אוקראינה דוחפת את בעלות בריתה המערביות לספק לה מטוסי קרב, שבוע לאחר שזכתה בהבטחות של טנקים מודרניים מתוחכמים שיסייעו לה להביס את כוחות הפלישה הרוסיים לאחר כמעט שנה של לחימה.
שר ההגנה האוקראיני, אולקסי רזניקוב, אמור לטוס היום (ג') לפריז, שם צפויים לעלות על סדר היום דיונים על מסירה אפשרית של מטוסי קרב לאוקראינה.
לאחר חודשים של התמקחות, שלטונות אוקראינה שכנעו בשבוע שעבר בעלות ברית מערביות לשלוח את הטנקים. החלטה זו התקבלה למרות ההיסוס והזהירות של כמה מחברות נאט"ו, כולל ארצות הברית וגרמניה.
לא הייתה שום אינדיקציה לכך שהחלטה על מטוסי קרב לאוקראינה עשויה להגיע בקרוב, ואין סימן לכך שמדינות המערב שינו את עמדתן הקודמת בנושא. מספר מנהיגים מערביים הביעו דאגה שהצעד עלול להסלים את הסכסוך שנמשך כמעט שנה ולמשוך את הצדדים עמוק יותר אל תוך המלחמה.
ממשלת בריטניה, שהייתה אחת התומכות הדיפלומטיות והספקיות הצבאיות העיקריות של קייב, אמרה כי שליחת מטוסי הקרב שלה היא "לא מעשית". דובר ראש הממשלה רישי סונק, מקס בליין, אמר כי "מטוסי הטייפון וה-F-35 של בריטניה הם מתוחכמים ביותר ולוקח חודשים ללמוד כיצד לטוס בהם. בהתחשב בכך, אנחנו מאמינים שזה לא מעשי לשלוח את המטוסים האלה לאוקראינה", הוסיף בליין, אם כי לא אמר שבריטניה מתנגדת לכך שמדינות אחרות תשלחנה מטוסים.
כשנשיא ארה"ב ג'ו ביידן נשאל אתמול (ב') על ידי כתב אם הממשל שלו שוקל לשלוח מטוסי קרב מסוג F-16 לאוקראינה, הוא השיב "לא".
גורמים רשמיים בקייב קראו שוב ושוב לבעלי הברית לשלוח מטוסים, ואמרו שהם חיוניים כדי לאתגר את העליונות האווירית של רוסיה ולהבטיח את הצלחתן של מתקפות נגד עתידיות שעלולות להיות בראשן טנקים שהובטחו לאחרונה על ידי מדינות המערב. אך בעלות בריתה של אוקראינה לא רק סירבו לשלוח לה מטוסים, אלא גם שללו את האפשרות שהן תספקנה לקייב טילים ארוכי טווח המסוגלים לפגוע בשטח רוסיה, מה שמאותת על עמדה זהירה דומה כלפי מטוסי קרב.
כשנשאל ביום שלישי על אספקת הנשק המערבי לאוקראינה, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב חזר על עמדתו של הקרמלין כי "נאט"ו הייתה מעורבת ישירות במלחמה היברידית נגד רוסיה". הוא הוסיף לאחר השיחות במוסקבה עם שר החוץ המצרי סאמח שוקרי כי הצבא הרוסי "ינקוט בכל האמצעים הדרושים כדי למנוע את הגשמת תוכניות המערב".
לדבריו, שוקרי העביר מסר ממזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן על אוקראינה, שחזר על הקריאות הקודמות מוושינגטון לרוסיה לסגת מהמתקפה. לברוב אמר כי "רוסיה מוכנה לשמוע כל הצעה רצינית – אני רוצה להדגיש את המילה הזו – שמטרתה הסדר מקיף של המצב הנוכחי".
הסלמת היחסים בין רוסיה לנאט"ו
על פי ההערכות, גם אוקראינה וגם רוסיה בונות את הארסנל שלהן לקראת מתקפה צפויה בחודשים הקרובים. המלחמה עמדה ברובה במבוי סתום בשדה הקרב במהלך החורף.
