אחרי הסערה הגדולה וההפגנות, עברו אמש (ב') שני חוקים ראשונים מתוך הרפורמה המשפטית בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. החקיקה נמשכה כבר הבוקר בוועדת החוקה, ועל רקע המגעים הרבים לפשרה בין הקואליציה והאופוזיציה בתיווך הנשיא, נראה כי החוקים שנידונים כעת יעברו עוד שינויים בדרך לחקיקה הסופית.
אבל מה היא בעצם הרפורמה המשפטית? למי שעוקב אחרי התקשורת הממוסדת ברור שמדובר באסון נורא שעומד להתרגש על מדינת ישראל, ולא מוצא ידיים ורגליים בבליל החוקים, הביטויים המשפטיים ובעיקר זעקות השבר שמגיעות מהצד השמאלי של המפה.
אז מה יש ברפורמה המשפטית? הכנו עבורכם מילון קצר, שיקל על ההתמצאות בנושא החם ביותר במדינת ישראל.
הרפורמה המשפטית – שורת הצעות חוק, הנמצאות בשלבי גיבוש, הכנה וחקיקה שונים, שנועדו להסדיר מחדש את מערכת היחסים בין הרשות השופטת (בעיקר: בית המשפט העליון) והרשויות המחוקקת והמבצעת (הכנסת והממשלה). הרפורמה מבוססת על ההנחה שבעשורים האחרונים נטל לעצמו בית המשפט סמכויות רבות, על חשבונן של הרשויות האחרות, ויש צורך להשיב את האיזון השלטוני (מכונה גם, בשמאל: ההפיכה המשטרית).
שינוי שיטת בחירת השופטים – הצעה לתיקון חוק יסוד השפיטה שאושרה בקריאה ראשונה, ואשר נועדה לבטל את הווטו שמחזיקים שופטי בית המשפט העליון על מינוי חבריהם לערכאה זו, ולחזק מאוד את כוחן של הממשלה והקואליציה בבחירה. אם תעבור ההצעה הסופית בנוסח שבו אושרה בקריאה הראשונה, היא תאפשר לחמשת חברי הוועדה מטעם הממשלה והקואליציה לבחור שופטים ללא כל התחשבות בעמדת האופוזיציה והשופטים.
שריון חוקי היסוד – הצעה לתיקון חוק יסוד השפיטה שאושרה בקריאה ראשונה, לפיה בית המשפט העליון לא יוכל לבצע ביקורת שיפוטית על חקיקה של חוק שבכותרתו מופיעות צמד המילים "חוק יסוד". זאת במטרה להקנות לחוקי היסוד מעמד על, שימנע פגיעה בהם מצד בית המשפט העליון.
פסקת ההתגברות – הצעת חוק הנמצאת בשלבי גיבוש, ולפיה תוכל הכנסת לחוקק מחדש חוק שביטל בית המשפט, ובכך לגבור על פסיקתו. מטרתה של פסקת ההתגברות היא לאפשר לכנסת במקרים חריגים, בהם פסיקת בית המשפט יוצרת בעיות קשות, לגבור על הפסיקה. הרוב הדרוש לצורך חקיקה כזו אמור להיות, על פי ההצעות הנדונות כעת, 61 חברי כנסת. עם זאת, על השולחן מונחות גם הצעות פשרה המבקשות לקבוע רף גבוה יותר.
חוק היועמ"שים – הצעת חוק הנמצאת בשלבי גיבוש, אשר תבהיר, במסגרת חוק יסוד הממשלה, כי חוות הדעת המשפטיות של היועץ המשפטי לממשלה אינן מחייבות את הדרג הפוליטי, כלומר: מליאת הממשלה, ועדות השרים ושרי הממשלה. זאת בניגוד לקביעת בג"ץ לפיה הממשלה ושריה מחויבים לציית לחוות דעת אלו.
ביטול עילת הסבירות – הצעת חוק הנמצאת בשלבי גיבוש, ומטרתה להגביל את הביקורת שמפעיל בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ על החלטות הממשלה והשרים. על פי ההצעה, תבוטל האפשרות לבטל החלטות שכאלו, רק בשל כך שהן "חורגות ממתחם הסבירות". עם זאת, בית המשפט יוכל להמשיך ולבקר החלטות שהתקבלו בחוסר סמכות, משיקולים זרים, שלא בתום לב וכל יתר עילות הביקורת המנהלית הרגילות.
