SNPI הוא מכון מחקר ומדיניות שמתמקד בחדשנות הישראלית – איך מחזקים אותה ואיך גורמים לה להיות מנוע חברתי וכלכלי חזק יותר.
תמונה שלי עם עובדי חטיבת האסטרטגיה ברשות החדשנות שהייתה לי הזכות להוביל. זו הייתה גאווה לשרת את הציבור, והצוות שהובלתי שם היה מורכב מהאנשים המוכשרים ביותר שיצא לי להכיר (מלבד הצוות הנוכחי שלי כמובן).
האהבה הגדולה שלי היא קולנוע, ואחרי הצבא השתעשעתי ברעיון ללמוד את התחום בצורה מקצועית. בסוף הצד הפרקטי שבי גבר, ובחרתי בלימודי כלכלה ומדעי המחשב. אבל הבובה הקטנה הזו של אלפרד היצ'קוק מזכירה לי את החשיבות של תרבות ואמנות בחיים.
מצפן שמזכיר לי לבדוק כל הזמן את ההטיות בשיקול הדעת שלי. קיבלתי אותו מסגני לשעבר ברשות החדשנות. בריאיון למשרת סטודנט לא התלהבתי בעיקר בגלל שהיה מאוד שונה ממני. בסוף קיבלתי אותו, ותוך כמה שנים הוא הפך ליד ימיני, ולאחד מעובדיי הטובים והחכמים.
*אני פותח את היום בריצה. זו הדרך שלי לסדר את המחשבות ולבוא ליום העבודה מוכן ורגוע (לפעמים זה אפילו מצליח…)
1. משכורת ראשונה
עבדתי בתור סטודנט במחלקת המחקר בבנק ישראל, והרווחתי כ־2000 שקל בחודש. אבל המשכורת לא הייתה השיקול המרכזי, אלא רכישת כישורים מחקריים ולמידה מאנשים חכמים. אחת מהם הייתה ד"ר קרנית פלוג, לימים נגידת בנק ישראל.
2. חור בהשכלה
בתואר הראשון בכלכלה התעמקתי רק בנושאים שעניינו אותי – בעיקר התחומים המתמטיים יותר של כלכלה. השקעתי הרבה פחות בקורסים "ישימים" כמו מימון וחשבונאות ועד היום אני מרגיש שאני כלכלן פחות שלם בגלל אי ההשקעה בתחומים האלה.
3. משבר
בתקופתי במשרד הכלכלה עבדנו על הקמת רשות החדשנות. אחרי המשוכות הפוליטיות התחלנו את שלב החקיקה, ואז הממשלה נפלה ועבודה של שנתיים ירדה לטמיון. למדתי שגם אם עושים עבודה טובה הרבה מההצלחות ומהכישלונות בחיים נובעים ממזל ומתזמון.
4. טיפ לעובד
ללמוד, ללמוד וללמוד. העולם שבו למדת שלוש או חמש שנים בגיל 22 וזה הספיק לך עד הפנסיה כבר מזמן מאחורינו. עובדים נמדדים ביכולת שלהם ללמוד דברים חדשים תוך כדי תפקיד. אני אומר לעובדים חדשים: לא אכפת לי מה אתה יודע אכפת לי מה אתה מסוגל לדעת.
