מדבר אטקמה בצ'ילה הוא פחות או יותר המקום היבש ביותר בכדור הארץ. באזורים מסוימים הוא דומה מאוד למאדים, אך איננו נטול חיים אפילו בחלקיו היבשים ביותר. מדענים שהשתמשו בציוד חדשני כדי לחקור את סלעי המדבר מצאו בהם שרידי דנ"א מכמה סוגי מיקרובים.
9 אחוזים מהשרידים הגנטיים שייכים לאורגניזמים חדשים, שאינם מוכרים למדע. הם צורפו, לפיכך, ל"מיקרוביום האפל", כפי שמדווח מחקר שפורסם השבוע בכתב העת נייצ'ר קומיוניקיישנס. היצורים הללו הם בקטריות מוזרות ושונות עד כדי כך שהחוקרים לא הצליחו אפילו לזהות קרובי משפחה שלהן. "בכמחצית מהמקרים, מסד הנתונים לא הצליח לזהות בבירור את מה שמצאנו", אומר ארמנדו אזואה־בוסטוס, מיקרוביולוג במרכז לאסטרוביולוגיה במדריד, המדען המוביל של המחקר.
המדענים מעריכים שמדבר אטקמה הוא מגרש ניסויים נהדר לחיפוש אחר חיים במאדים, אולם מחקר דומה שהשתמש באותה טכנולוגיה, שהורכבה על גשושיות במאדים, לא מצא שרידים מיקרוביים. הצוות הסיק שיהיה קשה למצוא ראיות חותכות לחיים במאדים בעבר או בהווה בלי להחזיר את הדגימות לכדור הארץ.
נראה שהמחקר מחזק את אסטרטגיית המחקר במאדים שהתוו נאס"א ושותפתה, סוכנות החלל האירופית. שתי הסוכנויות עורכות משימה מרובת שלבים שמטרתה להשיב לארץ דגימות ממאדים. הגשושית פֶּרסווירנס של נאס"א – שחגגה לא מזמן שנתיים על מאדים – אספה דגימות שנועדו לשוב לכדור הארץ בשנים המוקדמות של העשור הבא, אם הכול יפעל כמתוכנן, לצורך מחקרי מעבדה.
המחקר החדש במדבר בצ'ילה ממחיש את האתגרים הניצבים בפני המדענים המבקשים להבין את ההיסטוריה הביולוגית של מאדים. חיים מיקרוביים, בייחוד אם נכחדו או הפכו למאובנים, עלולים להתקיים רק בקצה גבול יכולת הזיהוי של האמצעים הטכנולוגיים המשוגרים לכוכב הלכת על גבי גשושיות, אם לא מעבר לגבול הזה.
מדענים מעולם לא מצאו הוכחה לחיים מחוץ לכדור הארץ, אך קיימת השערה כללית שתחת התנאים הנכונים, עולמות "ראויים לחיים" יניבו חיים כלשהם. הכוכב האדום מרתק במיוחד את האסטרוביולוגים, משום שהוא היה כנראה דומה יחסית לכדור הארץ לפני כ־3 מיליארדי שנים, כשהאטמוספירה שלו הייתה דחוסה יותר ומים זרמו על פני השטח שלו. ייתכן שעוד נותרו חיים נסתרים על מאדים, אם כי אסטרוביולוגים יתרגשו למצוא אפילו מיקרו־מאובן של משהו שהתקיים שם לפני מיליארדי שנים.
משימת וייקינג של נאס"א, ששוגרה ב־1976 למאדים עם אמצעים שמטרתם לזהות חיים, זיהתה משהו שנדמה בתחילה מבטיח, אך לבסוף הסיקו המדענים שהם נחתו על אדמה עקרה.
מאז וייקינג, נאס"א הפעילה אסטרטגיה הדרגתית יותר, המתמקדת בחקר אתרים שיש ראיה כלשהי לכך שהיה להם פוטנציאל לקיים חיים לפני מיליארדי שנים, כשמאדים היה חם ורטוב יותר.
פרסווירנס וקודמתה קיוריוסיטי מצאו על פני השטח שרידים של מולקולות אורגניות – מסוג המולקולות שהן אבני היסוד לחיים כפי שאנחנו מכירים אותם. ואולם, לא ברור אם מקורם של השרידים ביולוגי: "האם הם מטאוריים, גיאולוגיים או ביולוגיים?", שואלת איימי ויליאמס, מדענית פלנטרית באוניברסיטת פלורידה וחברה בצוותי הגשושיות של מאדים.
לדבריה, המחקר שפורסם השבוע חשוב משום שהוא מראה שהיכולת לשמר חומר אורגני בסביבות דמויות מאדים היא מוגבלת, ושיהיה קשה לזהות שם חיים אפילו עם כלי המעבדה המתקדמים ביותר.
"זיהוי חומר אורגני בכלים שמותאמים לחלל, כמו אלו שמשמשים במשימות במאדים, עלול להיות אתגר גדול יותר משחשבנו, שכן חומר אורגני מתכלה בקלות בסביבה שטופת הקרינה של מאדים", מסבירה ויליאמס.
