עוד חלק בפאזל השיבה של נתניהו אל תפקיד ראש הממשלה, הושלם בסוף השבוע האחרון. אחרי שחזר אל המושב המיועד במליאת הכנסת ואל הלשכה הגדולה במשכן, ואחרי שהתיישב שוב על הכיסא הבכיר סביב שולחן הממשלה, נתניהו חזר גם אל הנסיעות המדיניות.
התמונה המזוהה עמו כל כך, של עלייה אל המטוס בדרך לפגישות עם מנהיגי עולם, נראתה שוב בצהרי יום חמישי עת המריא בלוויית רעייתו לפריז. גורם מדיני בכיר מהמשלחת שנשאל מדוע דווקא ליעד זה, השיב כי מדובר ב"צרכי השעה".
הביקור בבירת צרפת אורגן בזריזות יחסית. ביום ראשון שעבר התקשר הנשיא עמנואל מקרון לנתניהו והביע תנחומים לאחר רצח הישראלים בפיגוע טרור בבירת ישראל בליל שבת. הוא גם הזמין לביקור. נתניהו ניאות, ובסיוע של ראש המל"ל החדש, צחי הנגבי, הוחלט להגיע כבר בסוף אותו שבוע. סדר היום של הנסיעה הנוכחית, כלל מפגש וארוחת ערב נשיאותית בארמון האליזה עם מקרון מיד עם הנחיתה ביום חמישי, ובשישי בבוקר פגישה נרחבת עם עשרות אנשי עסקים וגורמים כלכליים מקומיים. בהמשך הביקור נתניהו ערך פגישה עם מנהיגים יהודים. נתניהו המריא ארצה בחצות של מוצאי שבת, ונחת בנתב"ג בשעות הבוקר המוקדמות ביום ראשון.
ברקע הפגישה עם מקרון, ניצב האיום האיראני שהולך ומתעצם, ועלול להפוך מוחשי הרבה יותר כבר באוקטובר הקרוב. באוקטובר יפוגו סעיפי החלטה 2231 של מועצת הביטחון של האו"ם, השוללת מאיראן את היכולת לרכוש רכיבים עבור מערכות טילים ארוכי טווח היכולים לשאת נשק גרעיני. "הנושא האיראני לא סטטי ואי אפשר לדעת מה יילד יום", אמר בכיר מדיני במשלחת.
העובדה כי נשק איראני המועבר לרוסיה גורם בפועל לפגיעות בנפש וברכוש באוקראינה, וכן ניסיונות הדיכוי הברוטליים באיראן של ההפגנות כנגד המשטר, בהחלט מסייעות להביא את מדינות המערב להבנת הסכנה הטמונה במשטר האייתוללות. "אני זוכר שנים בהן הייתי כמעט בודד, מדבר על הסכנה של המשטר הברוטלי, המסוכן והאידיאולוגי הזה עבור העולם כולו, לא רק לישראל ולארה"ב, אלא גם לאירופה. אני מצאתי הרבה יותר הבנה, אני חייב להגיד, ונכונות לפעול ביחד. אני לא יכול לפרט מעבר לזה", אמר נתניהו ביום שישי בשיחה עם הכתבים שהתלוו אליו. הוא כן פירט כי מקרון "הביע נכונות לשקול" את הטלת הסנקציות על משמרות המהפכה האיראניים.
מול ההצבעה בפרלמנט האירופי לפני כשבועיים, שקראה להוספת משמרות המהפכה לרשימת אירגוני הטרור האירופית, ניצב צורך כי עַרְכָּאָה משפטית בלפחות אחת ממדינות האיחוד, תגדיר אותם כארגון טרור לפני שניתן יהיה להתקדם, וזה טרם קרה.
בנוגע לסיוע לאוקראינה שמקרון העלה בפגישה, גורם מדיני מתאר שוב את כפות המאזניים של רצון לעזור מול הכרח לשמור על בטחונה של ישראל עצמה. את העובדה כי "יש לנו אינטרסים שאין לאף מדינה אחרת. לא מכיר מדינה נוספת שהטייסים שלה טסים יום יום מול טייסים רוסים", אומר הגורם שהוסיף כי בנושא הזה המציאות תישמר כפי שהייתה בממשלה היוצאת. כלומר – סיוע שעיקרו על בסיס הומניטרי.
