קרחון חדש נולד השבוע מול חופי אנטארקטיקה: A81, גוש קרח עצום ששטחו 1,550 קמ"ר (יותר משטח רמת הגולן), התנתק ממדף הקרח בראנט במהלך גאות אביב גבוהה במיוחד. לדברי קרחונאי הסקר האנטארקטי הבריטי (BAS) דומיניק הודג'סון, התנתקותו היא "חלק מההתנהגות הטבעית של מדף הקרח בראנט", ובניגוד לרבים מהדיווחים אינה קשורה לשינוי האקלים.
צילומי לוויין תיעדו את רגעי הניתוק, בחוף האנטארקטי הפונה לדרום האוקיינוס השקט. הניתוק התחולל כעשור לאחר שזוהתה התקדמות של סדק רדום בקרח, "תהום־1" (Chasm–1). לפני שנתיים קרחון קטן יותר, A74, נותק מאותו מדף קרח. תהום היא סדק במדף הקרח המשתרע כל הדרך מפני השטח ועד לאוקיינוס שמתחתיו. מדף קרח הוא פיסת קרח צפה המשתרעת מקרחונים שנוצרו ביבשה.
טד סקמבוס, מדען מחקר בכיר באוניברסיטת קולורדו בבולדר, מסביר שהקרחון החדש "הוא מסה עצומה של קרח, בערך 500 מיליארד טונות", אבל הוא רחוק מלהיות הקרחון הגדול ביותר אי פעם. קרחון נרחב עוד יותר, A76, התנתק במאי 2021 ממדף הקרח רון־פילכנר, ולפני שנשבר נחשב לקרחון הגדול ביותר אי פעם, בשטח של 4,320 קמ"ר.
![]() |
![]() |
ניתוקו של A81, כפי שהוא נקרא מעתה לפי החלטת מרכז הקרח הלאומי של ארה"ב, לא צפוי להשפיע על תחנת המחקר "היילי" של הסקר האנטארקטי הבריטי, שהורחקה מהחוף אל תוך היבשה ב־2016 כאמצעי זהירות, לאחר שהסדק בתהום־1 החל לצמוח. עם זאת, "השבר החדש מציב את הבסיס במרחק כ־15 קילומטרים מהאוקיינוס, וסדקים חדשים עלולים להתפתח במשך השנים הקרובות, מה שידרוש מעבר יקר נוסף של התחנה", אומר סקמבוס. הקרחון החדש צפוי להתקדם בנתיב דומה לזה של A74 לתוך ים וֶדֶל.
בניגוד לכמה ניתוקי קרחונים וקריסות מדפי קרח בשנים האחרונות, שנקשרו לשינוי אקלים, בהודעה לעיתונות של הסקר האנטארקטי הבריטי נאמר כי הניתוק הוא חלק מ"תהליך טבעי" וש"אין ראיות להשפעה ניכרת של שינויי אקלים". התהום החלה לגדול בעקבות "מתחים שהצטברו בגלל הצמיחה הטבעית של מדף הקרח", אמר חוק הקרחונים מאוניברסיטת נורת'מבריה הילמר גודמונדסון בריאיון ל־BBC ב־2019.
סקמבוס מתאר את פיצול הקרחון כתוצאה של לחץ פיזי אדיר. "האזמל היה אי קטן, רמת הקרח מקדונלד", אומר סקמבוס. "הקרח נדחף אל ההר הסלעי הזה בכוחה של זרימת הקרח, והסלע אילץ אותו להתפצל ולבסוף להישבר ולהתנתק ממדף הקרח הצף. גושי הקרח העצומים האלה, שגודלם מגיע לפעמים לגודלה של מדינה קטנה, הם מרהיבים. אבל הם פשוט חלק מאופן הפעולה של שכבת הקרח של אנטארקטיקה. ברוב המקרים, אין להם שום קשר לשינויי אקלים".