עם הגשת חוק יסוד דרעי השני, במסגרתו בית המשפט לא יהיה מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויי שרים בממשלה, בקואליציה נערכים להתמודדות ומניעת פסילתו על ידי בג"ץ, עוד בטרם תחל הליך החקיקה.
בשלב הראשון, הצעת החוק שמטרתה להכשיר את יו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי ולהחזירו לשולחן הממשלה נחתמה על ידי מרבית חברי הכנסת של הקואליציה, במטרה לייצר רוב שאולי ישפיע על שיקולי השופטים כשייראו שלהצעה יש הסכמה רחבה.
בנוסף, בקואליציה מקווים להדגיש כי מטרתו של החוק היא לא להכשיר את המינוי רטרואקטיבית, אלא להביא לכך שדרעי ימונה מחדש לשר, אחרי ולמרות שפוטר בעקבות הכרעת שופטי בית המשפט העליון, ובכך להצליח לעקוף את הפסילה הקודמת. כך, במקרה של עתירה צפויה נוספת נגד המינוי והחוק שעלולה שוב להביא לפיטוריו – היא תיעצר בגלל החוק החדש שלכאורה אמור למנוע זאת.
עד כה בג"ץ נמנע מלהתערב בחוקי יסוד, אך ביקר לא פעם את השימוש בהם לצרכים פוליטיים. בתרחיש כזה, כפי שמסתמן, ההצעה עלולה להביא להתערבות תקדימית של בג"ץ בחוק יסוד, ואף יכולה להביא לביטולו. עם זאת, בקואליציה שואבים עידוד מהחלטת השופטים שלא לבטל את תיקון חוק יסוד דרעי קודם, ומקווים כי כך יקרה גם הפעם.
בהצעת החוק נכתב כי "מוצע לתקן את חוק יסוד: הממשלה, כך שיובהר כי בית המשפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, לא מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים וזהותם מכל עילה שהיא, למעט לעניין תנאי הכשירות שקבע המכונן".
לפי ההצעה, "מינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת, כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה, הן פעולות והכרעות המצויות בליבת הפעילות הדמוקרטית. בסמכותו, קבע המכונן בסעיפים 6(א)-(ג) לחוק-יסוד: הממשלה הסדר שלילי, ובו רשימה סגורה של תנאים לכשירותם של שרים לכהן כחברים בממשלה. סוגיית כהונת שרים בממשלה נידונה בפסיקה לאורך השנים, שהוסיפה תנאים נוספים על אלו שקבע המכונן".
לדברי ארבל, "בעניין זה, 'הלכת דרעי-פנחסי' גרמה לחוסר ודאות במילוי רצון הבוחר ולעתים אף להכפפת רצון הבוחר לשיקול דעתו של בית המשפט". הוא טען כי "ניסיונות אחרים לתיקון הלכה זו בדרכים אחרות (לרבות התייחסות המכונן להפסקת כהונת שר מחמת עבירה) לא צלחו. על כן, נדרש המכונן להבהיר כי בעניין זהות שרים, מינויים והעברתם מכהונה, בית המשפט לא יבחן את אופן הפעלת שיקול הדעת של הגורם הממנה, הממונה או המאשר – במעשה או במחדל".
