הלוחמים והלוחמות של גדוד הבקעה ידעו כי הלילה תהא ההזדמנות האחרונה לתפוס את חוליית החמאס, לפני שאותה חוליה תוציא לפועל את הפיגוע שתכננה. בצה"ל ובשב"כ ידעו היטב כי המבצע שהוחמץ לפני ימים אחדים, שבו יצאו כוחות לאזור ורד־יריחו לתפוס חוליית מחבלים שלא היו בדירת המסתור, תביא את החוליה לצאת לפיגוע נוסף. חברי החוליה ידעו שנערך אחריהם מצוד, ושהזרוע הארוכה של כוחות הביטחון תמשיך לעשות הכול כדי לתפוס אותם והם יחוסלו או ייעצרו.
היה חסר עוד אישור קטן לצאת אל הפעולה. כולם שמעו היטב שהסופה ברברה מאיימת לבטל את הפעולה, אך המפקדים סמכו על הלוחמים והלוחמות ונתנו אור ירוק למבצע. אומנם הם גם למדו לפעול בכל תנאי מזג האוויר, אבל לא תמיד יוצא להם לצאת לפעילות מבצעית במזג אוויר סוער כזה. לפני חצות הכל היה מוכן, השב"כ סגר את המודיעין היטב, דירת המסתור של חוליית החמאס הייתה במשרד לתיווך נדל"ן ליד יריחו. הכוחות יצאו ממוקדים עם תוכנית מבצעית ברורה, והיה ברור כי הפעם הפעילות צריכה להתקיים בלילה, ולא באור יום כמו הפעולה הקודמת. תושבי האזור ידעו שהחוליה מסתתרת בתוך המבנה, והם הכינו נשק ומטענים מכל הבא ליד. רגע לפני שהקרב נפתח, התחוללה דרמה לא קטנה כשאחד הכדורים הראשונים שנורו מתוך הדירה נעצר באפוד הקרמי של מפקד הפלוגה. מילימטר אחד לכאן או לכאן, וכל האירוע הזה היה נראה אחרת.
אבל האפוד הקרמי ונחישות המ"פ עשו את שלהם והוא צעק בקשר "הסתער". קרב היריות שבא לאחר מכן לא התיר מקום לספק – במשרד התיווך אין מתווכים, יש מחבלים חמושים והקרב בעיצומו. לפי דיווחים פלסטינים שבעה מחבלים מצאו את מותם וחוסלו על ידי הכוח שיצא משם ללא נפגעים ועם גופות המחבלים המשויכים לארגון הטרור חמאס, כחלק ממדיניות מערכת הביטחון כדי לשמש קלף מיקוח לעסקה עתידית. כשהבוקר עלה מעל יריחו תוצאות הפעולה כבר היו ברורות. החוליה סוכלה, ויחד עמה עוד חוליה שהייתה המגן האנושי של הראשונה. הניסיון שלהם להוציא פיגוע ירי בסגנון דאעש במסעדה בצומת אלמוג ב-28 בינואר, כשלה בזכות מעצור בנשק. המחבל הצליח לירות כדור אחד בלבד ונעצר, הפחד שבו גרם לו להתקפל יחד עם שותפו לניסיון הפיגוע והם נמלטו. זהותם הייתה ידועה מיד לשב"כ, ושוב הוכח שסיכול מחבלים אינה שאלה של "האם", אלא של "מתי".
