חוקרות וחוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בראשות ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג ומנהל המכון, אלוף (במיל) תמיר הימן הגישו הערב לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, את המסמך שכותרתו "הערכה אסטרטגית לישראל 2023". המסמך מהווה ניתוח מקיף של הסביבה האסטרטגית של ישראל בראי הביטחון הלאומי – על האיומים ופוטנציאל ההזדמנויות שבה – ומפורטת בו שורת המלצות מדיניות למקבלי ההחלטות.
לפי המכון האסטרטגי שלושת האיומים המרכזיים על ישראל לשנת 2023 הם הסכנה לפגיעה במערכת היחסים עם ארצות הברית, תכנית הגרעין האירנית והזירה הפלסטינית שהפכה לאיום הדחוף ביותר במדרג האיומים.
בזירה הפלסטינית מחברי הדו"ח מעריכים כי ישראל בפתחה של "סערה מושלמת". חוקרי המכון מזהים זירה זו כנפיצה ביותר בשנה הקרובה. בהיעדר פתרון נראה לעין לקראת תום עידן מחמוד עבאס כיו"ר הרשות הפלסטינית ועל רקע תסיסה גוברת בקרב שכבה רחבה של צעירים מתוסכלים, גוברת סכנה להתעוררות אלימה, שעלולה להתלקח, בין השאר ולא רק, בתגובה למהלכי ישראל. כל זאת, בשעה שהולך ומחריף האיום האסטרטגי החמור הגלום בגלישה למציאות של מדינה אחת, שתסכן את זהותה היהודית-דמוקרטית של ישראל.
קיטוב והקצנה
במכון למחקרי ביטחון לאומי מציינים כי בנוסף לאיומים החיצוניים שצוינו – הקיטוב החברתי המחריף בישראל, אשר מחליש את החוסן החברתי – הינו רכיב קריטי ביכולת ההתמודדות של ישראל עם האיומים החיצוניים עליה. המתחים הגואים בין ערבים ליהודים במדינה וההקצנה הלאומנית הם אתגרים משולבים ומשמעותיים אף הם. הקיטוב וההקצנה, בשילוב תחושת היעדר משילות וחוסר ביטחון אישי, מחלישים את החוסן החברתי ועלולים ליצור תופעות חמורות של לקיחת החוק לידיים ואף היווצרות מיליציות חמושות. בד בבד, תגובת יתר לבעיה עלולה להחליש את הדמוקרטיה הישראלית בכל הקשור לשמירת זכויות הפרט והמיעוט.
מחברי הדו"ח מציינים גם את המציאות בארצות הברית כאיום אסטרטגי עם סכנה ממשית לפגיעה ביחסים המיוחדים עם ארצות הברית. לדברי מחברי הדו"ח האתגר המרכזי לשנת 2023 שחוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי מזהים הוא שימור "היחסים המיוחדים" עם ארצות הברית. לכן המכון מדרג סעיף זה בראש רשימת האיומים לשנה זו אולם מדגיש כי לא מדובר באיום הדחוף ביותר כמו הזירה הפלסטינית. התעצמות הקיטוב וההקצנה משני צדי המתרס הפוליטי בתוך ארצות הברית שוחקים את המערך הפוליטי תומך ישראל. אחיזתו של המחנה הפרוגרסיבי בדור הצעיר, השולל את הלגיטימציה של ישראל והציונות, בהיותה, לתפיסתו, ביטוי לעליונות לבנה-קולוניאליסטית, לצד העצמת האנטישמיות והגזענות, מאתגרות את הלגיטימציה והמעמד שמהם נהנתה ישראל בארצות הברית לאורך שנים רבות. מהלכים ישראלים שייתפסו כפגיעה בדמוקרטיה וישנו את דפוס היחסים עם הפלסטינים, וכן צעדים אשר יצטיירו כהזדהות לא מספקת עם ארצות הברית והמערב בהקשר התחרות עם סין ובמיוחד עם רוסיה, עלולים להוסיף לפגיעה זו – לא רק בקרב הציבור אלא גם בשורות הממשל. מול אתגרים אלה גובר הסיכון ליחסים המיוחדים עם ארצות הברית, שהם מאבני היסוד של הביטחון הלאומי של ישראל.
מרחק החלטה מפצצה
למרות שהסכם הגרעין נראה כהיסטוריה, החוקרים עדיין מציבים את אתגר תכנית הגרעין של איראן במקום גבוהה למעלה. לדברי מחברי הדו"ח מדובר באיום החיצוני הפוטנציאלי החמור ביותר על ישראל. תכנית הגרעין של איראן נמצאת כיום במצב המסוכן ביותר שלה מאז ומעולם והיא במרחק קצר ביותר ממצב של מדינת סף גרעינית. לכך יש להוסיף את המשך ההתבססות של איראן והחתרנות האזורית שלה. גם בתחום הגרעין וגם בתחום ההצטיידות הקונבנציונאלית של איראן, שנת 2023 תסמן החמרה נוספת במצב. קידום תוכנית הגרעין באיראן, ללא מגבלה הסכמית וללא השפעה של האיום הצבאי, מחולל מציאות של איראן כמדינת סף גרעינית. כלומר, איראן רחוקה מרחק החלטה מפריצה לפצצה, ללא מגבלות טכנולוגיות וקושי הולך וגובר למנוע בפעולה צבאית פריצה לפצצה, היה ותחליט (החלטה שככל הנראה טרם התקבלה), זאת במקביל להמשך ההתבססות האיראנית ברחבי האזור והתעצמותה הקונבנציונאלית. השתתפות איראן לצד רוסיה במערכה מול אוקראינה אכן מעמיקה את עוינות המערב לאיראן, אך מצד שני יוצרת לאיראן רשת ביטחון מול סנקציות מערביות נוספות ומגבירה את הביטחון האיראני מפני תקיפה מערבית.
"ישראל היא דמוקרטיה הנדרשת לשמור על יחסים עם סין כשותפת סחר מרכזית, ועם רוסיה מתוך אילוצים אסטרטגים אחרים", מציינים מחברי הדו"ח. "מצב זה מחייב ניהוג עדין וחכם לשם שימור העצמאות וגמישות פעולה. זאת, כאשר כל פעולה והחלטה ייבחנו בקפידה רבה יותר מאשר בעבר על ידי ארצות הברית ומדינות אירופה.
עם מעבר התחרות הגלובלית לקדמת הבמה, עבר מוקד הקשב הבינלאומי למרחבים האינדו-פסיפי ולאירופה, תוך צמצום העניין והעיסוק במזרח התיכון. בתוך כך ניכרות כוונה אמריקאית לגדר את העיסוק באיום הגרעין האיראני (בעדיפות דרך חזרה להסכם, אשר ספק אם תתממש) וכן הפחתה בעיסוק במאבק באיום הטרור במזרח התיכון וממנו. במצב זה, נותרו מדינות האזור להתמודד לבדן למעשה עם איום גרעיני איראני מתהווה וחתרנות איראנית".
