מגמת היחלשות המוטיבציה לשירות ביחידות קרביות נמשכת, והיא מדאיגה ומטרידה את כל מי שביטחון ישראל יקר ללבו. אמנם כעת השורות מלאות וביחידות הצליחו להשלים את מכסות הלוחמים, אך המספרים מדברים בעד עצמם וקשה להישאר אדישים אליהם.
בפעם האחרונה שבה הוצגו לכתבים נתוני צה"ל הרשמיים, בנובמבר 2016, עמד שיעור המבקשים לשרת בתפקידי לחימה על 69.8%. בשנת 2015 עמד הנתון הזה על 71.9%. שלא כבעבר, השנה סירבו בצה"ל למסור את נתוני המוטיבציה, אבל בתדרוך לכתבים צבאיים השבוע אמר קצין בכיר במטה הכללי כי המגמות "מטרידות מאוד".
נקודת השפל האחרונה הייתה לפני עשור, לאחר מלחמת לבנון השנייה. רק 66% מבעלי הפרופיל הקרבי הביעו אז רצון לשרת בתפקידי לחימה. בשנת 2010 ניכר שיפור במגמה, ושיעורם של המבקשים לשרת ביחידות הלוחמות עמד על 79%. בניתוח הנתונים לאחור נראה כי מדובר היה בפסגה חד־פעמית, ומאז נרשמת ירידה קבועה באחוזים.
הירידה הדרמטית מדירה שינה מעיני מפקדי הצבא ומדליקה נורה אדומה. מעמדם של הלוחם ושל היחידות הקרביות נמצא בפיחות גובר בקרב הצעירים, והוא הצטבר לנקודת שפל משמעותית.

שיעורי הגיוס הכלליים הם 72% בקרב הגברים באוכלוסייה היהודית בגיל הגיוס, ו־58% בקרב הנשים. רוב הגברים שאינם מתגייסים (15 אחוזים מכלל המיועדים לגיוס) מצהירים על 'תורתו אומנותו', ובקרב הנשים 35 אחוזים מצהירות על דתיותן ועקב כך לא מתגייסות. אף שבכל גיוס גדל מספרם המוחלט של המתגייסים מדי שנה לאור נתוני הילודה, האחוזים היחסיים פוחתים משנה לשנה.
קצין בכיר לשעבר באגף כוח האדם תולה את הירידה בהיקף הגיוס היחסי גם בילודה הגבוהה במגזר החרדי, שברובו אינו מתגייס לצה"ל. "בקרב האוכלוסיות המתגייסות – דתיים־לאומיים וחילונים – נשמרות מגמות הגיוס", הוא מרגיע.
אגב דתיים־לאומיים, בנתוני הגיוס על פי מוסדות חינוך שפורסמו השבוע מככבים בתי ספר של הציונות הדתית. בין עשרת התיכונים המובילים בשיעורי גיוס, מיצוי ללחימה ומיצוי לקצונה ישנם שבעה תיכונים דתיים, ובראשם הישיבה התיכונית בסוסיא: יותר מ־90 אחוזים מהבוגרים פונים לשירות צבאי, כמעט 100 אחוזים מהם לתפקידי לחימה, וקרוב לשלושים אחוזים מגיעים לקצונה.
מלבד מגמות הגיוס השליליות, באגף כוח האדם של צה"ל מזהים בשנים האחרונות נטייה של בני הנוער לחפש שירות נוח יותר ולהעדיף את היחידות הטכנולוגיות שיוכלו לשרת אותם לאחר סיום שירות החובה שלהם.
לדברי הקצין לשעבר, לא מעט הורים לצעירים לקראת גיוס חושבים גם הם ששירות קרבי פחות רלוונטי. "המועמד לשירות חושב שאם ילך לקרבי הוא 'יאכל אבק'", הוא מתאר. "תנאי השירות לא משהו, יש בתפקיד סיכון, ומה אפשר לעשות אחרי השחרור? להיות מאבטח. לעומת זאת אם אלך ליחידת מודיעין, חושב המתגייס, אשרת במרכז הארץ, בתנאים טובים עם אנשים טובים מהשכבות העליונות, אין שום סיכון לחיים שלי, וכשאשתחרר כולם ירצו אותי. אז איפה אני בוחר לשרת?"
מגבשים סל הטבות
"אני חושב שהנוער קצת מתבלבל ומעדיף לפנות לתחום הסייבר ולא מבין את הצורך בלוחמים", טוען ח"כ אלעזר שטרן, אלוף במילואים ובעבר ראש אגף כוח אדם. "לשמחתנו כבר כמה שנים אין מבצעים גדולים או עימות צבאי, ועם שתי המגמות האלו אין ספק שהאתגרים החינוכיים גדולים יותר והקושי למשוך צעירים לשירות קרבי מורכב יותר".
המציאות הביטחונית החיובית באופן יחסי משחקת בסוגיה הזאת דווקא לרעתו של צה"ל. מאז מבצע 'צוק איתן' לפני שלוש שנים וחצי לא היה עימות צבאי רחב היקף, ומאז מלחמת לבנון השנייה עבר כבר עשור. פעילות היחידות הלוחמות מצומצמת יותר ופחות "אטרקטיבית" בעיני הצעירים, המחפשים גם אקשן ועניין בשירות הצבאי שלהם.
