הדקלים וגלי הים התיכון הנשקפים מביתו רחב המידות של שגריר ארה"ב בישראל בהרצליה פיתוח, נראים מנוגדים באופן מוחלט לרוחות הסוערות באזור מאז הצהרת הנשיא טראמפ על ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל. את עיקר זמנו בימים האחרונים מקדיש דיוויד פרידמן להתייעצויות, חילופי מסרים והערכות מצב על רקע ההכרזה, ובעיקר להכנת ביקורו של סגן הנשיא מייק פנס שצפוי לנחות כאן ביום ראשון הקרוב. לקראת הביקור הזה, המתוח משהו על רקע החרמתו בידי הפלסטינים, פרידמן מתנסח בקפידה, בורר את מילותיו, מצמצם את תשובותיו לסוגיית ההכרה בירושלים והעברת השגרירות, ונמנע מלהיכנס לנושאים אחרים.
"לאחר שהגדירה את מדיניות החוץ המתאימה לה, אמריקה לא תשנה אותה רק בגלל איומים או מחאות", מתייחס פרידמן בריאיון ראשון לסערה שעוררה הכרזתו של הנשיא טראמפ. "ארה"ב אכן צפתה כי בעקבות ההחלטה תבוא תגובה מצד העולם המוסלמי, והיא אכן נקטה את כל צעדי הזהירות המתבקשים והמתאימים".
דונלד טראמפ לא היה הנשיא הראשון שהבטיח במערכת הבחירות שלו הכרה בירושלים כבירת ישראל, ושהודיע על כוונתו להעביר אליה את מוקד הפעילות הדיפלומטית בארץ. קדמו לו הנשיאים בוש (האב ובנו), ביל קלינטון, ואפילו שנוא נפשו של טראמפ, הנשיא הקודם ברק אובמה. בוועידת איפא"ק ב־2008 הכריז אובמה כי "כל הסכם עם העם הפלסטיני מוכרח לשמר את זהות ישראל כמדינה יהודית, עם גבולות בטוחים, מוכרים ובני הגנה, וירושלים תישאר בירת ישראל והיא מוכרחה להישאר בלתי מחולקת".
ואולם בניגוד לקודמיו, טראמפ הוא הנשיא הראשון שרבים סבורים כי אכן יבצע את הבטחותיו, וזו אולי הדרמה ההיסטורית האמיתית. המהלך האחרון הוא נקודת שיא במסגרת הרוחות הפרו־ישראליות הנושבות מהבית הלבן מאז נכנס טראמפ לתפקידו, נוסף על עמידתה האיתנה של ארה"ב לצד ישראל באו"ם ובמוסדותיו. כשמוסיפים לכך את שאיפת הנשיא להוכיח כי הוא עומד בדיבורו ובהתחייבויותיו לבוחריו, נראה שאין מדובר בהבטחות טרום בחירות שלרוב נותרות מונחות על המדף עד למערכת הבחירות הבאה, אלא במהלך אסטרטגי שכולל עמידה איתנה מול גל תגובות ידוע מראש, הן מצד מדינות ערב והעולם המוסלמי הן מצד בעלות בריתה של ארה"ב באירופה ובעולם כולו. "בניגוד לכל קודמיו, כפי שאמר הנשיא, הפעם לא תהיה זו הצהרה ריקה ממעש אלא החלטה שתבוצע הלכה למעשה", אומר פרידמן.
אנחנו מעמתים את השגריר עם התגובות החריפות שעוררה ההכרזה בעולם הערבי, עם הטענה שההכרזה ממוטטת את כל המאמצים של תהליך השלום והורסת את הסיכויים לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, ועם האזהרה כי הדבר יוביל למלחמות "שלא יהיה להן סוף" כדברי יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו־מאזן. גם ידידותיה של ארה"ב במזרח התיכון כמו מצרים, ירדן וסעודיה, פרסמו תגובות נזעמות. נשיא טורקיה התבטא בגסות רבה כלפי ארה"ב וישראל. שרי החוץ של הליגה הערבית התכנסו במצרים והכריזו שארה"ב תתקשה לשמש מתווך הוגן להסכם שלום במזרח התיכון, והיו מי שאיימו בהטלת סנקציות כלכליות על ארה"ב, וקראו לה לחזור בה. המהומות בשטח חצו את הקו הירוק מערבה והגיעו ליישובים הערביים. אבל כל אלה, לדברי השגריר פרידמן, לא יביאו את הנשיא לנסיגה מהחלטתו, ובניגוד לקודמיו בבית הלבן הוא נחוש לממשה.
