בחודשים האחרונים סובלים תושבי המועצות האזוריות מגילות ים המלח, מזרח גוש עציון וההרודיון מזיהום אוויר חמור שנגרם משריפת פלסטיק שנעשית על ידי פלסטינים, בשטח מדבר יהודה, בצורה שפוגעת קשות בהם ובילדיהם. לטענת התושבים, הם עדים להתגברות התופעה המוכרת שגורמת בין היתר לנזקי טבע, זיהום אוויר המסוכן לבריאות ולריחות עזים.
לאור ההחמרה במצב, יזמו חברי הכנסת מהקואליציה: יונתן מישרקי מש"ס, משה רוט מיהדות התורה, דן אילוז מהליכוד ויצחק קרויזר מעוצמה יהודית, דיון דחוף בוועדת הפנים בראשות יעקב אשר ביום שני האחרון. חברי הכנסת דרשו במהלך הדיון להקים צוות יישום שמורכב ממשרדי ממשלה, ראשי רשויות ומנהל אזרחי שיטפל בבעיה. יו"ר הועדה יעקב אשר קרא לעצור משאיות שעוברות לשטחי איו"ש כדי לבדוק את תכולתן. "אני רוצה שהתושבים יראו שינוי בתקופה הקרובה. לא יהיה גן עדן תוך יום אחד, אבל הכיוון צריך להיות של פחות עשן ופחות זיהום אויר"
"יש כאן מישהו שמוכן לחיות מול ענן עשן?", התרעם קרויזר. "זה מחזה נוראי. כשאני נוסע הביתה לרמת הגולן, אני עובר דרך עוקף יריחו, אני פשוט רואה מסך עשן שחור וזה האוויר שנושמים האזרחים שחיים ביישובים שצמודים לגדר ההפרדה". קרויזר האשים בחוסר תיאום את הגופים הישראלים. "כשאתה מצלצל להתריע על ענן עשן למשטרה, היא מפנה אותך לצה"ל שמפנה למנהל אזרחי ששולח אותך למשרד להגנת הסביבה שאומר לך תזמין מכבי אש, שאומר לך שהוא לא יכול לעבור את המחסום. אלו עודף גופים שמגלגלים אחריות ובסוף יש ילדים שחולים בסרטן מהשריפה של הפסולת הזאת".
במהלך הדיון הציגה נעמה אברמוב, מאיגוד ערים יהודה ושומרון, את תופעת השריפות שמתרחשת בכל המועצות ביהודה שומרון, והסבירה שהפסולת מחולקת לשלושה – חקלאית, ביתית ואלקטרונית.
היא הציגה בעיה קשה של אמצעים. "יש שני אתרים בלבד ביהודה שומרון לשריפת פסולת, זו פריסה גיאוגרפית שהיא כמעט כמו בין באר שבע לעפולה, יש אתר בבקעה והפלסטינים מנועים להיכנס אליו". הציגה אברמוב. עוד אמרה כי "באזור הבקעה יש 28 דונם של מטעי תמרים, הפלסטינאים מייצרים 14 אלף טון גזם בשנה ואין אפילו אתר פלסטינאי אחד שמטפל בגזם". אברמוב הציג מחקר לפיו ראו התאמה בין תחלואה עודפת בסרטן לבין קרבה לאתרי פסולת שפולטים לאוויר מגוון חומרים מסוכנים.
"לא דמיינתי שאני אצטרך להילחם כדי לקבל אוויר נקי, הבית שלנו סגור כל הזמן. אצל הילדים שלי יש החמרה של מגרנות ועקצוצים בגרון, לילדים של השכנים יש אסטמה. אני לא רוצה להגיע למצב של מחלות קשות וחמורות. זו חרדה שמלווה אותי כל יום", סיפרה רעות שכטר, אם לחמישה ילדים מהיישוב קדם ערבה. היא הוסיפה: "אנחנו סובלים מהשריפות האלה מיומנו הראשון, ובתקופה האחרונה זה התגבר ברמה שכל היום יש שריפות. השריפות יכולות להיות כמה ימים ברציפות. אנחנו מדווחים והתחושה היא שאין מענה. הסבל הוא יומיומי – אי אפשר לשחק בחוץ, לעשות ספורט או לטייל. אנחנו ממש משאירים את הילדים בבית והמצוקה היא מאוד מאוד גדולה". שכטר, שאביה נהרג בפיגוע, אמרה מילים קשות, "אבא שלי נהרג בפיגוע ירי כשהייתי ילדה, אבל התחושה היא אותה תחושה – תחושה שפשוט הורגים אותנו, בסבל רב ולאף אחד לא אכפת".