"המצב הביטחוני משפיע על תפיסת העולם של מי שנולד במדינת ישראל", מסביר הקצין הבכיר לשעבר באכ"א. "הוותיקים עוד חיים את תקופת יום הכיפורים, אך הצעירים יותר רואים את המצב אחרת. הם נולדים לתוך מדינה שיש לה ביטחון, ורואים את האיום הביטחוני כסוגיה נוספת ולא הנושא המרכזי בה"א הידיעה. אני לא חושב שזה משפיע על הגיוס באופן כללי, אבל על הליכה לקרבי והתמסרות לתפקידי קצונה כן. וזה ילך ויימשך".
שטרן סבור כי הכנסת פוגעת גם היא במעמד הלוחמים והצבא. "ועדת חוץ וביטחון אישרה לבחורי ישיבות שאינם מתגייסים לצאת לחו"ל לתקופה ממושכת פי חמישה ויותר מחייל צה"ל. באופן רשמי לחייל יש 21 ימי חופשה בשנה ומתוכם מותר לו להיות בחו"ל 15 ימים, ולפני חודשיים אישרה הוועדה לבחורי ישיבות להיות בחו"ל 85 ימים. כשזה מה שקורה בכנסת, אז אנחנו מטורפים ומתבלבלים ולא יודעים להתייצב מספיק מאחורי השירות בצה"ל. לזה צריך להוסיף את האמירות על שירות נשים. הדברים האלו פוגעים בצבא, ואני חושב שגם האמירות של שר החינוך וראש הממשלה בפרשת אלאור אזריה פוגעות בצבא. אחרי זה, למה שאנשים יקשיבו למה שהצבא אומר? יש פגיעה מתמשכת, בעיקר של הממשלה הנוכחית, במעמדו של צה"ל, וכשאתה פוגע במעמד של גוף כזה חשוב אתה לא יודע לאן הנוער ייקח את זה".
בצה"ל מנסים לגבש פתרונות לשינוי המגמה. במציאות שבה הנוער מפונק יותר מבעבר ויודע להגיד מה הוא רוצה ומה נוח לו ולא רק לעשות מה שהמדינה ומערכת הביטחון דורשות, אחד ה"פיתויים" שצה"ל מנסה לייצר הוא שינוי במעמד הלוחם. בחודשים האחרונים גובשה תוכנית הטבות ללוחמים ולוחמי חוד, ולפיה לוחמים ביחידות מיוחדות ולוחמי חי"ר, שריון ותותחנים יזכו להטבות ביחס ללוחמים בגדודים המעורבים, במג"ב, בחיל האיסוף הקרבי ובמערכת כיפת ברזל, וכמובן גם ביחס לתומכי לחימה או לבעלי תפקידים עורפיים.
"המסר שמערכת החינוך צריכה להעביר הוא ללכת להיות קרבי, אלא אם הצבא יבקש ממך אחרת", אומר ח"כ שטרן. "לא צריך לשכנע ללכת לתחום הסייבר, או להגיד 'תלמד חמש יחידות במתמטיקה כדי שתהיה בהייטק', אלא 'לך להיות לוחם, ואם לא צריך אותך אז תלך לסייבר'. בנוסף צריכה להיות אמירה של הצבא: אל תתבלבלו. אנשים חושבים על החיים שאחרי הצבא, ולהיות לוחם זה לא הדבר הכי קל בחיים, אבל אנחנו עדיין באמצע המזרח התיכון.
"הטבות יכולות לסייע אבל לא רק הן, זה לא הפתרון היחיד", משוכנע שטרן. "לא יכול להיות שאנחנו מנצלים את הנוער הטוב הזה ואומרים לו 'אתה פראייר, אז ננצל אותך עד הסוף'. יש למדינה כסף לחלק וקודם כול היא צריכה לתת לחלק הקטן שמשרת, ולהתחיל במקומות הכי קרביים; ואם יש אחוז מועט של משרתים, אז לאלו שמשרתים מגיעים יותר משאבים ממה שהמדינה נותנת לאחרים, במיוחד כשכולם יכולים לעשות היום שירות לאומי של שנתיים. גם הערבים יכולים, ואין כאן בעיה של שוויון".
במסגרת הניסיונות לחזק את מעמד הלוחמים הוגדלו דמי הקיום ביחס לחבריהם שמשרתים בתפקידים עורפיים. בנוסף, לוחמים יזכו לקבל שוברים לפסיכומטרי וללימוד נהיגה, וכן מימון לימודים לתואר ראשון. "עושים הרבה דברים, ועדיין את הבעיה הבסיסית קשה מאוד לפתור", מציין הקצין הבכיר לשעבר. "האתגר הזה לא הולך להיעלם. מלבד התוכניות שגובשו צריך לשנות את התדמית של הקרבי וכן, גם להגיד את האמת על הג'ובניק. הם צריכים להבין שהם לא לוחמים, גם אם לא נעים לקרוא להם 'ג'ובניקים'. קוראים להם בכל מיני שמות יפים, סייבר וכל זה, במקום לקרוא להם מתכנתים ובמקביל להעצים את תפקיד הלוחמים".
