מילה לפתיחה: כבר הרבה זמן לא יצא לי לדבר עם רצף כזה של אנשים: החל בתמיכה מוחלטת ברפורמה המשפטית והתנגדות למשא ומתן, עבור בחשש גדול מעתיד המדינה אם תעבור, וכלה בחוסר התעניינות מוחלט בסערת "מלחמת האחים". אישית, הכי קשה לי להבין את הקבוצה האחרונה, שפשוט לא מתעניינת במה שקורה פה. גם פגשתי לראשונה מצביע יש עתיד שאמר שאין לו בעיה שלפיד יחבור לממשלת נתניהו כדי לעצור את החקיקה. הוא הדגיש שזו שעת חירום. נראה שמי שמחובר לתקשורת חושש מאוד מהבאות.
ליאור ברקוביץ', וטרינר
על המפה: אני גר בעתלית מ־2014. במקור מהקריות, קרית־ים. נשארתי ליד הים ובמישור.
המצפן: אני מרכז לחלוטין. בחרתי, רגע, תן לי להיזכר – יאיר לפיד, נראה לי.
הקפאה והידברות: אני מוטרד מהמצב כי אין שיח. אנחנו מפולגים ומפוצלים, ואני אומר את זה על שני הצדדים. בכל צד מסתכלים על הצד שני כמו על מפלצת, ברמה הזאת. אני לא ליאור, אב לארבעה, וטרינר – אלא או שמאלני או ימני. אין גרוע מזה, וזה מדאיג ומטריד. הכול נהיה קיצון, ואין מרכז.
אני מבין את הצורך ברפורמה, אבל כולם מרגישים שעושים את זה לטובת אדם מסוים ולא לטובת העם. גם אם יש ימין, הממשלה הזו הפכה להיות ימין קיצוני או חרדים. הליכודניקים הם השקטים שם. אני מסתכל על גלנט ואומר אחלה, הוא מייצג אותי, אין לי בעיה לשמוע אותו. התחושה היא שמיישרים את השטח בשביל ביבי. הוא היחידי שיכול לעצור את הכול, וגם את בן־גביר וגם את סמוטריץ'. זה כנראה נוח לו.
אני בעד שלפיד ייכנס לממשלה עם נתניהו. בעבר אמרתי שאין סיכוי, אבל עוד רגע מלחמת אחים. אם צריך – ממשלת אחדות שתאחד ימין ליברלי עם שמאל ליברלי, גם אם יהיו חרדים. ביבי, מבחינתי, מואשם בדברים שאחרים עושים ועוד לא תפסו אותם. הוא לא רוצח או אונס.
הדברים שהולכים לעשות מפחידים אותי. למדנו בבית הספר שיש שלוש רשויות, ופתאום זה נעלם. כל המהות של המדינה הזו הולכת להיעלם. שישבו לדבר. עושים דווקא, אצבע בעין. אני מוכן להתערב שהרבה אנשי ימין חושבים כמוני אבל לא ידברו.
מלי פרץ, בעלת דוכן פרחים
על המפה: אני לא כאן בכל יום, רק בימי שישי וערבי חג. הגעתי בגלל חג האהבה, אבל בדיוק נגמרה לי כל הסחורה. במשך כל השבוע אני בבית. אני גרה בעתלית מאז שנולדתי. ארבעה ילדים, תשעה נכדים, שיהיו בריאים.
המצפן: הצבעתי לביבי. מאז גיל 18 אני רק ליכוד. בגין היה מעולה, שמיר היה מאה אחוז, אבל ביבי הוא הגדול מכולם.
הקפאה והידברות: אני חושבת שטוב מאוד שיעשו את הרפורמה, כי באמת האליטות שולטות. זה נכון. רודפים אחרי ביבי ורוצים להעיף אותו מהממשלה. וזה לא יפה איך שהם מדברים. לפיד בכלל לא היה צריך להיות ראש ממשלה, הוא זכה מן ההפקר.
אני לא חושבת שצריך לדבר איתם. הציעו להם לבוא לקראתם והם לא רצו שום דבר. הנשיא בסדר גמור, אבל האופוזיציה לא. הרוב הוא ימני וצריך ללכת לפי מה שבחרו.
