רק דבר אחד בלתי נמנע כנראה בעקבות פסיקת בג"ץ הדרמטית שלשום: מכתב הפיטורים של אריה דרעי מהממשלה. נתניהו יחתום עליו בלב כבד מאוד, אבל יחתום. ככל שנקפו השעות מאז ששופטי בג"ץ פסלו את מינויו של אריה דרעי לשר התברר בימין הקושי הרב באפשרות לעקיפת פסק הדין בדרכים שונות והחזרתו לשולחן הממשלה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ועורך הדין של הליכוד, מיכאל ראבילו, לא הופתעו אומנם מפסילתו של מנהיג ש"ס, אך לא שיערו שפסק הדין יהיה כה חמור וחריף, ויסכל מבחינה משפטית את היכולת למנותו מחדש.
נתניהו וראבילו, שהגיעו ראשונים לביתו של דרעי אחרי מתן הפסיקה, מנסים מאז לטכס עצה ולגבש מתווה שיאפשר להעניק לו תפקיד בכיר דיו, אך כזה שלא ייפסל מחדש בבג"ץ.
דרעי מצפה לתמיכה והתגייסות מצד חבריו בקואליציה. רבים מהם אכן הביעו בו תמיכה, אם כי לדברי שר בליכוד, דרעי "לא לוקח את כל סדר היום" – רמז לכך שהממשלה ממשיכה לפעול כרגיל גם לאחר הפסיקה הדרמטית. בה בעת, כל מי שעלה לביתו של אריה דרעי שלשום בערב – פוליטיקאים בכירים לצד רבנים – התחייב על צעדים נוספים מול פסיקת בג"ץ. "נפעל בכל דרך חוקית לתקן את העוול", הבהירו ראשי הקואליציה. אולם נכון לעכשיו, בליכוד לא ששים להתחייב על חקיקה עוקפת בג"ץ נוספת.
מנימוקי השופטים עלה כי גם ביטול עילת הסבירות – צעד הכלול ברפורמה המתוכננת של שר המשפטים לוין – לא ישנה בהכרח את תוצאת פסק הדין. חלק ניכר מהשופטים הצביעו בעיקר על התחייבותו של דרעי לפרוש מתפקידיו הפוליטיים ודרשו כעת את קיומה, גם ללא קשר לשאלת הסבירות שבמינויו. מאותה סיבה, לא רלוונטית גם ההצעה לעקוף את פסילת דרעי מתפקיד שר באמצעות מינויו לראש ממשלה חליפי, זאת לאחר הליך פרלמנטרי של הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבית והשבעת הממשלה מחדש.
דרעי יכול לכאורה לכהן כיושב ראש הכנסת, אף שלתפקיד מונה לא מזמן אמיר אוחנה – מהלך שהליכוד התגאה בו כאשר לראשונה נבחר לתפקיד הבכיר איש הקהילה הלהט"בית. אפשרות אחרת היא למנותו ליושב ראש ועדת חוץ וביטחון – תפקיד שמאייש כיום יולי אדלשטיין – אך בלשכת דרעי טוענים כי אפשרות זו לא עומדת על הפרק. עם זאת, נדמה כי דרכו לשמש משקיף בקבינט המדיני־ביטחוני – תפקיד שדרעי מתעקש עליו – עשויה להיות פתוחה. בקואליציה עובדים על שינוי סעיף 6א' לחוק יסוד הממשלה, כדי שיתיר גם לחבר כנסת או ליושב ראש מפלגה – ולא רק לשר בממשלה – להתמנות לחבר ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. עד שתושלם חקיקה כזו, אם וכאשר, נתניהו צפוי למנות את דרעי כמשקיף.
ומה באשר לתפקיד "המשנה לראש הממשלה", שהוא תואר כבוד בלבד, ללא ביטוי מעשי? מתברר שבית המשפט נדרש כבר לעניין, והכריע כי הדבר שקול לתפקיד שר, ואם כן דרעי לא יוכל לכהן בתפקיד זה. על הפרק עלה גם תרחיש שבמסגרתו צחי הנגבי ייפרד לטובת דרעי מהמינוי שזה עתה קיבל לראש המטה לביטחון לאומי, אך לשם כך ייאלץ דרעי להתפטר מהכנסת – מהלך שהוא לא ישוש לבצע.
מי שהזדמן שלשום בערב לשכונת הר נוף בירושלים נתקל במחזה שכמו היה שידור חוזר משלהי שנות התשעים. ליד ביתו של דרעי התגודדו כ־150 איש, רובם תלמידי ישיבות ספרדים, שבאו לעודד את דרעי. רובם טרם נולדו כשהקריאות הללו הושמעו לראשונה, לפני כשלושים שנה.
הצעירים הללו מציעים פתרונות יצירתיים לתסבוכת שנוצרה. צריך למנות את יפה דרעי לשרה, קובע אחד מהם. אחר מתרעם ומצהיר: "מי שלא רוצה אותו כשר, יקבל את דרעי כראש ממשלה".
רכב שעליו מערכת כריזה הסתובב כאן וקרא: "גדולי ישראל מחזקים את מרן הרב אריה דרעי". בדירה ממול ניצב רמקול שמשמיע את שידורי רדיו קול חי, המזוהה עם דרעי. המרואיינים בתחנה מנצלים את הבמה כדי לחזק את יו"ר ש"ס. "אנחנו יודעים שאתה שומע אותנו", מכריז פעיל ותיק במפלגה, "אני רוצה להגיד לך שאנחנו מחזקים אותך ואוהבים אותך, אתה המנהיג שלנו".
