בלב ההריסות של בניין מספר 9 בעיר קהרמאנמרש, מתייצב צוות החילוץ של משלחת צה"ל ובלבו ענף של זית. 24 שעות אחרי שהאדמה רעדה וטורקיה חוותה חורבן בית, ההערכות שמדברות על עשרות אלפי הרוגים הביאו כל אחד ואחת מהמשלחת להבין שהזמן כאן הוא קצוב, ואם הם רוצים להוציא מתוך החורבן חיים- צריך להתחיל לעבוד.
כבר בשדה התעופה הצבאי בנבטים נפתחו המחשבים הניידים ובהם חומרה. ההבנה הייתה שבדרך לטורקיה חייבים להתחיל לאסוף כמה שיותר מידע. בתוך המטוס נפרשו רשתות תקשורת מיוחדות שאפשרו לכל אחד להתחבר לרשת וללקט כל פרט אפשרי. הבינה המלאכותית נכנסה לפעולה מהרגע הראשון ובסוף, בזכות בניית מאגר מידע, גם הצילה חיים והשאירה בעיר ההרוסה "מפת כאב" שנבנתה בשטח עבור ראש העיר.
"היה ברור לנו שהזמן כאן משחק את התפקיד הכי משמעותי", מספרת סרן בר מימרן, ראש צוות דאטה אנליסט במשלחת צה"ל לטורקיה. "המערכת שבנינו נכנסת לרשתות החברתיות, כולל עבודה ידנית של אנשים שלנו שאספו מידע על בסיס מה שאזרחים בטורקיה פרסמו שם. זה יצר מערכת שסורקת את הרשת ופשוט אוספת מידע. היו מילים רבות שחזור על עצמם ויצרו מעין "מפה של הנושאים החמים". הנתונים נכנסים לתוך המערכת ובהתבסס על הנושאים הללו הצלחנו לבנות מפה חדשה לעיר שכוללת מידע על מה בעצם הבעיות בשטח. היו אנשים שביקשו סיוע רפואי, אוכל, לחפש את קרוביהם, קורת גג ואפילו חיתולים לתינוקות. בסוף ההתמקדות הייתה בעיקר בקורות גג ואוכל לילדים. זה לא באמת הפתיע אותנו, אבל זה הצליח לאפשר לנו לסדר את מפת הצרכים".
מפת הצרכים הייתה חלק חשוב באיסוף המידע, כי באמצעותה הבינו החוקרים מי בחיים ומי נעדר. באמצעות נתונים שהתקבלו מהרשות המקומית, הבינו בשטח מי חי ומי מת, מי נסע לחפש קרובים ומי נשאר בשטח לאסוף את המתים. "אנחנו נערכים להרבה מצבי חירום" מספרת סרן מימר, "הענף הוא צעיר אבל פורץ דרך בכל הקשור לשימוש במידע. תוך כדי מצב החירום אנחנו פועלים וקוצרים את הכלים שאספנו לפני האסון, אם חלילה זה יקרה פה אצלנו. מאוד חשוב לדעת לאן אנחנו צועדים, בין אם זה התרחיש הקל ביותר ועד הגרוע ביותר. כל ניהול המודיעין הוא קריטי במיוחד באזור מוכה אסון. הוא קודם כל מסדר את הנתונים וזה מאפשר להציל יותר חיים".
"ענף אגמים" הוקם בפיקוד העורף בשנת 2017 במטרה להסדיר את נושא המידע בכל הקשור למוכנות ההתמודדות עם אירועים המוניים כמו רעידת אדמה, התמוטטות מבנים, פגיעה בבניינים כתוצאה ממתקפת טילים וכד'.
"המטרה הייתה להקים מאגר מרכזי לכל המידע הנדרש לפיקוד העורף, כולל חיבור לרשויות המקומיות והממשלה", מסביר רס"ן ע', ראש מדור טכנולוגיה בצה"ל. "בנוסף, הקמנו את האגף במטרה לנצח על מידע ולהפיק לקחים בכל הקשור למדיניות ההתגוננות ועיצוב עמידות המבנים, כמו גם גיבוש תמונת מצב להרס ונפגעים בחירום. ענף אגמים בחירום הוא הגיבוי של המשלחת, מעין חמ"ל אחורי למשלחת שיוצאת לפעול באזורים מוכי אסון".
