מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן פרסם היום (ג') את הדו"ח השנתי בנושא בנושאי ביטחון והרשות לאיסור הלבנת הון. במסגרת הדו"ח מותח המבקר ביקורת קשה על צה"ל ועל מערכת הביטחון בשורה ארוכה של נושאים, ובתוכם כשירות מערך השריון למלחמה, והעובדה שמידע בנושא לא הגיע לידי ממשלת ישראל, על אף האמור בחוק. בנוסף, התייחס המבקר לנושא הפרצות בקו התפר, וכן לנהלי איזורי התעשייה ביהודה ושומרון.
מוכנות מערך השריון
מבקר המדינה מצא כי במהלך שנת 2020 החלה לצאת לפועל התוכנית לקביעת היקף סד"כ הטנקים, בלא ששר הביטחון הציג זאת מראש לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, כדי שתבחן את הצורך בכך – ובניגוד לחוק שירות המילואים ולסיכום הדיון של ראש הממשלה מינואר 2020. בישיבת ועדת השרים בנובמבר 2020, שבה הוצג היקף הסד"כ לאחר שהשינוי בוצע, לא התבקשו השרים לאשר זאת. בנוסף, על אף שחוק שירות המילואים מחייב את שר הביטחון להציג את רמת הכשירות של מערך המילואים לממשלה אחת לשנה, משנת 2016 עד שנת 2022 לא הוצגה לממשלה רמת הכשירות של מערך השריון במילואים.
מכשול קו התפר
המבקר קובע כי המדינה ומערכת הביטחון הפקירו את המכשול שעלה מיליארדים, כתוצאה מכך המשילות אבדה, הסכנה לאזרחי ישראל גדלה: ב-2021 נכנסו דרך הפרצות 1.4 מיליון שב"חים וגם כיום עדיין נכנסים 6,000 מידי יום. צה"ל החליט על דעת עצמו לא לתקן פרצות מ- 2017. ראש הממשלה והקבינט ידעו על המחדל ולא עשו דבר.
עוד מעלה הדו"ח כי להחלטת צה"ל – בדגש על פיקוד המרכז מ-2017 – להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר קו התפר לא קדם תהליך סדור שכלל בחינה של ההשפעות הצפויות מצמצום התיקונים, זאת גם בראייה של צמצום הסד"כ. "החלטה זו אינה מתחשבת בהסכם הביטוחי בין משרד הביטחון ובין הקבלן הראשי לתחזוקת גדר קו התפר שעל פיו תיקון מרבית הנזקים כלול בהסכם ואינו כרוך בתשלום נוסף בתקופת ההסכם. עוד עלה כי החלטה זו לא תועדה במסמכי משהב"ט וצה"ל, והיא לא הובאה לדיון לפני שר הביטחון ולאישורו" קובע המבקר בדו"ח.
איזורי התעשייה ביו"ש
"בשנים האחרונות התרחשו באזורי תעשייה באיו"ש ובסביבתם אירועים ביטחוניים שבהם נהרגו ונפצעו אזרחים וחיילים ישראלים" כותב המבקר בדו"ח, בהמשך לדו"ח שפורסם בשנת 2012 ונדמה שהלקחים ממנו לא הופקו כראוי.
בביקורת המעקב, בעקבות הדו"ח הקודם של המבקר, עלה כי הליקוי לא תוקן: בחלק מאזורי התעשייה חסרה גדר היקפית, בחלקם חסר כוח תגובה, ובחלקם איכות הבידוק היא נמוכה. משמעות הדבר היא שעקב פערים אלה נפגעת באופן חמור מוכנותם של איזורי התעשייה לאיומים ביטחוניים, דבר המסכן חיי אדם.