לא רק בעולם הערבי גינו את ההצהרה אלא גם באו"ם ובקרב האיחוד האירופי, במפגן אחדות נדיר. חוץ מצ'כיה, טרם נמצאה מדינה התומכת בכך. ארה"ב מבודדת כמעט לחלוטין. מהי תחושתך בעקבות זאת?
"הנשיא מחליט מה טוב לאמריקה, וכך עשה. כך גם כל מנהיגי המדינות האחרים מחליטים מה טוב למדינותיהם. הנשיא טראמפ, באומץ לב ברור, נהג בבהירות מוסרית והוא לא מתכוון לחזור בו חרף הגינויים וההצהרות השונות. הוא נחוש להמשיך בביצוע החלטתו".
גם בישראל היו לא מעטים ש"עיקמו את האף", במיוחד בחוגי השמאל ובקרב אנשי תקשורת מסוימים. רובם ככולם הזכירו שאין מתנות חינם, וכי ישראל תידרש לשלם מחיר בתמורה להצהרה. מהו המחיר שארה"ב תדרוש עתה מישראל?
"הנשיא הגיע להחלטה זו מכיוון שמדובר בצעד נכון מבחינה מוסרית, הניצב בפסגת האינטרסים לקידום תהליך השלום, והוא תואם לרגשות הפועמים בקונגרס ובקרב העם האמריקני. הוא לא דרש מישראל דבר בתמורה. ארה"ב משוכנעת שישראל תמשיך להיות מעורבת בתהליך השלום בתום לב, ותשאף להתקדם בו מתוך כוונה כנה".
"נמשיך להיות מתווך הוגן"
דיוויד פרידמן נכנס לתפקידו כשגריר ארה"ב במאי השנה. בגלגול הקודם הוא היה עורך דין מצליח ופרקליטו הצמוד של איש העסקים דונלד טראמפ. הפעם הראשונה שבה נחשף לציבור בישראל הייתה בריאיון מיוחד שהעניק למוסף זה לפני שנה וחצי, אז עוד ממשרדו בניו יורק. "טראמפ יהיה הנשיא הראשון שלא יקבל את הקביעה שההתנחלויות אינן חוקיות, הוא לא מבין מדוע ישראל לא בונה שם", היה הציטוט בשער, לצד ההתייחסות לאפשרות שימונה לשגריר בישראל אם המיליארדר האמריקני יכבוש את הבית הלבן.
לנוכח הדברים שיכול היה להגיד אז כאזרח, פרידמן מוכיח כי בשבעת החודשים הללו הספיק לסגל מיומנויות דיפלומטיות לא רעות. אנחנו שואלים אם משמעות ההחלטה החדשה היא שארה"ב גם תתמוך בבנייה יהודית במזרח ירושלים. "לא", משיב השגריר, "אין להחלטה כל קשר לבנייה בירושלים או בכל מקום אחר".
מהו יחסה הנוכחי של ארה"ב לבנייה ביהודה ושומרון, ומהם גבולות הריסון בבנייה שישראל נדרשת ליישם?
"אין כל קשר בין ההכרזה למדיניות ארה"ב באשר לבנייה ביהודה ושומרון, והיא אינה משפיעה עליה כלל. המדיניות ברורה וידועה, והיא אומרת באופן כללי שההתנחלויות אינן מכשול לשלום, אולם בנייה ופיתוח ללא הגבלה עלולים שלא לסייע להשגת המטרה להגיע לשלום. זו המדיניות הברורה שארה"ב נוקטת".
