אני בן 33, גר פה קרוב ועובד בפיצה פלורה בהמשך הרחוב. אנחנו כשרים בלי תעודה. אוכלים אצלנו גם חרדים. למדתי היסטוריה באוניברסיטה.

המצפן: לא הצבעתי בבחירות. לא מצאתי מפלגה שתבטא את הקול שלי. עצוב להגיד את זה, אני לא אומר את זה בגאווה. בשתי מערכות הבחירות הראשונות הצבעתי לעבודה. אני הולך להצביע בגלל מה שמפריע לי ביומיום, פחות לימין־שמאל המסורתי.

השכן שלא ישן: יש הרבה חסימות כבישים, וזה מפריע יותר מאשר כשהוא גר בבלפור. לפני שבע שנים גרתי ליד בלפור, הייתי עובר שם בכל יום. ב־2014 הרחוב היה פתוח, ופתאום סגרו אותו. אני מרחם על מי שגר שם, אבל עכשיו שקט להם. אין לי יותר מדי ג'וּס: ביבי לא בא לפיצה, אבל יאיר מגיע לפעמים.

מלאני מתיאס, בנקאית

על המפה: אני גרה 13 שנים בדירה ממול. עליתי לפני 16 שנים מדרום אפריקה. גרתי פה בתור רווקה כי זו דירה של ההורים שלי, ובעלי הצטרף אליי כשהתחתנו. אני עובדת בבנק בוולדורף אסטוריה ואני רואה את נתניהו שם לא מעט. אני גם רואה אותו יוצא להליכות. עשיתי פדיחה מולו לפני הבחירות: חששתי שהילדים שלי יקפצו לכביש וצרחתי לבעלי "תעזור לי", ופתאום אני רואה אותו מולי. הוא רק אמר חג שמח. זה היה ממש לפני הבחירות, והוא נראה מתוח ומלא מחשבות.

המצפן: בדרך כלל הצבעתי לנתניהו, אבל הפעם הצבעתי לבן־גביר כדי שישמור עליו מימין. שמחתי על התוצאות. טוב שהוא עלה להר הבית והראה שאנחנו בעלי הבית ואין לנו במה להתבייש. זה גם לנוצרים וגם למוסלמים וגם ליהודים. לא כולם בעולם ובתקשורת השמאלנית אוהבים את זה, אבל זו האמירה: לא צריך לחשוב מה אומרים בעולם, צריכים לחשוב על עצמנו.

השכן שלא ישן: הרחוב תמיד פקוק. אני יוצאת מוקדם לעבודה וכשאני עוברת פה זה לא מפריע. גם לא עצרו אותי לתשאול. אולי מכירים אותי.

יונתן בראון, מוזיקאי

על המפה: אני עובד בתזמורת מזרח ומערב, מנגן על פסנתר. הייתה לנו עכשיו הופעה עם אהוד בנאי ועוד מעט תהיה עם נסרין קדרי. ואני עושה גם עבודות פרטיות ויוצר מוזיקה להצגות וסרטים. אני גם סטודנט לתואר שני.

המצפן: הצבעתי לעבודה.

השכן שלא ישן: אני פחות בכבישים אז החסימות לא מפריעות לי. אולי עוד אתקל בזה. זה לא שונה כל כך מבלפור. אני לא חושש מההפגנות.

עומר וקסלר, עובד סוציאלי

על המפה: אני עובד סוציאלי בעירייה, בתחום בריאות הנפש וטראומה מינית. עבודה מעניינת. עבדתי קודם עם נוער בסיכון, בהתמכרויות, בכל מיני תחומים.

המצפן: הצבעתי לעבודה. אני לא מצביע מסורתי שלהם אבל אהבתי את הרשימה של מרב, עם הרבה נשים. אני מגיע מבית אדום, ארגנטינאי, חד"שניקי, אבל חד"ש היא כבר לא מפלגה יהודית־ערבית. השכונה שלנו מגוונת. יש פה ציונות דתית וליכוד.

השכן שלא ישן: המאבטחים עצרו אותי עם הילד בדרך לגן וביקשו תעודות. היה מישהו שלא אפשרו לו לעלות לאוטובוס עד שהוא יזדהה ויראה תעודות. חסמו פה את המדרכות. אתה יכול לעבור, אבל זה מתחם סגור בעצם. לי זה מפריע. גם בקדנציה הקודמת, כשהוא היה בבלפור, השיירה הרעישה בטירוף, סירנות בכל שעות היממה. בשנה וחצי האחרונות היה שקט, כי בנט היה ברעננה.

מיכל טל־אל, אשת חינוך

על המפה: אני בשבתון, כותבת דוקטורט בחינוך בעברית ומכשירה מורים ליהדות בתוכנית רביבים. הדוקטורט שלי הוא על "א־לוהים בחינוך הממלכתי". בדרך כלל אני מורה בבית ספר לאמנויות בירושלים.

המצפן: הצבעתי לעבודה.

השכן שלא ישן: במדרכה אין מקום לעבור עם העגלה. גם ככה קשה מבחינת פקקים וחניה, אז זה לא עוזר. ידעתי שרחביה היא שכונה עם אקשן, אבל צריך להבין שרחוב עזה הוא עורק ראשי. כששמו את פטריות החימום ליד המאבטחים, אמרתי כל הכבוד שדואגים להם, אבל גם הבנתי שהולכים לבנות פה קונסטרוקציה. זה יפגע באיכות החיים.

נועה לוי, מדריכת יוגה

על המפה: אני מגיעה מעולם היוגה והנטורופתיה.

המצפן: לא הייתי מהשונאים ולא במחאות.

השכן שלא ישן: אני גרה ממול. היה גשם זלעפות והייתי בחוץ עם התינוק, ואחד המאבטחים עיכב אותי מול הבית. הייתי צריכה לחכות עם התינוק בגשם. אנחנו עוברים דירה כי קשה לחיות פה. אני לא זוכרת שרחוב עזה היה פקוק ככה פעם. בכל פעם שהוא יוצא חוסמים לכמה דקות ארוכות את המכוניות ואת הולכי הרגל. נכון שהוא גר פה קודם גם, אבל לא בתור ראש הממשלה.