שר החוץ אלי כהן ביקר אתמול בחרטום בירת סודן ונפגש עם נשיא מועצת המעבר, גנרל עבד אל־פתח אל־בורהאן ועם הצמרת המדינית במדינה, במטרה להביא לחתימה על הסכם שלום עם סודן בעוד כמה חודשים. הצדדים סיכמו את נוסח הסכם השלום במהלך הביקור, שקיבל את ברכת ארצות הברית.
במשרד החוץ הודיעו כי טקס החתימה צפוי להתקיים לאחר העברת השלטון בסודן לממשלה אזרחית, שתוקם במסגרת תהליך המעבר המתנהל במדינה. שר החוץ כהן קידם את הסכם השלום עם סודן עם ארה״ב ודן בנושא עם מזכיר המדינה אנתוני בלינקן והיועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, שנתנו את ברכתם והבטיחו את הירתמותם להשלמת התהליך.
בדיונים בין המשלחות העלה שר החוץ את הרצון הישראלי לסייע במאמצי הפיתוח של סודן לטובת העם הסודני במגוון תחומים אזרחיים, ובהם ביטחון מזון, ניהול משאבי מים, חקלאות ועוד. הוא גם הציג תוכנית סיוע של משרד החוץ שתתמקד במיזמים הומניטריים ובהם טיהור מים ורפואה ציבורית.
"הביקור היום בסודן מניח את היסודות להסכם שלום היסטורי עם מדינה ערבית ומוסלמית אסטרטגית", אמר השר כהן אתמול. "הסכם השלום בין ישראל לסודן יקדם את היציבות האזורית ויתרום לביטחון הלאומי. חתימתו תפתח פתח לכינון יחסים עם מדינות נוספות ביבשת אפריקה ולחיזוק הקשרים הקיימים עם מדינות היבשת. הקשר של מדינות אפריקה עם ישראל הוא אינטרס משותף לנו ולמדינות היבשת. ישראל היא שותפה חשובה, זה שנים רבות, בתהליכי הפיתוח במדינות הללו ובהתמודדות עם השלכות שינויי האקלים והאתגרים הכלכליים באפריקה.
"בחרטום בירת סודן החליטו מדינות ערב על שלושת הלאווים ההיסטוריים: לא לשלום עם ישראל, לא למשא ומתן עם ישראל ולא להכרה בישראל. אנחנו בונים עם הסודנים מציאות חדשה שבה שלושת הלאווים יהפכו לשלושת הכנים: כן למשא ומתן בין ישראל לסודן, כן להכרה בישראל וכן לשלום בין המדינות ובין העמים".
המשלחת הישראלית בראשות השר כהן כללה את מנכ"ל משרד החוץ רונן לוי, סמנכ"ל אפריקה במשרד החוץ שרון בר־לי, ראש מש"ב (המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי, סוכנות הסיוע של ישראל במשרד החוץ) עינת שלאין ויועמ"ש משרד החוץ ד"ר טל בקר.
בלשכתו של גנרל עבד אל־פתח אל־בורהאן מסרו שהגנרל נפגש עם שר החוץ כהן ודן עמו בדרכים לכינון יחסים פוריים בין המדינות במישור הביטחוני והצבאי. מקור סודני סיכם את ביקורו של כהן בחרטום באמירה ש"הפגישה עם המשלחת הישראלית הייתה מוצלחת מאוד", והוסיף: "יש אופטימיות בשני הצדדים. סודן היא מדינה משתקמת מבחינה פוליטית, ביטחונית וכלכלית. אנחנו מקווים שהשלום עם ישראל יוביל לפיתוח חיובי ולשיתופי פעולה במגוון תחומים בין שתי המדינות האחיות".
הוא ציין שהסכם השלום וכינון היחסים עם ישראל הם תוצאה של הסכם ג'ובה, שנחתם בבירתה של דרום סודן השכנה באוגוסט 2020 בין ממשלת סודן ובין קבוצות המורדים במדינה. הצטרפותה של סודן להסכמי אברהם סוכמה כבר מול ממשל טראמפ ב־2021, אך מאז לא נחתם הסכם כלשהו בין המדינות. גם מצרים, מדינות המפרץ ומרוקו הידקו את יחסיהן עם סודן בתקופה האחרונה, באופן שמחזק את משטרו של הגנרל עבד אל־פתח אל־בורהאן.
התחממות היחסים עם סודן ופתיחת שגרירות צ'אד בישראל מדאיגות את איראן ואת חמאס, שהיו פעילים מאוד בסודן בעבר. בחמאס דחו את החלטת צ'אד "המנוגדת לעמדה האפריקנית, התומכת בעם הפלסטיני ובמימוש חירותו… הנורמליזציה עם הכיבוש מעודדת אותו לבצע פשעים נוספים נגד העם הפלסטיני".
סודן, השוכנת לחוף ים סוף, הייתה מוקד פעילות מרכזי של איראן ובני בריתה: האיראנים הקימו מחסני תחמושת על אדמתה והעבירו אמצעי לחימה ונשק דרכה לארגוני הטרור ברצועת עזה. לפי מקורות זרים ישראל השמידה כמה פעמים שיירות נשק שיצאו מסודן. בניסיון להתקרב למערב, סודן ניתקה את יחסיה עם איראן ופעלה נגד ארגון חמאס שפעלו בשטחה.
