מנדלבליט על חקירות רה"מ: "גם לחשודים יש זכויות"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיע כמדי שנה לוועדת חוקה של הכנסת על מנת להציג את פועלו בשנה האחרונה במגוון סוגיות, ביניהן חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו. "לגבי אלה שלוחצים להגיש כתב אישום אני אומר 'חכו' גם לחשודים יש זכויות. המפגינים והצייצנים לא מזיזים לי את קצה הציפורן. גם לאלה שאומרים שזו 'רדיפה' אני אומר היזהרו בדבריכם. אנחנו לא מסמנים אף אחד".

מנדבליט החל לשחזר את השתלשלות העניינים ביחס לחקירות רה"מ מתחילת כהונתו כיועץ משפטי. "בחודש דצמבר 2016, כעשרה חודשים אחרי שהתחלתי לכהן כיועץ המשפטי לממשלה, ומספר חודשים לאחר שנבדקה בדיקה בנושא, החלטתי שיש בסיס ראייתי לחקור את ראש הממשלה כחשוד בעבירות פליליות מתחום טוהר המידות, בשני תיקי חקירה שונים (1000 ו-2000, נ"ב)", אמר והסביר: "המשמעות היא שהגעתי למסקנה כי היה קיים חשד סביר לביצוע מעשי עבירה מצד ראש הממשלה".

בהמשך דבריו השיב היועמ"ש לטענות על הימשכות תיקי נתניהו. "היום אנו נמצאים כשנה וחצי אחרי היום שבו נפתחה החקירה בעניינו של ראש הממשלה. אני מדגיש שנה וחצי מהיום שבו פתחנו בחקירה, משום שאומרים לי שיש לעיתים תחושה בציבור שהחקירה מתנהלת כבר שנים רבות". הוא ציין את המהלכים שנעשו במשך הזמן ואמר כי העיקרון שהוא פועל לאורו הוא "גילו האמת", כלשונו. "עיקרון יסודי זה הוא המפתח להבנת עבודת מערכת אכיפת החוק, והוא מלווה אותנו בכל חקירה וחקירה. הוא נכון ביחס לכל חשוד. תהיה זהותו אשר תהיה, ויהיה מעמדו אשר יהיה.

"צריך להבין, חקירה פלילית, בוודאי מסוג זה, היא דבר מורכב ומסועף. עד מוביל לעד, חקירת מחשב מובילה למסמכים והקלטות. תמלולי המסמכים מובילים לעדים. ושוב עדים מובילים לעדים נוספים, וחוזר חלילה. בנוסף, כפי ששמעתם בעבר, למשל מאת מפכ"ל המשטרה ופרקליט המדינה שהתייחסו לכך, החקירות של תיקים 1000, ו-2000 הן חקירות גדולות מאוד, מבחינת ההיקף של פעולות החקירה וחומרי החקירה, מורכבות וממש לא פשוטות, הן בהיבט העובדתי והן בהיבט המשפטי.

"בתיק 1000 יש לנו עדויות על מתן טובין לראש הממשלה, ובתיק 2000 יש קלטות בה נשמע שיח בין ראש הממשלה לבעלים של העיתון 'ידיעות אחרונות'. אולם, טועה מי שסבור כי ראיות אלה הן התיק כולו, חזות הכול, והיתר הוא 'בגדר עוללות'. כל מי שיודע משפטים מבין כי ראיות אלה הן אכן ראיות חשובות מאוד, אך הן אינן ראיות שמסיימות חקירה. ההפך. אלה הן למעשה היו ראיות שרק התחילו את החקירה".

מנדלביט המשיך ואמר כי "חקירה פלילית היא לא אוסף של ספקולציות ותחושות וגם לא עניין של רכילויות. במשפט פלילי לא ניתן להוכיח מעשים על בסיס השערות. יש צורך בתצריף ראייתי איתן, אמין ומדויק. בשל כך, חוקרי המשטרה לא יכולים להרשות לעצמם לדלג על שלבים בדרך לברור האמת. מטעם זה, חוקרי המשטרה עושים לילות כימים לברור החשדות, והופכים כל אבן ואבן בשביל לברר את האמת בנושאים שנכון לבדוק בכלים פליליים.

