מחקר משנת 2022 בכתב העת "Nature Communications" מצביע על כך ששורש הדחיינות עשוי להיות טמון בהטיה קוגניטיבית – אנו מאמינים שביצוע משימות יהיה איכשהו קל יותר בעתיד.
"אתה יודע שזה הולך להיות מבאס בעתיד בדיוק כמו שזה יהיה מבאס אם תעשה את זה עכשיו, אבל בפנים אתה פשוט לא יכול להתאפק", אמר סמואל מקלור, פרופסור לפסיכולוגיה ומדען מוח קוגניטיבי באוניברסיטת אריזונה סטייט. "זו תופעה מרתקת – סוג של עיוורון שאי אפשר לברוח ממנו – למרות שאם רק עוצרים וחושבים על זה, זה מגוחך".
יש שונות בין אדם לאדם, אבל "דחיינות היא נטייה שכולנו נתקלים בה בחיינו בתחומים שונים, או בנקודות זמן שונות בחיינו", אומר רפאל לה-בוק, נוירולוג במכון המוח בפריז ומחבר המחקר. "המנגנונים הקוגניטיביים האמיתיים מאחוריה לא ממש ידועים. וזו אולי הסיבה מדוע קשה להתגבר על הנטייה הזו".
אנשים שדוחים משימות מאמינים שהן יהיו קלות יותר בעתיד
חוקרים ביקשו מ-43 מבוגרים לדרג את העדפותיהם לקבלת תגמולים קטנים יותר מהר או גדולים יותר מאוחר יותר, וגם את העדפותיהם לגבי ביצוע משימות קלות יותר, מוקדם, או משימות מאומצות יותר, מאוחר יותר. מחקר מוקדם יותר הראה שבני אדם נוטים להיות אימפולסיביים יותר ומעדיפים פרס קטן מוקדם על פני פרס גדול מאוחר. הממצא הזה נמצא גם במחקרו של לה-בוק. ציפור אחת ביד עכשיו שווה יותר משניים באיזה עץ עתידי.
המחקר שלו גם מראה שאנשים מזלזלים במאמץ עתידי, ומעדיפים משימה קלה יותר כעת לעומת משימה קשה יותר בעתיד, כמו שינון של 10 ספרות ביום אחד או 20 ספרות עד השבוע הבא. כאשר החוקרים ביקשו מ-27 מתוך 43 הנבדקים לבצע את אותו ניסוי במכשיר MRI, אזור מוחי אחד בלט כמרכזי בביצוע חישוב עלות-תועלת זה – קליפת המוח הקדם-מצחית האחורית. נראה היה שפעילות המוח באזור זה משלבת מידע על תגמולים ומאמצים עבור משימה; משימות מאומצות יותר הגבירו את הפעילות העצבית שלו, בעוד שתגמולים רבים יותר הפחיתו אותה.
"כשאדם מתלבט מפני שהאפשרויות נראות כמעט שוות, זה הזמן שבו אזור המוח הזה הוא הפעיל ביותר", אומר מק'קלור. "זה מתאים לתחושה הסובייקטיבית של דחיינות, אתה נאבק בזה ועושה את זה בכל מקרה". מוחות המועדים לדחיינות היו רגישים במיוחד לרעיון שביצוע משימות בעתיד יהיה הרבה יותר קל. "אם הם מדמיינים שיש להם חודש שלם לבצע את המשימה, מבחינתם, המשימה פשוטה הרבה יותר", אמר לה-בוק. אבל עבור לא דחיינים, המשימה לא נראית הרבה יותר פשוטה.
סבירות גבוהה יותר לדחיינות כאשר המשימה קשה יותר
כדי למדוד דחיינות בצורה ישירה יותר במעבדה, החוקרים ביקשו מהמשתתפים לבחור אם לבצע משימות תמורת פרס עכשיו, או את אותה משימה מחר תמורת אותו פרס. כצפוי, ככל שהמשימה דורשת יותר מאמץ, או ככל שהמשימה מתגמלת פחות, כך גדל הסיכוי שהמשתתפים ירצו לדחות אותה. באופן מכריע, ככל שאדם ממעיט במידת הקושי של משימה עתידית, כך קטן הסיכוי שהוא ידחה את המשימה.
דחיינות היא לא החלטה חד פעמית, אלא כזו שאנו מקבלים שוב ושוב כדי לדחות את המשימה למחר.
כדי להעריך את התנהגות הדחיינות במסגרות אמיתיות יותר, החוקרים ביצעו ניסוי עם משימות בירוקרטיות. המשתתפים קיבלו הודעה שכדי לקבל את התשלום שלהם, עליהם למלא בבית ולהחזיר תוך 30 יום, 10 מסמכים אדמיניסטרטיביים מפרכים כגון מסמכים לחידוש דרכונים ורישיון נהיגה. "הטפסים למעשה היו די משעממים," אמר לה בוק.
באמצעות נתוני ההתנהגות והדמיית המוח שלהם, החוקרים הצליחו לבנות מודל חישובי שחזה כמה זמן כל אדם עיכב את השלמת הניירת. כמעט כולם התמהמהו במידה מסוימת. (שישה אנשים מעולם לא החזירו את הניירת אך עדיין קיבלו תשלום.)
הן בניסויים במעבדה והן בניסויים בבית, הפקטור המשפיע ביותר על חומרת הדחיינות היה עד כמה כל אדם האמין שהמשימות יהיו פחות קשות בעתיד. הבדלים בפעילות העצבית של קליפת המוח הקדם-מצחית חזו גם הם את נטיית הדחיינות של המשתתפים. במילים אחרות, ככל שהמוח שלך יחשוב שהמאמץ הנדרש כדי לעשות משהו בעתיד נמוך יותר, כך תדחה אותו יותר.
איך להתמודד עם דחיינות
הממצאים ממחקר זה מראים שישנן שתי דרכים להתמודד עם דחיינות, אם כי יש צורך במחקר נוסף.
הראשונה: זכור את המשימה. מכיוון שדחיינות היא החלטה חוזרת ונשנית, אתה צריך לזכור שיש לך משימה לבצע. "אם בשלב מסוים תשכח שיש לך משימה, אז ברור שלעולם לא תבצע אותה", אמר לה-בוק. "הגדרת תזכורות שיזכירו לך בתדירות גבוהה את המשימה עשויה להפחית את הסיכוי שלך לדחות אותה".
הדרך השנייה: דמיינו את עצמכם בעתיד. אפשר לנסות לטפל בהטיה הקוגניטיבית שגורמת להאמין שמשימה קלה יותר בעתיד. לדמיין את עצמך בעתיד, מתמודד עם חשבונות שלא שולמו, דדליינים מתקרבים וכלים לא שטופים – יכול להזכיר לך שדחיינות לא הופכת את המשימה לקלה יותר. תרגול זה, המכונה חשיבה עתידית אפיזודית, שימש כדרך לטיפול בהתמכרויות. "הניסיון להפוך את המשימות בעתיד למציאותיות יותר, עשוי להגביר את האות של המחיר במוח שלך ואולי לעזור לך להבין שלמעשה, המחיר יהיה בדיוק כמו שהוא עכשיו", אמר לה-בוק.
