עוברי האורח ברחוב אלנבי בתל־אביב, בלב האזור העמוס במקומות בילוי, משרדים ובתי מגורים, אינם יכולים להתעלם מהמבנה המונומנטלי בין רחוב אחד העם לרחוב מונטיפיורי, שנעשה לחלק בלתי נפרד מנופה של העיר הגדולה: בית הכנסת הגדול בתל־אביב.
בית הכנסת הוותיק הוא מהמוסדות הבולטים בחייה היהודיים של העיר הלבנה, מוקד עלייה לרגל של מבקרים, לא רק דתיים. השנה הוא חוגג מאה שנים להיווסדו ולהיותו מקום התפילה המרכזי של העיר.
מייסדיו כבר אינם בין החיים, אך מתפלליו הוותיקים מנסים כל העת להחיות את הרוח ששררה בו בעת בנייתו ובשעת הנחת אבן הפינה, בהשתתפות מי שכיהן אז כרב הראשי של יפו הסמוכה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
שלמה פיבקו, נשיא בית הכנסת בתשע השנים האחרונות, גדל כל חייו סביב בית הכנסת. כיום הוא משתדל להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב את המבנה המרשים למעמדו בתור הלב היהודי של העיר ללא הפסקה. "אבא שלי היה מהמתפללים הוותיקים של בית הכנסת, כל ילדותי הייתה כאן", מספר פיבקו. "התפללנו כאן בקביעות עשרות שנים, שימשתי חזן בית הכנסת. כיום, בתפקיד הנשיא, אני מקיים את הצוואה של אבי שהורה לי לשמור על המקום ולעורר לתחייה את הפעילות שהייתה בו בעבר".
בית הכנסת מיועד להיות מקום תפילה, אך בתל־אביב הוא נושא עמו משמעות רחבה יותר. יושב ראש הוועד הראשון היה מאיר דיזנגוף ז"ל, שהיה גם ראש העיר הראשון של תל־אביב, והגבאי הראשון היה זלמן דוד לבונטין, פעיל ציוני בכיר.
ההחלטה להקים בית כנסת שיהיה מרכזה של העיר העברית הראשונה התקבלה עוד בשנת 1909, כחלק ממארג החיים שביקשו ראשי היישוב המתחדש לכונן בתל־אביב. הצבתו של דיזנגוף החילוני בראשות ועדת בית הכנסת שיקפה את התפיסה שראתה בבית הכנסת מרכז רוחני ותרבותי עבור כל תושבי תל־אביב, ולא רק מקום תפילה לציבור הדתי.
"בימי תפארתו בית הכנסת לא היה רק הגדול ביותר בעיר, אלא מרכז תרבות ואירוח ברמה לאומית", אומר פיבקו, "הוא השתתף בכמה ציוני דרך היסטוריים בחיי המדינה. לאחר הכרזת העצמאות הגיעו אליו מאות מתפללים וקיימו תפילת קבלת שבת מרגשת ושמחה במיוחד. שנה לאחר מכן הגיע דוד בן־גוריון לתפילת ההלל ביום העצמאות הראשון".
גם אחרי הקמת המדינה נערכו בבית הכנסת ביקורים מיוחדים. "היו כאן נשיאי המדינה, ביקרו כאן ראשי הממשלה לוי אשכול ומנחם בגין", מספר פיבקו. "בבית הכנסת היו כמה אירועי הכתרה של רבנים ראשיים – הרב גורן, הרב אונטרמן, הרב עובדיה יוסף והרב ישראל מאיר לאו, ייבדל לחיים ארוכים. נערכו בו גם ביקורים של הברון רוטשילד ושל נציגי האו"ם. גם הלווייתו של המשורר חיים נחמן ביאליק יצאה מכאן".
ביום ראשון, ליל ט"ו בשבט, יתקיים בבית הכנסת מעמד חגיגי לציון מאה שנה להיווסדו, בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג, הרב ישראל מאיר לאו וראש העיר רון חולדאי.
חגיגות המאה אינן מציינות את הקמת המבנה עצמו, אלא את כינון הקהילה. בשנת 1922 הונחה אבן הפינה למקום, אך ב־1923 החלה להתגבש קהילת מתפללים קבועה ופעילות סדירה במבנה, שהיה רחוק מלהיות גמור. הבנייה הסתיימה ב־1926, עם סיום מבנה הכיפה של בית הכנסת.
פיבקו וחבריו מנסים לשמר את המקום לא רק בשל חשיבותו ההיסטורית, אלא גם לטובת תפקידו הנוכחי. "במשך שנים רבות היה בית הכנסת אבן שואבת", מספר פיבקו. "עם הזמן, הקהל הרב שפקד אותו הלך והתמעט. בשנות התשעים חווינו תקופה קשה, והמקום כמעט לא היה פעיל. בשנים האחרונות אנחנו עמלים רבות לשנות את המצב הזה, ופועלים להחזיר אותו להיות מרכז רוחני גדול. מובן שאנו משקיעים לא רק בשיפוץ המבנה, אלא גם בגיבוש גרעין מתפללים צעיר, המורכב מדתיים וחילונים שרואים פה את הבית שלהם.
"אנחנו מביאים לכאן קהל ומקיימים אירועים כמו ערב הסליחות הראשון בכל שנה, קריאת מגילה ברחבת בית הכנסת, ליל סדר פסח מרכזי, ימי עצמאות – אירועים שמיועדים לכל עם ישראל, לא רק למגזרים מסוימים. כך רצה מאיר דיזנגוף, והמטרה היא אהבת ישראל, אחדות ורוח יהודית חיה ותוססת".
מתוך הבנה שבית הכנסת איננו רק של המתפללים או הקהילה הדתית אלא אחד מסמלי העיר תל־אביב כולה, מתכוונים בעירייה להתחיל בחודשים הקרובים שיפוץ נרחב של המבנה בעלות של 60 מיליון שקלים, כדי לשמר את המקום ולעשותו למרכז תיירותי. את המבצע מוביל האדריכל אורי פדן, המתמחה בשימור מבנים היסטוריים, והוא צפוי להסתיים בשנת 2025.
"בית הכנסת הגדול הוא אחד הסמלים היהודיים המרכזיים ביותר בעיר, משנותיה הראשונות ועד היום", אומר סגן ראש העיר וממלא מקומו, יו"ר סיעת מאמינים חיים גורן. "בשיתוף פעולה עם הנהלת בית הכנסת ונאמני ההקדש נפתח בקרוב בשיפוץ נרחב, פנימי וחיצוני, כדי לחדש את ימי בית הכנסת כקדם ולמצב אותו כעוגן מרכזי של זהות ותרבות יהודית בעיר תל־אביב־יפו, וכבית התפילה המרכזי של העיר".