"כאשר אנו נתקלים בפעולות חקירה או בכיווני חקירה שלהבנתנו לא יובילו לאפיקים מעשיים, אנו מוותרים עליהן, וקוטעים אותן כבר בשלב מוקדם, על מנת לא לבזבז משאבים וזמן מיותר. עשינו את זה גם בתיקים הללו, לעיתים גם במחיר של ביקורת ציבורית, שאיננה מוצדקת בעיניי. אי אפשר לטעון מצד אחד שהחקירות נמשכות זמן רב מדיי, ובו בזמן לטעון – מהצד השני – שאנחנו צריכים לחקור כל בדל של כיוון חקירה, גם אם אין לדבר כל תוחלת מעשית. זה פשוט לא רציני".

לאחר מכן הסביר מנדבליט את המשמעות של ליווי החקירות על ידי צוות הפרקליטים והפיקוח של בכירי המערכת. "החוקרים מבררים חשדות. הם גובים עדויות ותופסים מסמכים. כך אירע למשל כבר בחודשים הראשונים של חקירת שני התיקים הראשונים – תיק 1000, ותיק 2000. משטרת ישראל גבתה עשרות רבות של עדויות, חלקן מעבר הים. היא תפסה מאות רבות של מסמכים, ובתוכם גם חומר רב בקבצי מחשב. צוות החוקרים מעבד את ממצאי החקירה, נדרש לסוגיות שמתעוררות ממנו, ומנסה למקד את הדברים בעיקר.  זאת בשיתוף צוות הפרקליטות המלווה.

"צוות החוקרים מגיע לישיבות סטטוס עיתיות עם כלל הגורמים במערכת הרלוונטיים לקבלת ההחלטות. בתיקי 1000 ו-2000 הישיבות הללו החלו עוד בטרם ההחלטה על פתיחה בבדיקה, בחודש יולי 2016, והן נמשכות למעשה עד היום, בתדירות גבוהה, על מנת לוודא שפעולות החקירה מבוצעות כל הזמן, ובקצב משביע רצון. בישיבות אלה חוקרי המשטרה מציגים את ממצאי החקירה שבצעו, וממליצים על פעולות חקירה נוספות הנובעות מפעולות החקירה שהסתיימו. אנו בוחנים יחד את ממצאים החקירה שהתקיימה, ואת הפעולות המבוקשות. ברוב המכריע של המקרים אנו מאשרים את פעולות החקירה הנוספות שצוות החוקרים מבקש. נכון. זה מאריך את החקירה. אך מדובר בצוות חקירה שהמלצותיו מקצועיות. זו הדרך הנכונה לברור האמת, ואנו חייבים ללכת בה".

"'דה-לגיטימציה' למוסד של עד המדינה"

בהמשך התייחס מנדבליט לעדי המדינה שגויסו בתיקים השונים. "כריתת הסכם עד מדינה משמעה מתן טובות הנאה לחשוד בביצוע עבירות. זו אינה החלטה פשוטה, אך שוב – לשם ברור האמת ובשים לב לאינטרס הציבורי בתיקים משמעותיים אלה, כשנבדק חשד כלפי ראש הממשלה, אנו מוכנים לשלם את המחיר. מדובר בכלי חשוב ואפקטיבי במאבק בשחיתות, וההיסטוריה בהקשר הזה מדברת בעד עצמה.

"אני ער לניסיון לעשות 'דה-לגיטימציה' למוסד של עד המדינה. לצערי, לעיתים הדבר נעשה מתוך מטרות פוליטיות. זהו גם חלק מקמפיין רחב יותר, שמכוון נגד רשויות אכיפת החוק והתביעה הכללית, על רקע חקירות מתנהלות. אני דוחה בכל תוקף את הטענות המועלות במסגרת הקמפיין הזה, כאילו גורם כלשהו או חלילה אפילו מערכת אכיפת החוק בכללותה, עוסקים ב'רדיפה' של אנשים. התפקיד שלנו הוא להבטיח את שלטון החוק. כשיש חשד סביר לביצוע עבירה – אין ברירה, נפתחת חקירה ובחקירה, משתמשים בכל הכלים החוקיים והלגיטימיים לשם בירור האמת.