אחריה התפרץ, אוריה לוברבוים, חבר הנהלת גוש עציון תוך כדי שהוא מתריע על הקמת משרפה בשליטה פלסטינית סמוך ליישוב שדה בועז בו הוא מתגורר. "במרחק של 150 מטר, על קרקע פלסטינית, רוצים להקים את המשרפה כאילו שזה הדבר שהולך להציל את האזור", אמר בציניות.
לוברבוים איש עסקים, המחזיק באתר הטמנת פסולת, אמר ש"מישראל יוצאות משאיות ליהודה ושומרון, ויהודה ושומרון היא פח הזבל של מדינת ישראל. אי אפשר להקים אתר לפסולת בניין על אדמה פלסטינית כי אין פיקוח, האתר שאני מנהל מפוקח, אבל האתר שמולי במרחק 350 מטר לא מפוקח. מדבר יהודה הוא המשרפה הכי גדולה, אין היום פיקוח במחסומים על משאיות, ובינתיים אנחנו אוכלים את הריח, הזיהום והשריפה".
אריה כהן, ראש מועצה אזורית מגילות ים המלח, סיפר על העשן שמגיע מיריחו. "אני יודע שזאת בעיה בכל הארץ ובכל פינה, אבל אצלנו הבעיה חמורה במיוחד. מדליקים בכל פעם מדורות מאות מטרים מהישובים שלנו. אם היו יורים עלינו מיריחו היה נכנס כוח צה"ל ומחסל את המוקד, אבל פה הורגים אותנו לאט לאט. הפחד הגדול שלי – שתושבים שלי ילכו לכבות את האש ללא סמכות ואולי יתעמתו עם פלסטינים. יש אתר פסולת פיראטי מאוד קרוב לבית הערבה, ויש עוד אתר איסוף אשפה ליד יריחו שעמוס מאוד ולכן הם מדליקים אותו. בנוסף יש שריפת גזם בכל השטחים החקלאיים". הוא דרש לפעול כדי למגר את המפגע: "חייבים פעולה ממוקדת כדי לחסל את התופעה כי אי אפשר להמשיך לחיות ככה".
אל האשמות התבקש להתייחס בני אלבז, האחראי על יהודה ושומרון במשרד להגנת הסביבה. הוא ציין שראש המנהל האזרחי מתייחס לנושא הגנת הסביבה כנושא עיקרי, בדגש על טיפול וכיבוי שריפות. הוא פירט את הפעולות שנעשו עד כה, ביניהן: הרחבת יחידת דוד בשישה פקחים נוספים, תקציב של 2 מיליון שקלים לרכישה והפעלה של מקצצות גזם ומעל חצי מיליון שקלים עבור הטיפול ופינוי פסולת הבניין בשטחA באזור מגילות.
אלבז חשף שהציע לראש עיריית יריחו 4 מיליון שקלים על חשבון מדינת ישראל לשינוע הפסולת שלו לאתר הטמנה מוסדר וכי ראש עיריית יריחו צריך לחזור עם תשובה. לדבריו, שני מיליון פלסטינאים שופכים פסולת באתרים מוסדרים ואין בעיה איתם. 700 אלף פלסטינאים לא שופכים פסולת באתרים מוסדרים ופה הבעיה. יש אתר שנמצא בשלבים מתקדמים להקמה במרכז השומרון, שייתן פתרון לכל מי שלא שופך פסולת באתר מוסדר. המטרה שלי לתת שקט, רוגע ובריאות לסביבה".
לפי נציג המשטרה בדיון, במהלך החודש האחרון בפעילות משותפת של מת"ק בית לחם וחטמ"ר עציון נתפסו מספר חשודים בזמן אמת בעת שעסקו בשריפת כבלים לצורך זיקוק נחושת. כמו כן, הוחרמו שקים של נחושת מזוקקת, רכב וכלים.
