בני משפחתו של חלל צה"ל דניס זינובייב לא נותרו לבדם בשעת אבלם. מאות מנחמים הגיעו השבוע להשתתף בצער המשפחה מפתח־תקווה, שבנה דניס בן ה־18, לוחם חטיבת כפיר, נהרג אור ליום ראשון מפיצוץ רימון בחדר מגורים בבסיס צה"ל במרכז הארץ. זינובייב ז"ל הועלה מדרגת טוראי לדרגת רב־טוראי לאחר מותו.
באירוע נפצע לוחם נוסף באורח קשה, ושני לוחמים נפגעו באורח קל.
השבעה התקיימה בחדר אירועים בבניין הסמוך למקום מגוריה של משפחת זינובייב. למרות הפרסומים שלפיהם בני המשפחה יושבים לבדם, הרי שבשעה שביקרנו במקום הוא המה מבקרים. עשרות מארזי שתייה ומיני עוגיות נשלחו לאבלים כדי לכבד את הבאים.
בני משפחתו של דניס עלו לארץ בשנת 2000. דניס, הבן הקטן, נולד בישראל ולו שני אחים – איגור ואליסיה. לפי ממצאים ראשוניים של חקירת האירוע הטרגי, הרימון שהתפוצץ לא היה חלק מהתחמושת התקנית שחולקה לחיילים, אלא נמצא על ידי אחד החיילים, ככל הנראה באימון.
התחמושת נאספה כנראה בניגוד להוראות הבטיחות, הוכנסה למגורי החיילים והתפוצצה בשבת, בזמן שהחיילים שהו בחדר. החיילים ששהו בחדר התגייסו לשירות כלוחמי חי"ר לפני כחמישה חודשים, ונמצאים בשיאה של ההכשרה.
חבריו ללימודים של דניס שהגיעו לשבעה מתארים בחור חרוץ, שלמרות הקשיים בחר להתאמץ כדי להגיע לציוני בגרות טובים ולתפקיד משמעותי בצבא. הוא התאמן כדי להתקבל לסיירת, והצליח להתקבל לסיירת חרוב. אורי, חבר ללימודים בתיכון בן־גוריון, סיפר כי דניס היה בחור חייכן שאהב לעזור ולתת יד, בחור ששאף לסייע למשפחתו. בשנות התיכון הוא השכים קום ועבד במאפייה לפני שעות הלימודים.
אחיו איגור סיפר לנוכחים כי לדניס היו תוכניות ושאיפות רבות. "הוא קעקע על עצמו נשר, שסימל בעבורו שהשמיים הם לא הגבול. הוא היה פטריוט. היה לו חשוב לעשות שירות משמעותי, ולצורך כך הוא התאמן הרבה. קנינו יחד שק אגרוף ותלינו אותו בבית, דניס התאמן עליו. לפני הגיוס נסענו יחד לטורקיה. לא האמנו כששמענו על מה שקרה. הוא היה ילד נדיב, חייכן ומצחיק. הוא תמך באמא ועזר לה".
האם אירנה כמעט לא דיברה עם המנחמים הרבים. היא לא שולטת היטב בשפה העברית, ולכן שוחחה ברוסית רק עם החברים הקרובים שהגיעו לנחמה, מציגה בגאווה את תמונת הבן במדים.
יוסי לב הגיע מהצפון במיוחד כדי לנחם את המשפחה, וביקש מהחברים לספר לו על דניס. "קיבלתי וואטסאפ שאומר שאין כאן מנחמים. ישר החלטתי לבוא ליום סידורים במרכז ולעבור בפתח־תקווה. אני שמח לראות שיש כאן הרבה אנשים. נפילה של חייל צריכה לגעת בלב של כל אחד".
