האם לוד מצטרפת לירושלים? רבה של העיר לוד, הרב שמעון ביטון, פרסם היום (ה'), לקראת חג הפורים, פסק הלכה הנחשב לדרמטי, לפיו יש לחגוג את פורים בלוד ביום ט"ו בלבד, כפי שנוהגים בירושלים.
"הגעתי למסקנה ברורה וחלוטה כי העיר לוד היא העיר לוד העתיקה. לפיכך, יש לחוג את חג הפורים בעיר בט"ו באדר בלבד", כתב הרב ביטון. עם זאת, הרב ביטון טרם קיבל את הסכמת הרבנים הראשיים לישראל להמלך, ועל כן הוא קורא בינתיים לחגוג את פורים במשך יומיים, כפי שאנשי העיר נוהגים כיום בפועל, וכפי שנוהגים בערים נוספות בארץ כמו חברון, טבריה וצפת.
כבר בתחילת השבוע הודיע רב העיר כי יבחן את האפשרות של קביעת יום אחד בלבד, לאחר שבעשרות השנים האחרונות מציינים את פורים בעיר גם בי"ד באדר וגם בט"ו. על פי הגמרא במסכת מגילה, העיר לוד הייתה מוקפת חומה בימות יהושע, התבחין ההלכתי שלפיו נקבע האם פורים בעיר יצויין ביום ט"ו באדר יחד עם ירושלים ושושן הבירה, על פי הגמרא "לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו".
עם היווסדה של העיר בקום המדינה, לאחר ששוחררה במבצע דני והתחדשה בה ההתיישבות היהודית – ההנחה הייתה כי לא מדובר בלוד המקראית. רבי שמואל סלנט קבע כי ללוד המוזכרת במקורות היו שני מיקומים, לדבריו החומה שהייתה בימות יהושע נחרבה ונבנתה מאוחר יותר, במאות האחרונות, אבל במרחק מה ממקומה הראשון ולכן מדובר בספק. אך בעשורים האחרונים נמצאו בעיר ממצאים ארכיאולוגיים אשר מאשרים מעל לכל ספר כי לוד הייתה מאז ומעולם באותו המיקום בדיוק. לפני כשנתיים פסק הראשון לציון הרב יצחק יוסף כי "לוד של היום היא באותו מקום שהייתה העיר לוד בזמן הגמרא, ולפי זה לוד כיום היא העיר המוזכרת בגמרא שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון וצריכים לקרוא בה את המגילה בט"ו באדר".
מה שמחזק את הסברה הזו והופך אותה למוגמרת הוא גילוי נוסף של ממצאים ארכיאולוגיים המצביעים על כך שלוד היא העיר ההיסטורית המוזכרת בתנ"ך. אתמול סיפר ראש העיר יאיר רביבו כי קיים סיור יחד עם הרב ביטון ועם מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו ואנשי צוותו, לדברי רביבו "בסיור נחשפנו לשרידי 6 שכבות, מהתקופה הפרהיסטורית ועד העות'מאנית, וכן מתקופת בית המקדש הראשון, אלפי שנים לאחור, שמוכיחים בוודאות שאנו גרים בעיר העתיקה ביותר בעולם. עיקר הממצא – שני שרידי מתקנים בנויים לתוך החול, שהגיעו עד מי התהום ומתקן שרידי כבשן לבנים המתוארך לתקופה הרומית וייתכן שהוא הוא תנורו של עכנאי המפורסם שהגמרא דנה בו בסוגיה החשובה".
הרב יוסף קבע למעשה כי בסופו של דבר בשל המנהג שהתקבע בעיר "אין בידינו לשנות את מה שנהגו, לנהוג דיני פורים בני הימים", אך לבקשתו "יש לפרסם ככל האפשר שיום פורים העיקרי הוא יום חמישה עשר באדר ואת יום י"ד ימשיכו לנהוג מצד המנהג, ויחזקו את הציבור לקרוא את המגילה בלי ברכה ברוב עם בליל ט"ו וביום ט"ו. כי יש חשש גדול שאם לא יקראו גם בט"ו יבטלו מצות מקרא מגילה לדעת כמה ראשונים, שבן ט"ו שקרא את המגילה בי"ד לא יצא ידי חובה".
יש להוסיף כי הפסיקה של הרב ביטון מפתיעה ביותר, שכן הוא חסיד חב"ד ונמנה על קהילת חב"ד בעיר, אשר היא הקהילה היחידה בלוד שלא מציינת את יום ט"ו אלא י"ד בלבד, מסברא שהעתיקות המלמדות על ההיסטוריה של העיר אינן במרחק "סמוך ונראה" לכלל שכונות העיר ולכן לא מחייבות את שכונת חב"ד והאזור בו היא נמצאת.
עוד נציין כי על פי המקובל אצל פוסקי הדורות האחרונים, אין לפסוק הלכה על פי ממצאים ארכיאולוגיים, ועל כן גם במקומות נוספים שבהם ישנם שרידים ארכיאולוגיים המתוארכים לתקופת יהושע, כמו בית אל לדוגמה, פסקו שאין לשנות ואין לקרוא מגילה בט"ו. אם תתקבל פסיקתו של הרב ביטון יהיה מדובר באירוע משמעותי מאוד מבחינה הלכתית. מלבד ירושלים, אין כיום אף קהילה המקיימת את פורים בט"ו בלבד.
