אחרי שבוע של אזהרות מפני פגיעה כלכלית בעקבות הרפורמה המשפטית, שבוע המסחר בבורסה בתל־אביב נסגר בעליות שערים. מדד ת"א־35 עלה ב־3.3 אחוזים מתחילת השבוע; ת"א־90 עלה ב־3.35 אחוזים. את העליות אתמול הובילו דווקא מניות הבנקים, לאחר שירידות השערים החדות במגזר ביום ראשון הובילו לדיון ציבורי ער בהשפעות הרפורמה על הכלכלה.
לפי הנטען, מנהלי הבנקים הזהירו את ראש הממשלה נתניהו, במפגש שקיים עמם ביום שישי שעבר, מפני השפעות הרפורמה ובפרט מפני משיכת כספים מבנקים ישראליים לחו"ל. הכותרות ביום ראשון עסקו, לפיכך, בירידות השערים בבורסה ובהיחלשות השקל; אולם בסיכומו של השבוע הבורסה עלתה, והשקל התחזק משער של 3.46 שקלים לדולר במהלך המסחר ביום שני ל־3.39 שקלים לדולר אתמול בערב.
כך או כך, נראה שאין כל מגמה עקבית, ובוודאי שקשה להצמיד אותה לאירועים הפוליטיים. ההשפעות שהכלכלנים מזהירים מפניהן הן ארוכות טווח מטבען, וכרגע השווקים עוד לא מתמחרים אותן אלא רק מביעים חששות.
בתחילת השבוע ציטט ראש הממשלה בנימין נתניהו מסמך שחובר בבנק ההשקעות האמריקני ג'יי־פי מורגן, שנאמר בו כי ההתפתחויות הפוליטיות בישראל, הרפורמה המשפטית ואפילו המחאה שבעקבותיה הן בגדר "רעשי רקע". בהמשך הובהר כי מקור המסמך אינו במחלקת המחקר של הבנק אלא במחלקת המסחר שלו, המפיצה המלצות לסוחרים בשוק ההון ברחבי העולם, כולל ישראל.
דווקא ככזה מתגלה המסמך כרלוונטי להסברת אירועי השבוע בשוק בישראל: נטען בו כי "לתופעות הפוליטיות עלולה להיות השפעה שלילית על הצמיחה", אבל בנקודת הזמן הנוכחית ההשלכות הפיננסיות מצומצמות, ולכן מומלץ להגביר את החשיפה לאג"ח של ממשלת ישראל לתקופה של חמש שנים.
"מכתב הכלכלנים" יצר השפעה פסיכולוגית זמנית על השווקים והביא לחששות ולירידות שערים, לאחר שכלכלנים בעלי שם הזהירו מנזק ניכר לכלכלת ישראל. אלא שירידות השערים עצמן הביאו אחרים לרכוש מניות ואגרות חוב במחיר נמוך, מה שגרם בתנועה סיבובית לעליות השערים שאנחנו רואים כעת.