"האם נוותר על כריתת הסכם עד מדינה, שיכול לשפוך אור ולתרום לברור האמת, משום שהדבר לוקח זמן ומאריך את החקירה? גם כאן תשובתי היא חד משמעית – ממש לא. ברור האמת מעל לכל. המקצועיות מעל לכל. מצד שני, על חוקרי המשטרה לברר גם את טענות ההגנה שמעלים החשודים בחקירתם. גם בירור טענות ההגנה הוא חלק מבירור האמת. משמעות הדבר שעל חוקרי המשטרה לבחון גם תרחישים נוספים אפשריים, ולחקור גם נושאים שמעלה החשוד". היועמ"ש סיפר כי לאחר שתיקי 1000 ו-2000 הגיעו לידי הפרקליטות נדרשה המשטרה לבצע כמה השלמות חקירה "מהותיות", כלשונו, וכעת הם נבחנים לפני מתן הכרעתו בהם.

לאחר שסיים לסקור את תיקי 1000 ו-2000 עבר מנדלבליט לדבר על תיק 4000, המכונה תיק 'בזק'. "משעה שנכנס תיק חקירה נוסף על תיקי החקירה הקיימים, עלה הצורך לקיים חשיבה והסתכלות כוללת על כל התיקים. מדוע? בשל מספר סיבות השלובות זו בזו. אלה העיקריות שבהן: ראשית, יש זיקה בין הדברים העולים בתיקים. התיקים מעוררים שאלות משפטיות ועובדתיות דומות. לפיכך נכון לראות תמונה רחבה ולבחון את הדברים יחד. שנית, ישנם עדים משותפים. כך, ישנם עדים שהעידו על נושא מסוים בתיקים 1000 ו-2000, והם נדרשו למסור עדות גם בתיק 4000. לפיכך, לשם הערכה של מהימנות העדים והבנה של פרטים מסוימים בעדויות, יש צורך לראות את הדברים כמקשה אחת. כמו כן, ישנם עדי מדינה בתיק 4000 שמעידים גם על דברים הקשורים לתיקים האחרים.

"בהקשר הזה אני רוצה להדגיש, עדי מדינה שגייסנו בתחילת תיק 4000, לפני כשלושה חודשים (ניר חפץ, שלמה פילבר, נ"ב), מופיעים לנו למעשה כעדים ומוסרים דברים גם בתיקים האחרים. מצב זה מטבע הדברים חייב לבצע השלמות חקירה מהותיות בתיקים האחרים. לשם ההמחשה – כפי שפורסם, בתיק 4000 הגיעו לידינו הקלטות רבות של עד מדינה מסוים. מדובר בהיקף גדול של חומר, שמהר מאוד התברר שחלק ממנו רלוונטי גם לתיקי 1000 ו-2000, ואפילו לתיק המעונות. מאותו שלב, המשטרה הייתה חייבת מבחינה מקצועית לחקור בעניין, לרבות גביית עדויות נוספות, והדברים קורים בימים אלו ממש".

מנדלבליט ענה לאלו הדורשים ממנו להגיש כתב אישום עוד טרם הסתיימה החקירה ומנגד לאלו הטוענים כי מדובר ברדיפה ואמר: "חכו לכם. מדינת ישראל היא מדינה של שלטון חוק, שבה החלטות מתקבלות על פי הראיות ועל פי הדין בלבד. גם לחשודים יש זכויות. אני לא מתכוון להתפרק מחובתי להגיע לחקר האמת בגלל צייצנים, או מפגינים, או מתלהמים אחרים. הם ממש לא מעניינים אותי. המקצועיות היא מעל לכל.

"ולאלו שטוענים כי החקירות הן מוטות, או מופרכות, או הזויות, או מהוות 'רדיפה' של אנשים, אני אומר – היזהרו בדבריכם. מערכת אכיפת החוק, על הגופים המרכיבים אותה, היא מערכת מקצועית וישרה, הפועלת בנחישות וללא לאות כדי להביא לגילוי האמת, ולמטרה זו בלבד. אנחנו לא מסמנים אף אחד, ולא רודפים אף אחד. האינטרס היחיד שעומד לנגד עינינו הוא שלטון החוק במדינת ישראל. אין לנו משהו אחר".

בהכנת הידיעה השתתפה שירית אביטן כהן