שמעון ליברטי, עורך עיתון "הדרך", הביטאון המפלגתי של ש"ס, יוצא לאחר ארבע שעות מביתו של דרעי. אני שואלת אותו על ההשוואה לשנות התשעים. "זיכרון הילדות כמעט הכי חזק שלי הוא מגיל ארבע", מסיפר ליברטי. "אמא שלי יושבת ליד רדיו שחור גדול, מאזינה בשידור חי לפסק הדין בקולו של השופט יעקב צמח, ובוכה, בוכה ובוכה. זו תמונה שצרובה לי בראש, גדלנו על זה".
לצד זיכרונות הילדות, ליברטי סיפק גם ציטוט גם מדבריו העכשוויים של דרעי: "שאלתי את אריה, 'מה הרווחנו בזה שחמש שנים שמרנו על שקט מול בית המשפט?'. הוא ענה לי: 'תקשיב, יש לי ניסיון במאבקים, ואני אומר לך – מפלגה שמתמקדת במחאה לא תתפקד. אי אפשר לעבוד כשהראש שלך כל היום עסוק בהפגנה. במקום זה, בחמש השנים הללו ש"ס עשתה דברים אדירים. העדפתי שנעבוד, שלא נתעסק בללחום'".
"קשה לי לראות את האנשים למטה, למרות שהם באו לתמוך בנו", אמרה לנו שמחה אביטן, בתו הבכורה של דרעי, בהתייחס לזיכרונות העבר שהמראות הללו מעוררים בה.
אחד הח"כים של ש"ס שביקר במקום התייחס למורכבות המשפטית במינויו מחדש של דרעי: "בלי אריה דרעי, איך הממשלה אמורה להיראות?" תהה. הוא הבטיח שדרעי ימשיך לעבוד, וכי הפסיקה לא תשפיע על מעמדו במפלגה. "הרב אמר לו בבית, אתה תנהיג אותנו לעולמי עד. אף אחד לא חושב אחרת, זה לא יביא לפירוק בש"ס".
היועמ"שית לנתניהו: לא תוכל להחליף את דרעי במשרדי הפנים והבריאות
שעות ספורות לאחר פרסום פסיקת בג"ץ אשר פסלה את מינוי יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר בממשלה, הנחתה היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב־מיארה את ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר את דרעי מתפקידיו. בהתאם לפסיקת בג"ץ, קבעה בהרב־מיארה, על נתניהו לפטר את שותפו הבכיר מתפקיד שר הפנים ומתפקיד שר הבריאות, ובינתיים, הוסיפה, לא יוכל להחזיק בעצמו במשרדים הפנויים, "נוכח ההגבלות שבדין". לפיכך, היא הורתה גם "למנות גורם אחר לכהן בתפקידי שר הבריאות ושר הפנים".
לפי חוק יסוד הממשלה, ברירת המחדל במקרה ששר חדל מלכהן היא העברת התיקים לאחריותו של ראש הממשלה, אך הממשלה רשאית להחליט כי התיקים יעברו לשר אחר. בדבריה על "המגבלות שבדין" מכוונת היועמ"שית ככל הנראה להלכת דרעי־פנחסי משנות התשעים, האוסרת למנות לשר מי שהוגש נגדו כתב אישום – ולפיכך נתניהו, שעומד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים, לא יוכל לדבריה למנות את עצמו לשר.
הלכת דרעי־פנחסי לא התייחסה במפורש למצב שבו השר הוא גם ראש הממשלה, והשאלה טרם נבחנה בפועל בפסיקה. בעבר, לאחר שנטען כי נתניהו אינו רשאי לכהן כשר בעקבות כתב האישום נגדו, בחר נתניהו מרצונו לא להחזיק בתפקידי שר נוסף על כהונתו כראש הממשלה, ולפיכך השאלה לא הוגשה להכרעת בית המשפט העליון.
שלשום פסקו שופטי בג"ץ ברוב דעות (עשרה מול אחד) שדינה של ההחלטה למנות את דרעי לשר הפנים והבריאות להתבטל. דעת שבעת שופטי הרוב, שהובילה הנשיאה אסתר חיות, קבעה כי מינויו נגוע באי סבירות קיצוני, בעקבות הרשעותיו של דרעי והתחייבותו לבית המשפט לפרוש מהמערכת הפוליטית. שלושה שופטים נוספים, דפנה ברק־ארז, אלכס שטיין ודוד מינץ, סברו כי יש להעביר את דרעי מתפקידו לנוכח דוקטרינת ההשתק השיפוטי, וזאת בעקבות התחייבותו לפרוש מהמערכת הפוליטית, שהשפיעה על אישור הסדר הטיעון בעניינו.
השופט אלרון, בדעת יחיד, סבר שאין לקבוע כי נתניהו חייב להעביר את דרעי מתפקידו באופן מיידי. לשיטת אלרון, על נתניהו חלה החובה לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית כדי שיקבע אם במעשים שדרעי הורשע בהם דבק קלון, וזאת עוד בטרם חקיקת "חוק דרעי" – וממילא החקיקה איננה מבטלת את החובה הזו. באופן מעשי סבר אלרון כי יש לאפשר לראש הממשלה נתניהו לנסות "להכשיר" את מינוי דרעי לשר באמצעות פנייה כעת ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית בנושא. אולם אלרון נותר כאמור יחיד בעמדתו, ובג"ץ פסל את המינוי.