כמו בוויכוחים קודמים על איך לעזור לאוקראינה, פולין היא התומכת המובילה באיחוד האירופי במתן סיוע צבאי. פולין, סלובקיה והמדינות הבלטיות בצד המזרחי של נאט"ו מרגישות מאוימות במיוחד על ידי רוסיה.
כשנשאל על תמיכתה של ליטא במטוסי קרב וטילים ארוכי טווח לאוקראינה, אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי ההערות "שיקפו גישה תוקפנית של המדינות הבלטיות ופולין, שמוכנות לעשות הכל כדי לעורר הסלמה נוספת מבלי לחשוב על ההשלכות”. "זה עצוב מאוד שמנהיגי מדינות אירופה הגדולות שמניעות את סדר היום האירופי לא ממלאים תפקיד מאזן כדי לקזז נטיות קיצוניות כאלה", אמר פסקוב בשיחת ועידה עם כתבים.
נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר ביום שני כי צרפת אינה שוללת שליחת מטוסי קרב לאוקראינה, אך הוא קבע מספר תנאים לפני שננקט צעד כה משמעותי. התנאים, לדבריו, כוללים שהם לא יובילו להסלמה במתיחות, שימוש בכלי הטיס "כדי לגעת באדמת רוסיה", או שיגרמו להחלשת "יכולות הצבא הצרפתי". מקרון הוסיף שאוקראינה גם חייבת לבקש רשמית את המטוסים, דבר שעלול לקרות כאשר רזניקוב ישב לשיחות בפריז.
נראה כי קנצלר גרמניה, אולף שולץ, נרתע מהסיכוי לספק מטוסי קרב, והציע ביום ראשון שהסיבה לדיון כולו עשויה להיות קשורה ל"מניעים פוליטיים מקומיים" במדינות מסוימות. ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה, אמר אתמול כי "אין טאבו" במאמצים לעזור לאוקראינה, אבל הוסיף כי שליחת מטוסים "תהווה צעד גדול מאוד". נשיא קרואטיה, חברת נאט"ו, מתח ביקורת על מדינות המערב על כך שסיפקו לאוקראינה טנקים כבדים וכלי נשק אחרים. הנשיא זוראן מילנוביץ' טען שאותם משלוחי נשק רק יאריכו את המלחמה.
מוקדם יותר בסכסוך, הדיונים התמקדו באפשרות לספק לקייב מטוסי קרב מיג-29 מתוצרת ברית המועצות, שהטייסים האוקראינים מכירים. במרץ, הפנטגון דחה את הצעתה של פולין להעביר את מטוסי הקרב מיג-29 שלה לקייב דרך בסיס אמריקאי בגרמניה, בנימוק של סיכון גבוה להסלמה בין רוסיה לנאט"ו.
החוכמה האוקראינית
מטוסי קרב מערביים יעניקו לאוקראינה דחיפה משמעותית, אבל התמודדות עם חיל האוויר האדיר של רוסיה עדיין תהיה אתגר גדול.
אוקראינה ירשה צי משמעותי של מטוסי קרב מתוצרת ברית המועצות, כולל מטוסי קרב מסוג Su-27 ומיג-29 ומטוסי תקיפה קרקעיים מסוג Su-25. המעבר למטוסים מערביים ידרוש מהצוותים האוקראינים לעבור הכשרה ארוכה וגם יעורר אתגרים לוגיסטיים הקשורים לתחזוקתם ותיקונם.
רוסיה תקפה באופן שיטתי בסיסי אוויר אוקראינים וסוללות הגנה אווירית בשלבי הפתיחה של המלחמה, אך אוקראינה פעלה בתבונה כאשר העבירה את מטוסי הקרב שלה מהבסיסים והסתירה את נכסי ההגנה האווירית שלה, מה שהוביל לכישלון רוסי בניסיון להשיג שליטה אווירית מלאה.
לאחר שספג אבדות כבדות בתחילת הסכסוך, חיל האוויר הרוסי נמנע מלצאת לעומק המרחב האווירי של אוקראינה והתמקד בעיקר במשימות תמיכה צמודות לאורך קו החזית. חיל האוויר האוקראיני התמודד עם אתגרים דומים, וניסה להציל את מטוסי הקרב הנותרים שלו מפגיעה של מטוסי קרב ומערכות הגנה אוויריות רוסיים.
