תחת הכותרת "פסטיבל הקולנוע רהט לסרטי מדינות הים התיכון והמזרח התיכון", מתקיים השנה בפעם הראשונה בעיר שבנגב "סוף שבוע של קולנוע איכותי" לתושבי האזור. לצד סרטי ילדים וקומדיה שיוצגו במקום, יוקרנו גם סרטים שעוררו בעבר סערות פוליטיות בטענה להצגה מוטה של מדינת ישראל כלפי הסכסוך הערבי ופעילות חיילי צה"ל ביהודה ושמרון ועזה.
הסרטים, בערבית או בתרגום לשפות אחרות, יוקרנו לאורך חודש פברואר, לצד "הענקת החוויה האמנותית והתרבותית המבורכת להעשרת חיי התושבים". בין היתר מופיעים בתוכנית הסרטים "ג'נקשן 48" שיצרו הראפר והתסריטאי תאמר נפאר והבמאי אודי אלוני על חיי הערבים הישראלים בעיר המעורבת לוד ו"בין הדיכוי הישראלי לבין השמרנות הערבית" – אשר הקרנתו בוטלה בעיר כרמיאל לפני 6 שנים בשל מחאה מימין.
סרט נוסף שיוצג הוא "ז'רה", שיצרו יקי איילון ויוסף אבו מדיעם על אמן מרהט שנאבק מול הצבא והמדינה במשך ארבע שנים כדי לפגוש את משפחתו המתגוררת בעזה. גם הסרט "פוקסטרוט" של הבמאי שמוליק מעוז יהיה בפסטיבל. הוא קיבל ביקורות חמורות, בעיקר מצד שרת התרבות דאז מירי רגב, שאמרה כי "לא אתן יד למי שמשמיץ את חיילי צה"ל", לאחר שעל סצינת הסיום כתבה כי "היא מציגה את חיילי צה"ל הורגים משפחה ערבית וקוברים ומטייחים את מעשה ההרג".
לאחרונה הודיע שר התרבות מיקי זוהר כי כל הקרנות שיעבדו עם מועצת הקולנוע יחתימו את הממונים על מסמך לפיו הם מתחייבים לא לייצר תוכן שפוגע במדינת ישראל ובחיילי צה"ל. "זה התנאי, נממן יותר כסף, נביא יותר תקציבים ויותר הפקות, אך לא נממן תכנים פוגעניים נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל", אמר זוהר.
הפסטיבל מתקיים בהיכל התרבות בעיר, כשכל כרטיס עולה עשרה שקלים בלבד, במטרה להוזיל את העלויות ולהביא לכמה שיותר משתתפים. על השתתפות ומימון הפסטיבל חתומים משרדי ממשלה רבים, בהם משרד התרבות, משרד החקלאות, משרד התיירות ומשרד נגב והגליל, לצד מפעל הפיס, והרשות לפיתוח הנגב.
במשרד התיירות אמרו כי "המשרד אינו משתתף במימון. הגורמים המקצועיים פנו לרשות בבקשה להסיר את לוגו המשרד". גם במשרד התרבות נמסר כי "אין לנו תמיכה בפסטיבל, לא הגיע כסף מהמשרד לפסטיבל הזה, סתם שמו לוגו שלנו". ומלשכת שר הנגב-והגליל: "לא מדובר בהחלטה של השר וסרלאוף, יש החלטה לתקצוב הפסטיבל של השר הקודם, הנוגדת את מדיניות השר וסרלאוף לממן סרטים שמכפישים ומשסים את מדינת ישראל. אנחנו נשנה את המדיניות הזו".
ראש עיריית רהט כתב כי "בתוכנית הפסטיבל ניתן לראות את שיתופי הפעולה בין גופים משמעותיים בנגב ובארץ כולה, ללא הבדלי דת גזע ומין". פואד זיאדנה, מנהל המרכז קהילתי רהט, הודה לשותפים לקיום הפסטיבל; "ידידנו ושותפנו בחברה למתנ"סים ומשרדי הממשלה שבזכותם אנו מצליחים להגיע כל שנה לקהלים חדשים, בזכות האמונה היקרה לנו, ובעיקר לעיריית רהט".
דניאל אלטר, מפיק ומנהל אמנותי של הפסטיבל מסר בתגובה: "שום פסול אין בסרטים הללו מלבד העובדה שהם עוסקים בערבים רחמנא ליצלן, סרטים שדוברים ערבית רחמנא ליצלן ומביעים דעה שונה מדעתה של השואלת. כנראה שהסרטים האלה היו מוחרמים במקום שהגברת גרה בו. זו הסיבה שהצנזורה לסרטים ומחזות בוטלה, ותודה לאל על כך".