בימים אלו עסוק הרב יהודה חייק, תושב קצרין שבגולן, באיסוף חתימות מקרב חברי הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים, לקראת הבחירות למשרות הללו, שיתקיימו בסוף השנה העברית. הוא גייס כבר כמה וכמה חתימות, אם כי רוב המלאכה עוד לפניו. לצד זאת פרסם כעת הרב חייק את הספר "רצועה מיהודה" בהוצאת ספרי ניב, ובו הוא דן בשאלת העלייה להר הבית – נושא שכבר דשו בו רבים בשנים האחרונות – אולם לצד זאת עוסק גם בחידוש הקרבת הקורבנות, ובפרט קורבן הפסח.
ככלל נוטה הרב חייק לצדד בעמדת הרבנות הראשית השוללת עלייה להר הבית, אך בספרו חשוב לו לסייג: "חייבים אנחנו, עם ישראל, מדין תורה, לשמור על ריבונות יהודית ישראלית בהר הבית, ואסור לנו בשום אופן לתת שליטה לאומות העולם במקום ולוותר חלילה על מקום בית מקדשנו. ולכן הוספתי נופך ורצון לחזק ידי מגיני ארץ קודשנו להרבות בתפילה ושמירה על ריבונותנו במקום בית מקדשנו".
חשוב לו גם לשלול את התפיסה שהרבנים החרדים זלזלו בהר ורצו במסירתו למוסלמים: "ראיתי עשרות פעמים את מרן ראש הישיבה הרב ש"ך זצוק"ל וינקתי תורה ממנו גם כן. והייתי הולך ושומע דבריו ודרשותיו של מרן ראש הישיבה בישיבת פוניבז'. והנה שומע אני האומרים בשמו שלא צריך להחזיק בריבונות ישראלית בהר המוריה. ואין אנו מחויבים כמדינת ישראל לשמור על ריבונותנו שם. והנה אנוכי הצעיר, ברוב ימיי והיכרותי את מרן הרב ש"ך זצוק"ל, מתפלא אני פלא גדול מהיכן ומאיפה ממציאים אנשים כאלו ואחרים המצאות בשמו של מרן הרב ש"ך זצוק"ל. ואנוכי מעולם לא שמעתי ולא ראיתי דברים משמו או שאומר דברים כאלה חלילה וחס.

"וההפך הוא הנכון. מרן ראש הישיבה בערוב ימיו נלחם במלחמת חורמה על כל ויתור על שטחי ארץ ישראל, ונלחם בהסכמי אוסלו, ומעולם לא הסכים שמפלגתו 'דגל התורה' תשב בממשלה עם אנשי השמאל. וידוע לי מקרוב שסדר יומו של מרן הרב ש"ך זצוק"ל היה לקום בארבע ובשלוש לפנות בוקר ולהעמיק כמה שעות במסכת זבחים ומנחות ובעבודת הקורבנות בבית המקדש. ועוד שהחפץ חיים הקים בימיו כולל גדול ללימוד קודשים ועבודת הקורבנות, ובראשו עמד מרן ראש ישיבת פוניבז' דאז הגאון הגדול הרב יוסף שלמה כהנמן, כדי שכאשר יבוא משיח צדקנו ויתגלה עלינו במהרה, מיד יוכלו האברכים הלומדים שם להורות לישראל בעבודת הקורבנות.
"והנה יש להורות בכל תוקף שהר הבית הוא הר המוריה יהיה בריבונות ישראל לעולם. כדי שנוכל לשמור על קדושת הר הבית, ולבל לחלל מקום בית מקדשנו. שנוכל לקבל את פני משיח צדקנו כאשר שומרים אנו על מקום המקדש ושולטים במקום זה ובריבונות ישראלית על מקום קודש הקודשים ובית המקדש בירושלים. השליטה של ישראל על הר הבית חייבת להימשך, ואסור לנו בשום אופן לוותר עליה".
הרב חייק מציג את עמדת המתנגדים לעלייה להר הבית בימינו בנימוק מעניין, גם אם מקומם משהו: "הנה הפוסקים האוסרים, דעתם שאסור כיום לעלות להר הבית כלל ועיקר. דהיות וכאשר עולים ישראל כעת להר הבית, דבר זה יוצר הרבה פעמים מהומות מצד הישמעאלים. והוא גורם לכך שהחיילים הישראלים היהודים נאלצים להיכנס לתוך המקומות שאסור על פי דין להיכנס בטומאת מת, כגון לתוך מסגד כיפת הסלע, והוא מקום קודש הקודשים, וכן לתוך אזור עזרת כהנים וישראל, ועוברים על איסור כרת. ונמצא שהעולה להר הבית עובר על הלאו דלפני עיוור לא תתן מכשול, וגורם לחיילים להיכנס למקומות שעל פי הדין אסור. והסיבה השנייה היא שהיות והדבר לא ידוע בבירור היכן המקומות של איסור כרת. וגם העולה יסבור שמותר לו להיכנס פנימה עד מקומות של איסור כרת".

בסופו של הדיון מסכם הרב חייק: "עד כאן דברי האוסרים והמתירים לעלות להר הבית וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו ורבותיו. ואין אני בספר זה בא להתיר או לאסור דין זה, אלא מביא דברי רבותינו בעניין וכל אחד ינהג כדעת רבותיו".
בעניין חידוש הקרבת קורבן הפסח מתלבט הרב חייק, מפני שלדבריו למרות שאפשר לחשב היכן המזבח על פי המסורת הממקמת את אבן השתייה בכיפת הסלע ולהקים אותו שם, ייתכן שיש צורך לשם כך בחידוש הנבואה כפי שהיה בראשית ימי בית שני: "והנה בכותבי דבריי אלו בא לי פחד מפני ה' יתברך שמא יש טעות בדבריי. ואם נקריב שלא במקום המזבח במדויק יש בזה איסורים גדולים. ולכן לא נותר לי אלא להתפלל לה' שישלח לנו משיח צדקנו ונאכל מן הפסחים ומן הזבחים".