כ-150 משפטנים, בהם בכירים בעבר ובהווה בלשכת עורכי הדין, העוסקים בכלל תחומי המשפט, התכנסו אמש בגבעת שמואל לאירוע תמיכה ברפורמה המשפטית. את הכנס, שכלל שני פאנלים שעסקו ברפורמה לתיקון מערכת המשפט, ארגנו התנועה למשילות ודמוקרטיה והמשנה המודח של ראש לשכת עו״ד יצחק נטוביץ', שהודח על ידי אבי חימי בעקבות תמיכתו ברפורמה.
בדברי הפתיחה אמר עו"ד נטוביץ', "התכנסנו כאן הערב לתת רוח גבית לרפורמה במערכת המשפט. הערב אורגן ע״י בכירים בלשכת עורכי הדין. לא כולם תומכים ב-100 אחוזים בכל מהלכי הרפורמה, אבל מסכימים שיש מה לתקן ושצריך לחפש דרכים חדשות לבחור את השופטים הטובים ביותר וליצור גיוון. כל מי שמדבר על אחיזה בנשק מחזק את ידי אויבינו".
עו״ד זאב לב, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה וממארגני הכנס, הדגיש כי הכנס הוא יריית הפתיחה לשורת מהלכים שיסייעו לעורכי דין רבים החוששים להשמיע את קולם בפומבי, "אנחנו הרוב והרוב תומך ברפורמה". עו״ד לב ערך סקירה קצרה של הצעות החוק המרכיבות את הרפורמה כדי לאפשר מצע לדיונים שהתנהלו בהמשך.
את הכנס הנחתה עו״ד יעל דולב, יו"ר פורום דיני עבודה בלשכת עורכי הדין ושותפה במשרד גרוס קלינגהנדלר, חודק ושות'. הפאנל הראשון, בהנחיית עו״ד נטוביץ', נערך בהשתתפות פרופ׳ נחום רקובר, השופט בדימוס משה דרורי, יו״ר ועדת חוקה לשעבר ניסן סלומינסקי, העתונאי בן דרור ימיני ועו״ד כנרת בראשי. השופט בדימוס דרורי אמר כי הצעת החוק לשינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים טובה ומאוזנת. לא ייגרם נזק לציבור כי בהמשך הדרך ימונו גם שופטים על ידי ממשלות שמאל.
עו"ד כנרת בראשי אמרה כי הפוליטיקאים באים כדי לשרת מטרה ציבורית ולקדם מדיניות והם צריכים לבחור את היועץ המשפטי שיסייע להם לקדם את המדיניות. "צריכה להיות פה חשיבה שמפסיקה להרשיע פוליטיקאים מראש. ודאי שיועץ משפטי לא יעשה צ׳ק ליסט לשר ויאשר כל דבר".
העיתונאי בן דרור ימיני הזכיר כי ראשוני המבקרים את מערכת המשפט היו פרופסורים למשפט שאינם אנשי ימין. "לא הימין התחיל עם הביקורת". בהמשך ביקר בן דרור חלק מסעיפי הרפורמה. "במשך שנים פרסמתי מאמרים על הצורך ברפורמה במערכת המשפט, והימין לא הצטרף. אני שמח מאוד שיש שינוי ושהאסימון ירד, ורבים מבינים שיש צורך ברפורמה". הוא סיכם כי יש 70-80% בציבור שרוצה רפורמה אבל הוא רוצה אותה בהסכמה רחבה.
חה״כ לשעבר ניסן סלומינסקי סיפר כי "כשישבתי בוועדה למינוי שופטים, השופטים תמיד הגיעו בגוש אחד, והצביעו בקול אחד, בזמן שהפוליטיקאים תמיד היו מפוצלים… צריך כבר עכשיו להוסיף שני שופטים לבית המשפט העליון, שימונו בשיטה החדשה. עכשיו הימין בשלטון והם ימנו שופטים, ובעתיד השמאל יהיה בשלטון וימנה שופטים והאיזון ישמר". סלומינסקי סיפר כי במפגש עם ברק שהגיע לשכנע אותו לתמוך בהצעת החוקה שלו, הוא הציע לשנות סעיף אחד: שאת הפרשנות לחוקה לא ייתן בית המשפט העליון אלא יוקם בית משפט לחוקה. ברק אמר שאם כך יהיה, לא שווה לו כל החוקה. לדבריו, כל הרפורמה לא שווה כלום אם לא נשנה את שיטת בחירת ההרכבים שנקבעת ע״י נשיאת בית המשפט וכך שולטת גם בתוצאת הדיון.
