עונת החורף הנוכחית דלה בגשמים, ולאחר שגם בחודש ינואר המגמה לא השתנתה, החל מהשבוע הבא צפוי החורף להופיע, והפעם באמת. חזאי חברת "מטאו טק", צחי וקסמן, מוסר כי "בחלוף יותר מחצי מעונת הגשמים, ניתן לומר כי, מצב המשקעים הנו רע, בייחוד בהרים. תנאי בצורת שוררים באזורים נרחבים בארץ, וגם הטמפרטורות גבוהות בשיעור ניכר מהממוצע הרב שנתי לתקופה". לדברי החזאי, "סימנים לאופטימיות זהירה: גוברים הסיכויים שלקראת אמצע שבוע הבא, יחול שינוי חד במזג האוויר, והחורף צפוי לשוב לאזורינו, אולי אף בעוצמה. אנו בחברת מטאו-טק עוקבים אחר המודלים השונים, המתקבלים באופן שוטף". בחברה הבטיחו עדכונים נוספים בימים הקרובים.
אז לאן נעלם החורף? אנחנו כבר בסוף ינואר ובחוץ מרגישים כאילו אנחנו בתקופת פסח. הטמפרטורות באמת גבוהות במידה ניכרת מהממוצע לתקופה, חוסר בימי גשם, ריבוי בימי שמש – דבר באמת יוצא דופן. החזאי צחי וקסמן מסביר מדוע יש חורפים כאלה, מה מייחד את השנה הנוכחית ומתי כל זה צפוי להשתנות.
"סטטיסטית", מסביר וקסמן, "בעשרות השנים האחרונות ראינו חורפים מעטים מאוד כאלה. הפעם האחרונה הייתה בינואר 2014, שגם היה חם מאוד ויבש, אך ייתכן שינואר הנוכחי חם יותר. עוד חורף יבש וחמים היה חורף 98-99. ירדו בו כמויות גשמים נמוכות במיוחד, והייתה בו בצורת קשה עם כ-50 אחוז ממוצע מכמויות הגשם הרב שנתיות. חורפים קשים נוספים נרשמו בשנות ה-50 וגם בשנות ה-70, אך מה שמיוחד עד כה בבצורת הנוכחית הוא שאזור צפון רמת הגולן והגליל העליון הם המוכים בצורה הדרמטית ביותר. עד כה ירדו רק בין 35 ל-35 אחוזים מכמויות הגשמים שאמורות לרדת עד כה בתקופה, וזה אכן נתון חריג במיוחד של 60 או אולי אפילו יותר מ-60 שנה".
"למה זה קורה? מדוע אנחנו רואים מדי פעם שנות בצורת ולמה השנה עד כדי כך קיצונית? יש הרבה מאוד כוחות באטמוספירה וגם באוקיינוסים שמשפיעים על מזג האוויר. אחד הדברים שאנחנו עוקבים אחריהם, ולומדים מכך כיצד מזג האוויר מתנהג, אלו גושי אוויר קרים שנעים באופן מעגלי מסביב לקוטב בשם מערבולת פולארית. מערבולת קוטבית שאחראית לשחרר גושי אוויר קרים הנעים דרומה כדי לייצר שוויון באטמוספירה. כשגושי האוויר הקרים האלו מגיעים לאזורים יותר חמים, הם מייצרים סערות של גשמים ולעיתים גם שלגים, ואלו בעצם גשמי הרבה ואירועי הגשמים המשמעותיים שיורדים בארצנו במהלך החורף".
החזאי מסביר כי "ישנם מקרים שבהם המערבולת הפולארית הזו משחררת או מספר בודד או קטן של גושי אוויר קרים שרובם אינם מגיעים למזרח הים התיכון, או שחלק מהם פוסחים עלינו ומגיעים למקומות אחרים כמו מערב אירופה או מרכז אירופה, ואנחנו נותרים בתוך גושי אוויר חמימים ויציבים.
"גשם בישראל יורד בעיקר כשאוויר קר חודר בשכבות הגבוהות של האטמוספירה לאזור מזרח הים התיכון, עובר על המים החמימים של הים התיכון והניגודיות בין הטמפרטורות הגבוהות של הים התיכון לבין הקור היחסי שמגיע אלינו מהמערבולת הפולארית הוא המנגנון שמייצר גשמים. ברגע שאין חדירה של אוויר כזה אלינו, יש יציבות באוויר ואין כל תנועה אנכית שמייצרת ענני גשם. השנה התופעה הזו כמעט ואינה מתרחשת, כלומר, מעט מאוד גושי אוויר שעשו את דרכם מהמערבולת הפולארית הגיעו אל אזור מזרח הים התיכון ולכן אנחנו נמצאים בבצורת קשה.
"אז מה צופן לנו העתיד? אנחנו רואים שעד תחילת שבוע הבא נהיה עדיין תחת אותה יציבות אביבית שמאפיינת אותנו תקופה ארוכה. ייתכן מאוד שלקראת אמצע שבוע הבא יחול איזשהו שינוי בתבנית הזרימה של המערבולת הפולארית הזו, והיא תייצר גושי אוויר קרים שהפעם ינועו לכיוון של מזרח הים התיכון והם עתידים לייצר כאן מערכות גשם. האם זה יקרה ובאיזו עוצמה עדיין מוקדם לקבוע, אך סימנים חיוביים למערכת גשם שתפקוד את אזורנו באמצע שבוע הבא כבר נראים במפות הסינופטיות.