ולצד חשרת העבים האיראנית, ברקע הפגישה עם מקרון עמדה גם התהייה הבינלאומית לגבי שינוי המשטר שנדמה כי נרקם בישראל. מול ההפגנות ההמוניות נגד הרפורמה המשפטית והאזהרות התכופות של בכירים – מעבר לים מנסים להבין האם אכן עומדת ישראל בפני שינוי מהותי באופייה.
המסר אותו מנסה נתניהו להעביר בתגובה, הוא כי לא מדובר באיזו תפנית דיקטטורית, אלא בעניין פנימי במהותו, שעוסק בהשבת האיזון שהופר בין שלוש הרשויות ורק יחזק את הדמוקרטיה. ובסופו של דבר, הוא אומר לבני שיחו – הדברים ייבחנו במבחן המציאות. או שהוא עצמו צודק ואין מה לדאוג, או שהדואגים מהמהלך הם שצודקים. שלא במפתיע, הוא סבור כי הוא צודק. כפי שבסופו של דבר חוות דעתו הוכחה כנכונה בוויכוח על הפקת הגז ובוויכוחים אחרים, כך לדידו יקרה גם כאן.
גורם מדיני בכיר במשלחת הגדיר את הדברים באמירה מעניינת. לדבריו, ההצהרה על דאגה מהרפורמה המשפטית בישראל, צפויה להפוך גם היא למעין אמירה טקסית קבועה של מנהיגי עולם. ממש בדומה לעובדה כי הם מתעקשים לשוב ולהביע את תמיכתם בהקמת מדינה פלסטינית, אף שרבים מהם כבר מבינים כי אין מדובר בעניין מעשי במציאות הנוכחית. באותה מידה, בשני הנושאים – ובמיוחד בנוגע לרפורמה המשפטית בישראל, הם לא מעורים מספיק בפרטים האמתיים של המהלך, אומר הגורם.
דיווח בעיתון "לה-מונד" הצרפתי ביום שישי, למחרת הפגישה, טען בהתבסס על גורם שנכח בה כי מקרון הזהיר בבוטות כי אם הרפורמה המשפטית תמשיך, צרפת תסיק מכך כי ישראל כבר אינה תופסת את המונח "דמוקרטיה" באותו אופן בו צרפת עושה זאת. בהודעת הסיכום הרשמית לפגישה שיצאה מארמון האליזה, הדברים לא הופיעו. גורמים ישראלים לא מכחישים כאמור כי הנושא המשפטי אכן עלה במפגש בין השניים, אולם אומרים כי הוא לא היה מרכזי בה, וכי נתניהו בהתקבל בחמימות.
אל הפגישה עם אנשי העסקים שהתקיימה בבוקר יום שישי במלון בו התאכסן ראש הממשלה, לא הוזמנו הכתבים להיכנס. אולם בשיחות עם שלושה מהמשתתפים עם צאתם מהחדר, אמרו כולם כי נושא השינוי המשפטי בישראל לא עלה בה כלל. זאת לעומת האזהרות הכלכליות שליוו את נתניהו בצאתו מהארץ.
הנושא הפלסטיני, לעומת זאת, מופיע באופן נרחב בהודעה הצרפתית הרשמית המסכמת את הפגישה עם מקרון, ומתארת כי נשיא צרפת הביע את "התנגדותו העזה להמשך ההתנחלויות שמחבלות בסיכויי המדינה הפלסטינית העתידית". גורם רשמי שנכח בפגישה תיאר לכתב של "זמן ישראל" כי נתניהו אמר ואף התחייב לנשיא צרפת כי לא תהיה החלת ריבונות, אך כי עליו "לתת משהו בתחום ההתיישבות" לשותפיו לקואליציה, עם זאת, זה יהיה "הרבה פחות" ממה שהשותפים מצפים לו, ציטט הגורם.
למרות שמדובר באמירה מאכזבת אל מול ההסכמים הקואליציוניים המפורטים בנוגע לפיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון, נראה כי זו היא הגישה הבינלאומית בה מתכוון נתניהו לנקוט. לומר למנהיגי העולם – אתם הרי מכירים אותי, אני כבר וותיק בעסק ואני אומר לכם, שיהיה בסדר.