"ברעידת האדמה בטורקיה", ממשיך רס"ן ע', "השתמשנו במערכת שפותחה בחודשים האחרונים – מערכת 'איתן', שזכתה לאחרונה בפרס הרמטכ"ל. המערכת מסייעת לכוחות החילוץ בשטח. היא מצליחה לגבש תמונת מצב של נעדרים ולכודים. היא פועלת בעיקר בממלכת אי הוודאות ולאחר איסוף הנתונים היא מייצרת תמונת מצב ששולחת את הכוחות לאתרי הרס שיש בהם פוטנציאל למצוא לכודים. הזמן הוא החלק הכי דרמטי בסיפור. 'איתן' מאפשרת חיבור מקורות מידע מרשתות חברתיות, הרשות המקומית, הקהילה המקומית, וכשהנתונים נאספים היא מוציאה פלט עם מידע קונקרטי על ניצולים אפשריים. במהלך הפעולות, הצוות בשטח מתחקר את הנוכחים וכל המידע מוזן לתוך המערכת ומחדד את תמונת המצב".

בחזרה לבניין מספר 9. בשכונה ההרוסה בלב העיר בטורקיה, הבינו כוחות החילוץ כי למערכת יש אפשרות לבדוק היכן יש את הסיכוי הטוב ביותר לחלץ ניצולים. המערכת אספה מהרשתות מידע על השכונה ומצילומי גוגל את מיפוי הבניינים, ויחד עם מידע שהתפרסם על רעידת האדמה הבינו היכן הייתה התמוטטות קשה והיכן היו בניינים שיש סיכוי שההריסה שלהם יצרה חללים עם סיכוי טוב להוציא ניצולים.
"אחד הבניינים בטורקיה, בניין שמוספר עם הספרה 9, היה הרוס לגמרי", מספר רס"ן ע'. "המערכת, באמצעות המידע שהוזרם אליה ועזרים גאוגרפיים, יצרה מודל שהראה איך הבניין קרס. המידע הזה הצביע על מיקומי הלכודים באתר ההרס. אחרי עבודה קשה חולצו משם לכודים שספק אם משהו היה מגיע אליהם".
בנוסף למאמץ הצלת החיים, החבורה שמפתחת את המערכות הצליחה להעמיד בתוך פחות מיממה פורטל דאטה שהפך להיות הכוכב בשטח. כל מי שנכנס לפורטל יכול היה לקבל מידע שווה זהב, כולל תמונת מצב, מספרי טלפון של הפועלים בשטח ושפה אחת לכולם. "בשגרה, לוקח חודשים להקים פורטל כזה, אבל כאן זה עבד בשעות" סיפר רס"ן ע'. "התחושה שהצלחנו לחבר קצוות ולתת מענה שימושי גם לצוותי ההצלה המקומיים ושבסוף זה מתורגם להצלת חיים- זו תחושת גאווה, סיפוק ומשמעות מאוד גדולה".
"הצלחנו ליצור בשטח מפת כאב", מספרת סרן מימרן. "המטרה של המפה הייתה לעזור לעיר להבין איפה הבעיות שלה. מה הצרכים הנדרשים של האוכלוסייה ובמה אפשר לעזור. בנינו כלי לראש העיר, שקיבל מאיתנו מידע בעיקר על בקשות של אנשים שנשארו בלי כלום. הצלחנו בעצם למפות עבורו תמונת מצב של האוכלוסייה שלו לפי אזורים אדומים. המפה הזו נשארה איתם והיא הפכה לבסיס לשיקום העיר".
משלחת צה"ל עם ענף של זית חזרה השבוע לארץ וקצרה שבחים רבים מהטורקים. זה היה מסע להצלת חיים, לימוד ואימון לתרחיש שעלול חס וחלילה לתפוס את ישראל הקטנה שלנו. על הדרך, עם אמצעים של צבא ההגנה לישראל, הצליחו קרוב ל-500 חברי המשלחת ועוד אלפים בארץ שתמכו במבצע, להביא לישראל את מסע ההסברה הכי אפקטיבי שאפשר היה לבקש.