סאלח ג'ורבאן, קצב
על המפה: אני מג'אסר א־זרקא, עובד כקצב. יש לי בן ובת.
המצפן: הצבעתי לרע"ם אבל הם לא הצליחו לעשות כלום. חשבתי שהם יעשו משהו. חשבתי שיהיו חיים משותפים, שיביאו תקציבים, אבל רק נהיה יותר גרוע. קשה.
הקפאה והידברות: המפגינים צודקים. ברגע שממשלה בוחרת את השופט, אין דמוקרטיה. יכולים להתקשר אליו ולהגיד לו: הבן אדם הזה שלי, אל תיגע בו. מה עשו בזה? אין חוק. לא הלכתי להפגין כי אין לי זמן, אבל הם צודקים.
לא שמעתי מה שהנשיא הציע אבל אין על מה לדבר. אסור להם לגעת בדברים האלה בכלל. אם חוק לא חוקי, למשל, אז צריך לפסול אותו.
לירון שוורץ, סטודנטית לחינוך מיוחד
על המפה: אני גרה בעתלית אבל במקור מקיבוץ רמות־מנשה, ליד יקנעם. אני לומדת חינוך מיוחד במכללת גורדון בחיפה.
המצפן: אני כבר לא זוכרת מה הצבעתי. או גנץ או לפיד. בעצם גנץ, כי בתחום החינוך מאוד התחברתי למה ששאשא־ביטון עשתה. היא קידמה את החינוך המיוחד. ביבי מנהיג טוב והוא יודע לדבר, והוא הוכיח את עצמו. אבל צריך לתת לאחרים הזדמנות. וגם חשוב שיהיו עוד דעות בממשלה.
הקפאה והידברות: אני לא עוקבת אחרי מה שקורה. שמעתי שרוצים לשנות כי לא מרוצים מאיך שבתי המשפט מתנהלים, ושזה יהיה רק לפי הממשלה. הבנתי שהפגינו גם בגלל הכותל. אני לא מאוד מעורה. מחקתי את האינסטגרם, בגלל תקופת המבחנים, ופייסבוק אין לי כבר איזה עשר שנים.
פוליטיקה לא מדברת אליי. כל דבר שאני שומעת אני צריכה לבדוק. כבר אין לי כוח לזה. לא שזה לא מעניין אותי, אבל הפוליטיקה בארץ כבר מלוכלכת מדי. אני יכולה לראות פוליטיקאי או שר, ואיך שהוא מדבר – זה פשוט מעצבן, בלי קשר לדעות שלו.
משה דהן, איש עסקים
על המפה: יש לי פה חנות פירות וירקות. אחרי זה פתחתי חנות גלידות כדי שיהיה מתוק לילדים, ואז קצביה ולידה שווארמה. עוד מעט נפתח סופר פארם למעלה. אחרי הצבא עזבתי לניו־יורק, לפני 25 שנים. היה לי שם עסק לשטיחים, עיצוב בית, חלונות. לפני חמש שנים עליתי לארץ, והילדים לא רצו לחזור לארה"ב. אם לא הילדים, הייתי חוזר לניו־יורק אתמול. פה הכול יקר.
המצפן: לא הצבעתי. בכל פעם ללכת להצביע, זה כבר נהיה בדיחה. אין פה אחד שבאמת לוקח את המושכות ומנהיג את המדינה. גם ככה בעוד שנתיים יהיו בחירות. אנשים החליפו צדדים כי אין כבר אמונה במערכת שמזייפת.
הקפאה והידברות: הבעיה לא מתחילה מההפגנות אלא מלמטה. צריך לתקן את המדינה מהיסודות. לעזור לעובדי הכפיים. יש כאלה שנמצאים בהוצאה לפועל ולא נותנים להם לחזור לתוך המערכת. אדם רוצה לעבוד, אבל לא יכול למלא טופס 101. למה שהמדינה לא תתן לו לעבוד ובכל חודש תיקח חלק להחזרת החוב שלו? ככה הוא לא יעבוד בשחור.
הרפורמה היא לא הבעיה. אני מסתובב בשווקים ואצל אנשים ורואה אותם נופלים מיוקר המחיה. אפשר לטפל בזה בהמון דרכים. זה מה שמעניין את רוב האנשים.