אכן, הנשיא טראמפ הזכיר את המילה "שלום" 14 פעם בנאומו ודיבר על כך שהצעד יביא להנעת המו"מ המדיני. נוסחת "שתי מדינות לשני עמים" לא ירדה מהפרק אלא הוצבה מחדש כאופציה לפתרון. שאלנו את פרידמן מה השתנה מאז אותה מסיבת עיתונאים בבית הלבן עם נתניהו, שבה לא ניתן דגש על פתרון שתי המדינות, ובין ההכרזה הנוכחית. "שום דבר לא השתנה", משיב השגריר. "ארה"ב מעורבת באופן פעיל בתהליך השלום והיא תתמוך בכל תוצאה שתושג במו"מ בין הצדדים, כולל שתי מדינות לשני עמים".
כדי "לרכך את המכה", יום לפני הנאום שוחח הנשיא טראמפ עם אבו־מאזן בטלפון והזמין אותו לבית הלבן. בשיחה הבטיח טראמפ כי הפלסטינים יהיו מרוצים מתוכנית השלום שיציג במחצית הראשונה של שנת 2018. ההשערה היא שהתוכנית תעסוק בכל נושאי הליבה, ותקרא לערב הסעודית ולמדינות נוספות במפרץ לתמוך כלכלית בפלסטינים.
פרידמן מסרב להתייחס לשאלה מתי סוף סוף יוצג "הדיל האולטימטיבי", והאם הוא יכלול את פתרון שתי המדינות. "מוקדם מדי לדון בכך", הוא אומר. "עדיין אי אפשר להתייחס לתוכנית האמריקנית או לשאלה כיצד היא תוצג או תיושם". גם שאלתנו האם לצדדים תינתן האפשרות להציג הסתייגויות ולהכניס שינויים, נותרה ללא מענה.
בשבוע הבא יבקר בישראל ובמצרים סגן הנשיא מייק פנס, וייפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא היה אמור להיוועד עם אבו־מאזן בבית־לחם, ואולם הנהגת הרשות הפלסטינית החליטה להחרים את הביקור. הזעם הפלסטיני כלפי סגן הנשיא נובע לא רק מנאום טראמפ אלא גם מדברי פנס עצמו בפורום סבן, שהכריז כי "ירושלים המאוחדת היא בירת המדינה היהודית". "זו עמדה שאי אפשר לקבל", הצהיר בכיר הרשות הפלסטינית ג'יבריל רג'וב, והוסיף כי "פנס לא רצוי בפלסטין". שר החוץ הפלסטיני ריאד אל־מאלכי הוסיף כי "הפלסטינים יחפשו גורם שיחליף את ארה"ב כמתווך בתהליך השלום עם ישראל".
פרידמן מצר על ההחלטה של הרשות. "זו החמצת הזדמנות בעבור הצד הפלסטיני", הוא קובע. "מצער לראות שהם שוב בורחים מהזדמנות לדון בעתיד האזור". השגריר האמריקני דוחה את ההאשמה כאילו ארה"ב חדלה מלשמש מתווך הוגן. "אמריקה הייתה מאז ומתמיד מתווך הוגן, ותמשיך להיות כזו. אנחנו מדברים באופן רצוף ומקיף עם הנהגת הרשות הפלסטינית ונמשיך לעשות זאת. זאת מכיוון שאין שום נתיב אחר לשלום, זולת זה העובר דרך משא ומתן ישיר בחסות ארה"ב".
מה צפוי בביקור פנס בשבוע הבא?
"סגן הנשיא מייק פנס מגיע כדי לדון בשורת נושאים בעלי עניין משותף לארה"ב ולישראל. ביקורו מסמל חיזוק נוסף ליחסים היוצאים מהכלל בין שתי המדינות, שכן הוא היה מאז ומתמיד ידיד אמת גדול ודובר מסור למען עניינה של ישראל".