פרופ׳ נחום רקובר ציין כי המכלול של סעיפי הרפורמה מחייב כדי להגיע ליעד של פתרון למצב חולני. לדבריו, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שונה ב-180 מעלות מהכוונה המקורית שלו, "החוק הכתוב חל על כולם, חוץ מעל שופטי בית המשפט העליון".
את הפאנל השני הנחתה עו״ד ענת קאופמן, חברת מועצת לשכת עורכי הדין. "אלו ימים סוערים של הפגנות", פתחה, "חלקם מתוך התנגדות אוטומטית לממשלה. וחלקם מתוך חרדה אמתית. אבל יש דברים שלא אומרים – קריאה לאלימות, קריאה לצאת ולירות אלה דברים שאסור לומר. מותר למחות ומותר וחובה להציע תיקונים ברפורמה".
ד״ר אביעד בקשי, ראש האגף המשפטי בפורום קהלת, ציין כי "בעולם, אף אחד לא מערער על התפקיד של נבחרי הציבור בבחירת השופטים. לא יכול להיות שמפת הערכים שמנחה את הרשות השופטת תהיה רחוקה כל כך ממפת הערכים שמנחה את הציבור. הפתק של הציבור צריך להנחות את מפת הערכים של בית המשפט".
פרופ׳ טליה איינהורן ציינה כי בניגוד לתבהלה, הרפורמה היא בשורה טובה והיא תוביל אותנו למקום טוב יותר והאופוזיציה לא מוכנה להביא שום הצעה לתיקון.
חבר מועצת לשכת עורכי הדין, עו"ד אילן בומבך, הוסיף: "לראשונה הוקמה ממשלה שמתכוונת לקיים מה שהבטיחה והציבור לא רגיל לזה. אצה להם הדרך – כי לדעתם מה שלא יקרה בשנה הראשונה לא יקרה. אמנם אהרן ברק לא התייעץ עם אף אחד כשעשה את הרפורמה המשפטית שלו – אבל חשוב שהשינויים יתבצעו לאחר קיום הידברות כנה ואמיתית ולאחר שמיעת עמדת מערכת המשפטית בלב פתוח ובנפש חפצה. לדעתי צריכים להיות שינויים מהותיים ברפורמה. לשכת עורכי הדין צריכה להיות גשר בנושא הזה ולא להפגין נגד הממשלה. צריך לזכור שהשלום בעם הוא ערך עליון".
עו״ד יותם אייל, מנכ״ל הפורום המשפטי למען ישראל, אמר כי כדי לשנות מערכת צריך להבין שאנחנו פועלים לטווח רחוק. "אנחנו צריכים לפעול בסביבה שלנו ולעשות הסברה. ככה נגיע להסכמה רחבה ונעזור לרפורמה הזו לעבור".
עו״ד ניצנה דרשן לייטנר, יו״ר ארגון שורת הדין אמרה כי עילת הסבירות חלחלה לתוך מערכת המשפט הישראלית על ידי אהרן ברק והחליפה את שיקול הדעת של הרשות המבצעת בשיקול הדעת של השופטים. לכן היא חייבת להתבטל כשמדובר בגורמים שלטוניים.
ד״ר ניסן שריפי, יו״ר ועדת רישוי עסקים בלשכת עו״ד, אמר כי נס קרה לנו שיריב לוין שר המשפטים ושמחה רוטמן יו״ר ועדת חוקה. "הרפורמה מתונה מדי והיא צריכה לעבור במלואה ללא שינויים. אנשים נהרגו בגלל פסיקות של בג״ץ".
הסוציולוג, ד״ר שלמה צדוק, אמר כי "יש כאן הרס הדמוקרטיה על ידי הכנופיה המשפטית והחונטה הבירוקרטית. ישנו עיוות חמור בהיררכית השלטון בישראל וחייב להיות שינוי בטרם פורענות גדולה. הקרב הוא על שליטה תרבותית".
תנ״צ בדימוס, עו״ד אורי אנגלהרד, התייחס למחאת אנשי ההייטק וציין, "הנזק האמתי של מחאת ההייטק זו התעמולה נגד מדינת ישראל. אבל הם פוגעים גם בעצמם כי חברות בחו״ל שעובדות איתם לא ירצו לעבוד איתם יותר. הם גם משעבדים את העובדים לטובת האג׳נדות שלהם. הם לא מתנגדים לרפורמה הם מתנגדים לכך שהימין מוביל את הרפורמה".
