המבקר על אזורי התעשייה ביו"ש: הליקויים לא תוקנו והם חשופים לאיומים בטחוניים

פרק נוסף בדו"ח הביטחוני של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, המתפרסם היום (ג'), סוקר את נושא אזורי תעשייה שבניהול ישראלי באזור יהודה ושומרון. נכון להיום פועלים 35 אזורי תעשייה בניהול ישראלי אשר ממוקמים בשטח C. אזורי התעשייה נחלקים לשלושה סוגים: (א) אזורי תעשייה מרחביים הפועלים מחוץ ליישובים וללא זיקה אליהם ומתנהלים עצמאית בהיבטים הביטחוניים והניהוליים; (ב) אזורי תעשייה הסמוכים ליישובים שיש להם שייכות ליישובים וזיקה ביטחונית אליהם בהיבטי האבטחה; (ג) אזורי תעשייה מרחביים עם מרכזי מסחר ציבוריים משותפים המשרתים את האוכלוסייה הישראלית והפלסטינית ומאופיינים במרחב רווי פעילויות בשעות היום והלילה. באזורי התעשייה באיו"ש מועסקים כ-5,500 עובדים ישראלים וכ-14,100 עובדים פלסטינים.

החלקים הנוספים בדו"ח המבקר:

• מבקר המדינה על מכשול קו התפר: מיליארדים הושקעו בגדר פרוצה שדרכה עברו מאות אלפי שב"חים
• דו"ח מבקר המדינה: לממשלה אין מושג לגבי כשירות מערך השריון

"בשנים האחרונות התרחשו באזורי תעשייה באיו"ש ובסביבתם אירועים ביטחוניים שבהם נהרגו ונפצעו אזרחים וחיילים ישראלים" כותב המבקר בדו"ח, בהמשך לדו"ח שפורסם בשנת 2012 ונדמה שהלקחים ממנו לא הופקו כראוי.

בדו"ח הקודם נכתב לגבי שבעה אזורי תעשייה שנבדקו ועלה כי בשניים מהם לא נעשה שימוש כנדרש בתוכנית בניין עיר (תב"ע) במרכיבי הביטחון; בשלושה מהם היו חסרים חלק ממרכיבי הביטחון הנדרשים לפי תקנון התב"ע; כלי רכב עם לוחיות זיהוי פלסטיניות נכנסו לשלושה יישובים ללא בקרה; ובארבעה מהם לא התקיימה בקרה על הכניסה לתחום אזורי התעשייה. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: בחלק מאזורי התעשייה חסרה גדר היקפית, בחלקם חסר כוח תגובה, ובחלקם איכות הבידוק היא נמוכה. משמעות הדבר היא שעקב פערים אלה נפגעת באופן חמור מוכנותם של איזורי התעשייה לאיומים ביטחוניים, דבר המסכן חיי אדם.

בדו"ח הקודם עלה כי לאחר פרסום הצו בדבר סידורי ביטחון באזורי תעשייה (מינוי נאמן ביטחון) (יהודה והשומרון), לא קבע פיקוד המרכז את המפעלים שנדרש בהם מינויו של נאמן ביטחון; כי באזור תעשייה מסוים מונו נאמני ביטחון בכ-22% מתוך עשרות רבות מהמפעלים הפועלים בו; וכי באזור תעשייה אחר מונו נאמני ביטחון בכ-6% מעשרות המפעלים.

בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: לא בכל המפעלים באזור תעשייה מסויים יש נאמני ביטחון. בנוסף, לפקמ"ז אין נתונים על מינוי נאמני ביטחון מפעליים, והחטיבה המרחבית לא אישרה לקצין הביטחון (קב"ט) של אזור תעשייה מסויים את מינוים של נאמני ביטחון במפעלים.

מצב דברים זה שבו הוראות הצו בדבר מינוי נאמן ביטחון מפעלי אינן מיושמות ואינן נאכפות, ולפקמ"ז אין שליטה על יישומו של הצו במפעלים, מהווה סיכון ביטחוני לעובדים ולשוהים במרחבי המפעלים. כמו כן, יש סיכון שסחורה שמקורה פלסטיני תעבור לשטח ישראל ללא בידוק כנדרש, על כל המשתמע מכך.

מבקר המדינה המליץ ב-2012 להחיל באיו"ש חוקים הולמים בתחום הבטיחות בעבודה החלים בישראל. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן: דיני הבטיחות והגהות בעבודה החלים בישראל לא הוחלו באיו"ש.

בדוח הקודם המליץ המבקר להקפיד לאכוף באופן סדיר את החוק על המעסיקים הישראלים באיו"ש, בד בבד עם אבטחת פעילות הפיקוח, כדי להבטיח את שלומם ובריאותם של כל העובדים המועסקים באיו"ש – ישראלים ופלסטינים.

בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: המנהל האזרחי ומשרד הכלכלה לא ביצעו פיקוח ובקרה לגבי מימוש הדין הקיים באיו"ש בנוגע לבטיחות והגהות בעבודה.

בדוח הקודם צוין כי המנהל האזרחי לא מינה "רשות" לצורך ענייני הביטוח, לא אכף את הוראות הצו בדבר ביטוח מפני פגיעות בעבודה (יהודה והשומרון) על מעסיקים ישראלים ולא קיים פיקוח על כך שמעסיקים ישראלים רוכשים פוליסת ביטוח עבור העובדים הפלסטינים שהם מעסיקים מחוץ לתחומי היישובים הישראליים באיו"ש, כמתחייב בצו.

בביקורת המעקב עלה כי הליקויים לא תוקנו: המנהא"ז לא מינה "רשות" לצורך הטיפול בענייני הביטוח, לא אכף את הוראות הצו בדבר ביטוח על מעסיקים ישראלים ולא קיים פיקוח על כך שמעסיקים ישראלים רוכשים פוליסת ביטוח עבור העובדים הפלסטינים שהם מעסיקים מחוץ לתחומי היישובים הישראליים באיו"ש, כמתחייב בצו.

עוד נמצא כי לא הוקם מערך המצלמות הדיגיטלי שלהקמתו הקצה משרד הכלכלה 2 מיליון ש"ח. בביקור שערך צוות הביקורת במאי 2022 באזור התעשייה עלה כי הגדר ההיקפית סביב אזור התעשייה היא חלקית, דבר שעלול לסכן את ביטחונם של השוהים במרחב זה.

בשלושה אזורי תעשייה מתוך אזורי התעשייה שנבדקו על ידי צה"ל בביקורות שביצע באפריל 2022 באזורים שבמיקוד, אין נאמני ביטחון אזוריים. בנושא הגדרת הסמכות והאחריות של קציני הגמ"ר, יש פערים לעומת האמור בהוראות הצו בדבר מינוי נאמן ביטחון, כך שקציני ההגמ"ר אינם פועלים מול המפעלים בכל הנוגע לנאמני הביטחון, ובכלל זה לגבי מינוים וקיום פיקוח ובקרה עליהם בהתאם להוראת הצו בדבר מינוי נאמן ביטחון.

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הביטחון וצה"ל, בשיתוף משרד הכלכלה והרשויות המקומיות, יגבשו תוכנית לתיקון הליקויים ולהשלמת הפערים במרכיבי הביטחון באזורי התעשייה באיו"ש ויביאו אותה להחלטת הממשלה לשם תקצובה והפעלתה, תוך קביעת הסמכות והאחריות של הגופים הרלוונטים למימושה. על צה"ל, פקמ"ז, המתפ"ש והמנהא"ז, בשיתוף המועצות המקומיות והאזוריות ומשרד הכלכלה, לפעול לתיקון הליקויים הנוגעים לביטחון ולאבטחה של אזורי התעשייה, כדי להבטיח את ביטחונם ושלומם של העובדים הפוקדים את אזורי התעשייה באיו"ש.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "האחריות על האבטחה באזורי התעשיה באיו"ש נתונה לעיריות ולמועצות. החל משנת 2022 צה"ל פועל, בשיתוף עם השלטון המקומי, לשיפור וחיזוק מרכיבי ההגנה באזורי התעשיה ובוחן את הדרכים לאכוף את מימושן על ידי הרשויות. בתוך כך, נערך מיפוי של כלל מרכיבי הביטחון החסרים באזורי התעשייה על פי סדר עדיפות וניתוח איומים. כמו כן, מתבצעות באזורי התעשיה ביקורות מטעם צה"ל והותקנו בשנה האחרונה אמצעי בידוק וזיהוי באזור תעשיה ברקן ומישור אדומים. בנוסף, פורסם מסמך מטעם פיקוד המרכז המסדיר את רף האבטחה הנדרש בחברות השמירה האזרחיות.

"באזורי התעשיה ונהליו. בכל הנוגע לקידום דברי החקיקה בתחום הבטיחות בעבודה באיו"ש, בימים אלו נערכת עבודת מטה בנושא. מטרת העבודה היא לאמץ את דיני הבטיחות בעבודה בתחום השיפוט של הרשויות המקומיות והאזוריות באיו"ש, ולתקן את החקיקה באיו"ש, כך שדיני הבטיחות בעבודה יחולו על מעסיקים ישראלים, אף מחוץ לתחומי הרשויות המקומיות והאזוריות הישראליות".