לאחר התייחסותו של אריה דרעי להפגנות שהתקיימו היום בירושלים בנוגע לרפורמה המשפטית, יריב לוין ושמחה רוטמן מוציאים הערב קוראים לאופוזיציה להידברות על רקע רקע מתווה הנשיא שהוצע אתמול על ידי יצחק הרצוג, בו ניסה ליצור בסיס לדיון משותף של הכנסת.
בהודעה המשותפת לסגן ראש הממשלה ושר המשפטים וליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, נאמר: "בהמשך לקריאתו של נשיא המדינה אמש, לשכותינו פונות בדקות אלו ללשכותיהם של ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, ויו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ, על מנת לתאם פגישה משותפת אצל נשיא המדינה, עוד הערב. אנו קוראים לראשי האופוזיציה להתחיל הידברות ללא תנאים מוקדמים. הגיע הזמן".
יו"ר ש"ס אריה דרעי התייחס אחר הצהריים (ב') להפגנות נגד הרפורמה המשפטית שהתקיימו היום בירושלים, וכן לקריאות ההסתה שנשמעו במהלך היום. דרעי התייחס להצעת הפשרה שהציג אמש נשיא המדינה הרצוג, ואמר כי הוא לא מסכים עם כולה, אך זהו בסיס להידברות. לדברי דרעי, "נשיא המדינה שאני מכבד ומוקיר הניח אתמול מתווה מעומק ליבו, כדי למנוע מלחמת אחים. מתווה עם מספר נקודות שהוא מציע לפשרה".
דרעי הוסיף כי "יש לנו מינימום שבוע ימים לשבת ולדבר על זה. אני לא מסכים עם כל המתווה של הנשיא, אבל זה בסיס שאפשר לדבר עליו. לצערי לא שמעתי בהפגנות ומאנשי האופוזיציה מישהו שמוכן לדבר. אנחנו מוכנים להידברות, אל לא כדי לברוח מהחקיקה. אפשר לשבת עכשיו ולדבר".
בהמשך התייחס יו"ר ש"ס לקריאות ההסתה שנשמעו במהלך היום, ורמז לדבריו של ראש עיריית תל אביב שטען כי "דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים". לדברי דרעי, "כל הקריאות הנוראיות לשפיכות דמים, דברים הזויים שנשמעים מאנשים בכירים, צריך להפסיק אותם. אני קורא לבוא ולדבר. אני מבהיר, לא נרד מהרפורמה, אבל אפשר לדבר על בסיס הנקודות שהעלה הנשיא. אני מקווה שאחרי ההפגנה ראשי האופוזיציה האחראים אלה שרוצים לתקן, יוכלו לבוא ולהיות שותפים לשיח".
מוקדם יותר היום הפגינו עשרות אלפים מול הכנסת ובנייני הממשלה, במסגרת מחאת ארגוני השמאל נגד הרפורמה המשפטית. חלק מהמפגינים ניסו להתקרב לתחומי משכן הכנסת עצמו, וקראו "לפרוץ את הגדרות, לעלות על הכנסת", וכן נשמעו וקריאות "לא נשרת תחת משתמט". חלק מהמפגינים ניסו לפרוץ את הגדרות והתעמתו עם השוטרים.
ראש האופוזציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד קרא בהפגנה מחוץ למשכן הכנסת: "מה שהם שומעים מכאן, מהמקום הזה, הוא לא קולו של הייאוש, אלא קולה של התקווה. זה מה שמפחיד אותם כל כך, זה מה שהופך את הקול שלנו לצלול וחזק כל כך. המאבק הזה לא ייגמר היום. הוא יהיה ארוך. עוד יהיו בו פסגות ותהומות, אבל יגיע יום וכל אחד מהאנשים והנשים שנמצאים כאן בחוץ ברחוב, יוכל להגיד לילדיו: ביום שבו מדינת ישראל הייתה צריכה אותי יותר מכל, הייתי שם. הפסדתי קרבות, אבל לא את המלחמה. לא שתקתי, והם שמעו את קולי".
