הדיונים במשפט נתניהו נמשכים. עו"ד נועה פירר, מצוות ההגנה של שאול אלוביץ', חוקרת הבוקר (ד') בחקירה נגדית את עו"ד יעל מלם יפה מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת.
פירר שאלה את מלם יפה אודות פגישות בין אנשי בזק לנציגי משרד התקשורת והאוצר בנוגע לרפורמת השוק הסיטונאי. מלם יפה הדגישה כי היא לא השתתפה במרבית הפגישות ולכן היא לא יכולה להעיד על מה שהתרחש בה. "אני מכירה באופן כללי שעל רקע העובדה שבזק היתה בהפרה נורמטיבית, רצו לשמוע ממנה איך היא יכולה לפתור את העניין. אבל אני לא מכירה שהיא הציעה פתרונות בשלב ההוא".
נציין כי במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי נדרשה תחילה בזק לאפשר לחברות המתחרות לספק גישה לתשתית שלה ולתת את השירות ללקוחות באופן עצמאי על בסיס התשתית שלה. אולם, בזק טענה כי חיבור כזה הוא בלתי אפשרי, ובשלב מסוים הציעה לבצע את הרפורמה בדרך אחרת, בה בזק תעניק את השירות על התשתית שלה, ותתמחר את מכירת השירות לחברות המתחרות באופן מפוקח, שיטה המכונה "ריסייל" (מכירה מחדש).
בכתב האישום נטען, כי "בהתאם להוראות שנתן לו הנאשם נתניהו בשיחת ההנחיה למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי, שינה פילבר את שיטת הביצוע של הרפורמה בשוק הטלפוניה לשיטה המועדפת על בזק. זאת, על אף ששיטה זאת נשקלה ונדחתה בעבר על ידי משרד התקשורת. לפי השיטה המקורית, ניתנה לחברות המתחרות של בזק אפשרות להתחבר בעצמן לתשתית שבבעלות בזק תמורת תשלום, ולאחר מכן לספק ישירות ללקוחות שירותי טלפוניה קווית. לפי השיטה שאימץ פילבר, לא ניתנה לחברות המתחרות אפשרות להתחבר בעצמן לתשתית שבבעלות בזק. תחת זאת נקבע, שהחברות המתחרות של בזק תוכלנה להתקשר ישירות עם לקוחות לצורך אספקת שירות טלפוניה קווית אולם, שירות זה יסופק בפועל על ידי בזק עצמה באמצעות התשתית שבבעלותה, תוך התחשבנות בין החברה המתחרה לבזק (שיטה זו מכונה "ריסייל"). שיטה זו הותירה לבזק דריסת רגל ביחסים שבין החברות המתחרות ללקוחות, והלקוחות נותרו תלויים בבזק בכל הנוגע לתפעול ופתרון תקלות בתשתית, בעוד שהמתחרות הוגבלו במידה ניכרת ביכולת השיווקית שלהן".
לעדה הוצג תיעוד של דיונים שנערכו במשרד בהם נשמעו עמדותיהם של גורמי המקצוע בנוגע לשיטת הריסייל, וכן את עמדות גורמי המקצוע השונים בנוגע לאופן חישוב המחיר, והעדה ציינה כי לא הכירה בזמן אמת את הדיונים הפנימיים, אך כן הכירה את מסמך השימוע הסופי, בו התקבלה עמדת המנכ"ל פילבר, שאכן קיבלה את ההצעה ליישם את הרפורמה בשיטת הריסייל, אך מנגד הייתה הקיצונית ביותר מבחינת בזק, בסוגיית המחיר.
בהמשך הוצג לעו"ד מלם יפה מכתב שהיא שלחה ללשכת המשנה ליועמ"ש, בנוגע להתייעצות בנושא הסמכות לתמחור, והיא נשאלה על הרקע למשלוח המכתב, "סוגיית הטלפוניה באה על רקע אי קיום הוראות, ותחת העובדה שאנחנו עדיין בתיק פתוח מול בג"ץ. אנחנו התבקשנו להציג את כל הסמכויות המוקנות לשר התקשורת לפיקוח על מחירים. משפטית סברנו שאפשר ללכת דרך סעיף 17 אבל יש בזה גם קשיים משפטיים. וזה כשכל הזמן מסבירים לנו שזה דחוף להכניס את זה לשוק כי יש צורך. סעיף 17 שלא כרוך בתיקון תקנות הוא יותר קצר. הקושי שנוצר הוא בעצם ממקום שאנחנו הבנו שהקימעונאי פחות 40 אחוז זו הצעה שבזק אמורה להציג ואז התברר שבזק שינתה את עמדתה. לכן כשאנחנו מגיעים למשנה ליועמ"ש אנחנו מגיעים להתייעצות בנושא הסמכות".
פירר שאלה את העדה "האם היא יודעת שהרעיון לעבור לריסייל עלה גם אצל המנכ"ל הקודם ואצל השר הקודם, ארדן?". מלם-יפה נמנעה מלאשר זאת, "אני מכירה את נושא הריסייל, ואמרתי שבזק העלתה אותו בשימועים שקדמו להחלטות על השוק הסיטונאי. כל האירוע של השוק הסיטונאי זה אירוע כבד מאוד שעובדים עליו במשרד הרבה זמן אפילו מספר שנים. היו הרבה שימועים בדרך. שמענו את כל הגורמים בשוק. אני מכירה ויודעת שבזק העלתה את ההצעה הזו והיא הייתה על השלחן. בשימוע מקבלים את כל ההצעות ודנים בהם".
פירר לא ויתרה וטענה שהרעיון עלה כבר ב-2013 על ידי חיים גרון אך העדה השיבה: "אני לא מכירה שהרעיון הועלה על ידי חיים גרון ב-2013".
