בהצעת חוק שניסח ח"כ משה ארבל, מבקשת הקואליציה לקבוע כי בית המשפט לא מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויי שרים, ובכך לסלול חזרה את דרכו לשולחן הממשלה. כפי המסתמן, ההצעה תביא להתערבות תקדימית של בג"ץ בחוק יסוד, ואף יכולה להביא לביטולו.
השינוי בחוק יסוד הממשלה קובע כי "לא תהא ביקורת שיפוטית מטעם כל ערכאה שיפוטית לגבי כל עניין הקשור או נובע ממינוי של שר והעברתו מכהונה". בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "מינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת, כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה, הן פעולות והכרעות המצויות ב"ליבת הפעילות הדמוקרטית".
מגישי החוק מציעים שיובהר כי בית המשפט לא מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים וזהותם, מכל עילה שהיא, למעט לעניין תנאי הכשירות שקבע המחוקק.
שר המשפטים לשעבר גדעון סער תקף את ההצעה וכינה זאת "קומבינה". לדבריו "בניסיון להפר את פסק הדין של בית המשפט העליון ולמנות את דרעי – תיכשל כשלון חרוץ בדיוק כמו הקומבינות הקודמות. הניסיון חסר המעצורים והציני לשלול ביקורת שיפוטית ״מכל עילה שהיא״ – מביש".
הצעה נוספת שנמצאת על הפרק היא לשנות את חוק יסוד השפיטה סעיף 15 א' רבתי הקובע את סמכויות בג"ץ. לפי ההצעה אפשר להוסיף לסעיף הוראה לפיה בית המשפט אינו מוסמך להתערב במינוי של שרים או לבקר מינויים מחמת סבירות, מידתיות, ועילות נוספות.
ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) אמרה לאתר מקור ראשון כי הציעה לתקן את חוק יסוד השפיטה באופן בו יוסף סעיף, ש"יקבע ברורות שבג"ץ לא מוסמך לדון במינוי בכירים כאשר המינוי קיבל את אישור הכנסת או הממשלה באופן מוחלט". המשמעות של התיקון, לפי דבריה, היא "שלא צריך לחכות לרפורמה או לביטול עילת הסבירות אלא לקבוע קביעה ברורה שבג"ץ אינו מוסמך ואינו יודע טוב יותר מהרשות המבצעת באשר למינוי שרים".
ראש הממשלה נתניהו כבר אמר לשר המפוטר אריה דרעי כי בכוונתו לחפש "כל דרך חוקית בה תוכל להמשיך לתרום למדינת ישראל מניסיונך ומכישוריך הרבים, בהתאם לרצון העם". ואילו אריה דרעי הדגיש כי בכוונתו לחזור לשולחן הממשלה, וכי על הקואליציה למצוא את הדרך לשם כך.