ניסינו להבין מפרידמן האם במשך תקופת כהונתו, לפני ההכרזה או אחריה, הספיק להיפגש עם נציגים מקרב המתנחלים, דבר שנהג לעשות לעתים מזומנות לפני שנבחר לכהן כשגריר, וכן האם נפגש עם מנהיגים פלסטינים. השגריר האמריקני מעדיף להשאיר את התשובה עמומה משהו. "מאז ומתמיד הקשבנו, ואנו ממשיכים להקשיב, לדעות ולהשקפות השונות המבוטאות על ידי כל בעלי העניין מכל גווני הקשת. מובן שלא אוכל לפרט ולהגיב על פגישות עם אנשים כאלה או אחרים".
להתמקד במה שכן נאמר
עד כמה הנשיא טראמפ נחוש לבצע את תוכניתו להעביר את השגרירות לירושלים? האם התגובות בעולם יגרמו דחייה נוספת? העובדה היא שהוא חתם על דחייה נוספת בביצוע החלטת הקונגרס מ־1995 על העברת השגרירות לירושלים, ולמעשה בשטח דבר לא השתנה.
"כפי שאמרתי, הנשיא החליט מה שהחליט והוא נחוש לבצע את מה שהצהיר. שום תגובה בעולם, מחאה או הפגנה, לא תביא לדחייה בביצוע החלטתו. חוק שגרירות ארה"ב בירושלים שהתקבל ב־1995, המכיר בירושלים כבירת ישראל, מאפשר לנשיא ארה"ב לבחון אותו בכל חצי שנה ולדחות את ביצועו. הוא נועד לקיים הערכת מצב חצי־שנתית של היבטים שונים הקשורים במדיניות החוץ של ארה"ב בנוגע לירושלים. הערכת מצב כזו נעשתה בתחילת דצמבר, ובמסגרתה החליט הנשיא לצאת בהכרזה המדוברת מכיוון שהוא מאמין שזהו האינטרס הטוב ביותר של ארה"ב בעת הזו. הוא גם מאמין שזו דרך הפעולה הטובה ביותר לקדם תהליך של שלום במזרח התיכון".
מדוע נמנע הנשיא מלבצע צעד סמלי, כמו למשל הכרזת מתחם הקונסוליה האמריקנית ברחוב אגרון בירושלים כעל מתחם השגרירות, ולו באופן זמני עד למציאת מקום הולם?
"בשגרירות ארה"ב בתל־אביב עובדים אנשים רבים, ומתחם הקונסוליה בירושלים קטן מדי וצר מלהכיל את כולם, מה גם שלקונסוליה עצמה יש מספר אנשי צוות לא קטן. העברת השגרירות היא צעד רציני הכרוך בלוגיסטיקה סבוכה, ואינה רק מעשה סמלי". הנשיא נמנע מלהכריז כי ירושלים תישאר בלתי מחולקת, הערנו. פרידמן מבקש להתמקד בדברים שנאמרו, ולא באלה שלא נאמרו. "עוד הרבה דברים לא נאמרו שם", הוא אומר. "מה שחשוב הוא שהנשיא העביר מסר ברור והיסטורי המכיר בירושלים כבירת ישראל, וחוזר ומאשר את מחויבותה של ארה"ב לשלום".
ביקשנו לקבל את עמדתו של שגריר ארה"ב בישראל במבט רחב על המזרח התיכון, לנוכח המעורבות הרוסית והתחזקותו של אסד בסוריה. פרידמן אומר כי הוא מודע לחששותיה של ישראל בעקבות ההסכם שנחתם בין ארה"ב לרוסיה באשר לפריסת הכוחות בסוריה, אחרי הבסת דאעש – הסכם המציב את כוחות איראן סמוך לגבול עם ישראל, ויוצר סכנה איראנית חסרת תקדים הן מהצד הסורי הן מזה הלבנוני.
התחושה היא שבנושא הסורי־רוסי, ארה"ב הקריבה את ביטחונה של ישראל. מה דעתך על כך?
"ארה"ב מחויבת לביטחונה של ישראל במלואו וללא כל הסתייגויות, הן בכלל והן באופן פרטני לגבי סוריה. אנחנו נמצאים בקשר רצוף עם ישראל בנושא הזה, וחולקים עמה את דאגותיה ומטרותיה".
בהכנת הידיעה השתתף אריאל כהנא