שיקוף של הציונות
לא רק המוטיבציה הנמוכה לשירות בתפקידי לחימה מעסיקה את צה"ל. בעוד שלושה חודשים יורגש לראשונה קיצור השירות ל־32 חודשים: שני מחזורים ישתחררו במקביל ויותירו את צה"ל במחסור של 6,000 חיילים בשנה, מהם כ־2,000 לוחמים. במציאות ביטחונית יציבה אך נפיצה מול רצועת עזה, לבנון וסוריה, שעלולה להכניס את צה"ל לעימות נרחב בכל רגע, לא בטוח שקיצור השירות הוא מעשה נבון, למרות הצהרות הצבא כי ידע להתמודד עם המחסור.
בחמש השנים הבאות צפוי צה"ל להיקלע למצוקת כוח אדם. לדברי מקורות רשמיים בצה"ל היא לא משמעותית ואמורה להתאזן באופן טבעי עד 2023 בזכות הדמוגרפיה והילודה. בשנת 2020 צפוי קיצור של חודשיים נוספים בשירות הצבאי, ובדיון בנושא בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לפני כשבועיים הושמעו אמירות קשות נגד המהלך. נציב קבילות החיילים יצחק בריק כינה את המהלך "טירוף מערכות".
זו לא הפעם הראשונה שבה השמיע הנציב ביקורת כזו. בדו"ח השנתי האחרון של בריק, הפוגש במסגרת תפקידו מפקדים וחיילים בשטח מדי שבוע, הוא כתב כי "אי אפשר ליהנות משני העולמות ולאחוז את החבל בשני קצותיו. המשימות גדלות מחד גיסא, ומתקיים קיצוץ נרחב בכוח אדם מאידך גיסא. יש בכך כדי לפגוע ברמת הביצוע, במשמעת ובמוטיבציה של החיילים במערכים נוספים לאלה החווים זאת כבר היום".
ח"כ מוטי יוגב, חבר הוועדה, סבור שהמסר של צה"ל ולפיו "זה מה שיש ועם זה ננצח" שגוי, שתקציב הצבא צריך להיות גדול יותר ושקיצור השירות הוא שגיאה. "האוצר מסתכל על העולם דרך החור שבגרוש, אבל גם אם יכול להיות שיש חיילים מבוזבזים ואנחנו עלולים להגיע למצב שצה"ל אינו ערוך". הוא לדעתו נדרשת הערכת מצב מחודשת של קיצור השירות, ובטח שלא למהר לקצר תקופת זמן נוספת בשירות הצבאי.
"קיצור משך השירות בצה"ל, יחד עם הקיצוץ בתקני אלפי נגדים וקצינים, הוא פגיעה קשה במוכנותו של צה"ל ובכשירותו לביצוע משימות הביטחון השוטף ובכושר של צה"ל לנצח במלחמה", אומר יוגב. לדבריו, יחסר זמן לאימון ולהכשרה והפלוגות תחסרנה לוחמים לביטחון שוטף. "באחריות מערכת הביטחון, וגם באחריות שלנו בכנסת ובממשלה, לקיים הערכת מצב מחודשת על האיומים שסביבנו ומשמעותם להגדלת תקציב הביטחון, לעצירת קיצור שירות הבנים בצה"ל, לתוספת תקני כוח אדם למקצועות הנדרשים ולביצוע הכשרות והצטיידות נדרשת. כמו כן עלינו לתת מענה לשאלה אם יש צורך לבנות מחדש עוד מסגרות להכרעת המלחמה הבאה, אם נידרש לכך".
הקצין לשעבר באכ"א אומר כי צה"ל ידע להתמודד עם קיצור השירות, אבל יהיה קשה יותר לתפקד בגדודים הלוחמים מאחר שמספר הלוחמים יהיה קטן יותר. עם זאת הוא צופה כי הקיצור הנוסף בשירות יצא לפועל בשנים הקרובות, ובהמשך המהלך יקוצר השירות עוד, לשנתיים בלבד.
ח"כ שטרן סבור כי צריך לאמץ את מודל קיצור השירות, אולם בתפקידי לחימה ובתפקידים חשובים ליישם שירות דיפרנציאלי ולשלם לחיילים במסלולים אלה משכורת מינימום בארבעת חודשי השירות האחרונים.
"אני מציע לכולנו להיות מודאגים מפני שהמוטיבציה לשירות קרבי משקפת לטעמי את הציונות בכלל", מסכם שטרן. "מי שמוכן למות בשביל הארץ הזאת, סביר להניח שיישאר בארץ הרבה שנים. גם מי שלא מוכן להתמסר עדיין אוהב מאוד את הארץ אבל יש לו גבולות, ואם יהיה משהו מספיק מפתה בחוץ הוא יקום וילך".
בשורה התחתונה, צה"ל מצוי במשבר מתגייסים והמצב הולך ומחמיר. הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש אכ"א יידרשו לטכס עצה ולמצוא פתרונות כדי לבלום את המגמה המטרידה.