לילה של לחימה בדרום. צה״ל תקף הלילה בשני גלים ברצועת עזה. בגל הראשון שוגרו רקטות ונורה ירי מקלעים לעבר העוטף ולעבר מטוסי חיל האוויר. שיגור הרקטות מרצועת עזה, כתגובה לתקיפות צה"ל, הביא לגל תקיפה נוסף של חיל האוויר ברצועה. הירי של הרקטה הראשונה מהרצועה מגיע, לפי הערכות, כתגובה למהלך הרעת התנאים של האסירים הביטחוניים, אותו יזם השר בן גביר.
שר הביטחון, יואב גלנט, אמר בתגובה לאירועי הלילה כי "חיל האוויר השמיד הלילה אתרי ייצור ואחסון אמצעי לחימה של חמאס. כל ירי על מדינת ישראל או ניסיון לפגוע בחייהם של תושבי הדרום יתקל בעוצמתו של צה״ל".
דקות ארוכות אחרי שיגור הרקטה הראשונה שנורתה אמש לשדרות, עוד בדקו בצה"ל האם מדובר שוב בשיגור כתוצאה ממזג האוויר הסוער, ממכת ברק בשדות עזה או משלולית שהציפה מנגנון שיגור מרחוק. לבסוף בצה"ל קבלו מעזה תשובה חד משמעית – הסיבה לירי היא הרעת תנאי המחבלים בבתי הכלא הביטחוניים.
בצה"ל הוחלט להגיב בחומרה ומפת המטרות נשלפה בשביל דיון מעמיק אילו מטרות יותקפו כתגובה להסלמה. למרות שמדובר בשיגור בודד שיורט על ידי מערכת כיפת ברזל, בצבא רצו להעביר מסר ויחד עם הדרג המדיני היה ברור כי המסר ישוגר לכיוון חמאס והג'יהאד האסלאמי יחד. הסיבה:חוסר מוכנות לקבל נרטיב המחבלים בבתי הכלא.
כלי טייס הכינו פצצות ויצאו לגל תקיפות כשהיה ברור כי גל התקיפות יגרור ירי של חמאס על כלי הטיס של חיל האוויר, אזעקות יופעלו בעוטף, ויתכן כי תשוגר רקטה נוספת. התרחיש שאליו צה"ל התכונן התממש במלואו. לא רק שהתקיפות הביאו ניסיונות לפגוע בכלי הטיס, הם גם הפעילו את האזעקות בעוטף וסדרו לתושבים שם לילה מאוד לא שקט.
בצה"ל החליטו כי הניסיונות של עזה לאתגר אותם בשילוב רקטה נוספת ששוגרה בלילה לעבר העוטף הם סיבה מספקת לגל תקיפה נוסף. בעזה מאותתים כי מחאת המחבלים הכלואים בבתי הכלא הביטחוניים היא סיבה מספיק טובה לחטוף תקיפות של חיל האוויר אך מן הצד השני, בישראל הבהירו כי לא ישתקו על ירי וסבל לתושבי העוטף.
ראוי לציין כי מתוך כלל המטרות שצה"ל תקף אמש ברצועה ישנם שני אתרים משמעותיים שקשורים בעיקר ליכולת של חמאס להתעצם. האחד זה מפעל כימי שמייצר את הדלק לרקטות והשני הוא מפעל לייצור רכיבים לרקטות. בעזה לא היו נפגעים, אך מן הצד השני בעוטף עזה היו מספר נפגעי חרדה ונראה כי האירוע הסתיים לפי שעה.
האירוע הזה יכול להוות תחילתה של הסלמה, אם בישראל רצו להגיע לאפריל ללא רעש מטוסים או אזעקות צבע אדום כדי לספור שנתיים שקטות, הרי שהרצף השקט נהרס. אך עם כל הכבוד למספרים היבשים, הסיפור כאן הוא ניהול המדיניות מול עזה. ישראל הולכת לעמוד מול מבחן חשוב וקשה מאוד, בעיקר כי הממשלה מדברת על מכות קשות לרצועה אך בפועל צריכה להחליט כמה רחוק היא רוצה לקחת את ההסלמה. האם לפעול כנגד האסירים והמחבלים עד הסוף או לעצור את דרישת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ולהקפיא את הרעת התנאים? כך או כך ישראל במסלול התנגשות, בין אם זה בגל הטרור הקשה מעוטף ירושלים, מצפון השומרון, מבתי הכלא או מהר הבית, כשהכל מתכנס לקראת חודש הרמדאן ההולך ומתקרב.
