אחרי ירידה במספר העולים בשנתיים שחלפו בשל הגבלות הקורונה והסגרים, מספר היהודים הישראלים העולים להר שב ומטפס. השורה התחתונה: ב־2022 עלו להר הבית כמעט פי תשעה יותר יהודים ישראלים מאשר בשנת 2009 – 48,230 לעומת 5,658, אך פחות תיירים מאשר ב־2009 – 289,604 לעומת 306,947.
מספר התיירים המגיעים להר גבוה בהרבה ממספר היהודים הישראלים העולים אליו, אולם המגמה במקרה הזה היא הסיפור הגדול. אחרי עשורים של תרדמת, הציבור היהודי התעורר לעניין ללא ספק. ברור שמאחורי כל יהודי שעולה בפועל להר ניצבים המונים שתומכים בכך אולם נמנעים מעלייה משלל סיבות, שהמשותף להן הוא שהדרך אל ההר וגם השהייה בהר עצמו הן לא פעם מסע ייסורים בעבור יהודים חובשי כיפה.
בהגדרה "יהודים ישראלים" נכללים בעיקר יהודים שומרי מצוות ובעלי חזות דתית, ואילו בהגדרה "תיירים" נכללים ישראלים מהמניין שנספרים בידי המשטרה במניין התיירים פשוט מכיוון שהם גלויי ראש. יש לזכור שההר פתוח לשעות מועטות בלבד לכל מי שאינו מוסלמי, ושיהודים בעלי חזות דתית מופרדים משאר המגיעים ומותרים לעלות רק בקבוצות מפוקחות שבהן הקצב, המסלול, מספר המשתתפים ועזרי ההדרכה מוכתבים בידי המשטרה ומוגבלים מאוד. יהודים שומרי מצוות גם טובלים במקווה קודם לעלייתם ונדרשים לא פעם להמתין זמן ממושך במבואת הכניסה בטרם מאושרת עלייתם.
ואף על פי כן, המספרים עולים. 7,384 יהודים עלו להר באוקטובר לבדו, חודש החגים, בשעות המועטות שההר היה פתוח לעלייתם. זה ככל הנראה נתון גבוה יותר מאי פעם לחודש יחיד מאז מלחמת ששת הימים. זה יותר מאשר כלל היהודים שעלו להר בכל שנת 2009, יותר מאשר עלו בכל שנת 2010, ומשתווה פחות או יותר למספר היהודים שעלו ההרה בכל שנת 2012.
התמורה מתרחשת בשנים האחרונות לנגד עינינו המשתאות, והיא נובעת אך ורק מכוח הדחף הפנימי האדיר של העולים הפשוטים שבשטח, ולמרות התעמרות רשויות המדינה והרבה מקלות בגלגלים. לולא התנכלות השלטונות, מספר העולים היה מגיע כבר למאות אלפים בשנה אם לא למיליונים. אם במהלך כהונת הממשלה החדשה ישתנו הכללים בהר ויוחל בו ברמה כזו או אחרת חופש פולחן, הרי שאת התודות והפרחים יש לשגר לאו דווקא להנהגה אלא להמוני העולים מהמניין – אלו שהתעקשו לבוא בשעות לא שעות מקצות הארץ אל ההר למרות הקשיים, ההמתנה הממושכת, הכללים הנוקשים והיחס שלא פעם הוא שערורייתי ומשפיל.
הנהירה היהודית הגוברת, היא ולא אחרת, מגבירה את החרדה בארמון ברבת־עמון ובמוקטעה ברמאללה מפני מהפך כולל קרוב בהתנהלות במקום הקדוש בעולם. שם – ובשאר המדינות שמיהרו השבוע לגנות את עליית השר איתמר בן־גביר להר הבית – מבינים היטב, טוב מאיתנו, עד כמה קרובה נקודת ההכרעה.
