מביתם של יהונתן ורבקה פולארד שברחביה עולה ריח של מרק עוף, ריח נורמליות של בית. בדיוק שנה עברה מאז שאסתר פולארד הלכה לעולמה ומאז שפגשתי בשבעה את פולארד, כאוב ואבל. היום הוא נראה שלו, שמח בחייו החדשים. מתבדח, יודע להעריך את היש ולהודות עליו. שום דבר לא מובן מאליו לאדם שישב בכלא שלושים שנה.
כשרבקה מגיחה אל הסלון מחויכת ומעט נבוכה, היא מברכת אותי לשלום אך נמנעת מלהתראיין, כמבקשת לא להפוך לדמות ציבורית בעצמה."הדבר האחרון שאסתר אמרה לי היה להתחתן עם רבקה", אומר פולארד. "מי עושה דבר כזה?" הוא שואל בלי לחכות לתשובה. "עלינו לקבר של אסתר לפני שהתחתַנו. זה היה מאוד מרגש. וברגע ששמתי את ההינומה על הראש של רבקה, השמיים נפתחו. זה היה הגשם הראשון".
ספרו לי על החיים החדשים שלכם.
"היא בחרה היטב(אסתר, ב"ק). כל הדברים הנפלאים שראיתי בה, אני רואה ברבקה", אומר יהונתן, והתרגשות ניכרת בפניה של רבקה, אם לשבעה שנישאה ליהונתן אחרי שהתאלמנה. "כמו אסתר, גם היא שומרת עליי שאלך בדרך הנכונה. הן חולקות את אותה אהבה למדינה הזו, לעם הזה, לארץ שלנו. לכן אני אומר שאסתר ידעה לבחור היטב. זה גם מה שהפך את ההחלטה לקלה יותר. זה כמו חסד של אמת שהיא עשתה, כי אני מקיים את מה שהיא ביקשה. אמרתי לה 'למה שאתחתן איתה?' והיא אמרה 'אני רוצה שתהיה שמח, והאישה הזו תשמח אותך'".
אז איך נראית שגרת חייו של אדם שעשורים שלמים מחייו עברו עליו מאחורי הסורגים? הוא הולך לישון מאוחר מאוד בכל לילה, קם מוקדם בבוקר, מתפלל, נפגש כמה פעמים בשבוע עם אנשי אקדמיה במטרה לקדם רעיונות טכנולוגיים שפיתח – חלקם בתחום האנרגיה. בהם גם רעיונות שראשית עיסוקו בהם היה בימיו בצינוק, כשלא הורשה אפילו להחזיק עט והעסיק את עצמו בחשיבה בלבד, כדי לא להשתגע. הוא קורא המון, הרגל שנשאר לו מימי המאסר, שם קרא בכל יום שני ספרים מכריכה לכריכה. גם היום משתדל פולארד להקדיש שעתיים ביום ללימוד תורה ולקריאה.
בשבוע הבא יחול יום השנה למותה של אסתר. פולארד מספר שהיא כתבה לו כמעט עשרת אלפים מכתבים לכלא. הוא מחזיק בכולם ומקווה לפרסמם ביום מן הימים, כדי ש"אנשים יוכלו לראות מי היא באמת הייתה".
מי היא באמת הייתה?
"היא הייתה מצחיקה, אבל העבודה שלה בעניין שלי הייתה רצינית. יש לאנשים צד חברתי, צד אישי וצד מקצועי. אף אחד לא ראה את הצדדים האחרים שלה", מכיוון שכל חייה הושקעו במאבק הציבורי להשבתו של פולארד הביתה. אני מגלה שגם פולארד הוא אדם מצחיק מאוד. "כן, לפעמים זה קצת חולני", הוא מעיד על עצמו. מתברר שהיא השתמשה בהומור שלה גם נגדו. כשאני שואלת אם אנשים עוצרים אותו ומבקשים סלפי, הוא עונה 'בטח' וצוחק. מתברר שאסתר אמרה לו ש"בטח" זה "לא", "אז כל פעם שבאו אליי וביקשו סלפי אמרתי 'בטח' והיא צחקה… עד שהסבירה לי".
לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן
