שופטי בית המשפט העליון, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר דחו היום (ג') את עמדת המדינה לפיה לא ניתן לרשום נישואים אזרחיים שבוצעו במדינת יוטה, בעזרת הזום, כשבני הזוג נמצאים בפועל בישראל. השופטים קבעו פה אחד כי יש לדחות שני ערעורים שהגישה המדינה על פסקי דין של בתי המשפט לעניינים מינהליים, שבגדרם הורו למדינה לרשום כנשואים במרשם האוכלוסין בני זוג שנישאו בטקס שנערך בהיוועדות חזותית והונפקה להם תעודת נישואין של מדינת יוטה בארצות הברית. את העתירה המקורית הגישה עמותת חדו"ש.
בני הזוג בפסק הדין המדובר נישאו על פי דיני מדינת יוטה באמצעות היוועדות חזותית. חלקם מסרו לפקיד הרישום הודעה על שינוי מצבם האישי בצירוף תעודת נישואין שהונפקה במדינת יוטה. פקיד הרישום סירב לרשום אותם, ובחלוף מספר חודשים נמסרה להם ההנמקה שלפיה לשיטת המדינה מדובר בטקס שנערך למעשה במדינת ישראל וככזה לא חלות עליו ההלכות שנפסקו בבית המשפט העליון בנושא רישום נישואין. בתי המשפט לעניינים מינהליים קבעו שסירוב זה נעשה שלא כדין, והמדינה ערערה על הכרעתם. בית המשפט העליון דחה את ערעורי המדינה וקבע שעל פקיד הרישום לרשום את הזוגות כנשואים במרשם האוכלוסין.
בהקשר זה ציינו השופטים את "ההלכה המושרשת" שמבחינה בין רישום הנישואין לבין שאלת תוקפם בדין המהותי. לפי הלכה זו, חובתו של פקיד הרישום להימנע מהכרעה בשאלות בדבר תוקפם או פסלותם המהותית של הנישואין. בהתאם להלכה זו, כמו גם לנהלי רשות האוכלוסין וההגירה, כאשר מוצגת לפקיד הרישום תעודה ציבורית כדין, עליו ככלל לרשום את האמור בה ולהימנע מהכרעה בשאלות משפטיות מורכבות. המדינה לא ביקשה לבחון מחדש את הלכת פונק שלזינגר, אך טענה שפקיד הרישום מצא שטקסי הנישואין נערכו בישראל וכי מדובר אפוא באי נכונות גלויה לעין בתעודה הציבורית.
בית המשפט העליון קבע כי שאלת מקום עריכת טקסי הנישואין במקרה דנן היא שאלה שמעוררת סוגיות סבוכות שאין להן מענה בחוק או בפסיקה. בהקשר זה, ציין בית המשפט בין היתר כי טקסי הנישואין נערכו על פי חוקי מדינת יוטה, על ידי גורם מוסמך במדינה וכי בעקבות זאת הוציאה מדינת יוטה תעודת נישואין. סוגיית מקום עריכת הטקס, כאשר מתעוררות בהקשר זה שאלות סבוכות, אינה מסורה אפוא להכרעתו של פקיד הרישום, כפי שנפסק באופן עקבי במהלך עשורים רבים. משכך, היה עליו לרשום את בני הזוג כנשואים בהתאם לתעודה הציבורית התקפה שהוצגה לו. עם זאת הדגישו השופטים כי ההכרעה מוגבלת לשאלת רישומם של הנישואין במרשם האוכלוסין, ואין בה משום נקיטת עמדה בשאלת תקפם.
עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ארגון "משפחה חדשה", בירכה על החלטת בג"צ, והתריעה כי זוגות שחושבים שבנישואים אזרחיים הם עוקפים את הרבנות הם טועים: "כל החלטה שמאפשרת לזוגות לבחור את הדרך בה הם רוצים למסד את הקשר ביניהם היא מבורכת, ואל למדינה למנוע זאת. יחד עם זאת, חשוב להזכיר כי במקרה של גירושים (ולצערנו כ -30% מהזוגות יתגרשו בסופו של דבר) נישואים אזרחיים הנעשים בחו"ל, פיזית או בזום, יחייבו את הזוג לעבור דרך הרבנות. זה החוק. זאת בניגוד לתעודת זוגיות, המאפשרת לזוג להיפרד שלא דרך הרבנות. בנישואים אזרחיים, במקרה שלאשה אין הסכם ממון או כתובה, מצבה בעת הגירושים עלול להיות רע ולא יעמדו לזכותה ההגנות הכלכליות".
ח״כ משה ארבל (ש"ס) אמר כי "ההכרה של בג״צ ביום פורים בנישואין אזרחיים שבוצעו באפליקציית זום היא בדיחה עצובה על חשבונם של כל אזרחי ישראל דתיים מסורתיים וחילוניים כאחד ומבטאת יותר מכל שאיפה לקידום ערכים של מדינת כל אזרחיה ומחיקת זהותה היהודית של המדינה".
עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון הביע סיפוק מהחלטת בית המשפט ואמר כי "אנחנו מברכים על פסיקתו של בית המשפט העליון, אשר פותחת ערוץ נוסף של נישואין בפני אזרחי ותושבי ישראל, במציאות בה מדינת ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם אשר שוללת מאזרחיה את חירות הנישואין בשל דרישת המפלגות הדתיות.
חשוב להבין כי מצד אחד אין בפסק הדין חידוש משפטי אלא המשכה של הלכה עקבית שבית המשפט פועל לפיה מזה ששים שנה. אך מאידך גיסא מדובר על פתיחת שערים רחבים בפני זוגות ישראלים אשר רוצים לממש את זכות הנישואין שלהם בין משום שמדינת ישראל מונעת מהם להינשא ובין משום שהיא שוללת מהם את האפשרות להינשא בטקס שוויוני ההולם את תפיסת עולמם ואורחות חייהם וזאת בשל הכפייה הדתית הקיימת עדיין במדינה, בניגוד לרצונו של רוב גדול בציבור היהודי בישראל. חדו"ש תפעל בהמשך לפסק הדין להפצת מידע וסיוע לציבור הרחב בדבר האפשרות להינשא בדרך פשוטה, זולה ומהירה זו, ובכך נמשיך ונתרום את חלקנו לקידום מימושה המלא של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון לכל."
עו"ד שגיא אגמון שייצג את חדו"ש בעתירה הוסיף כי "הפסיקה האמיצה היום מבהירה שוב את חשיבותו העצומה של בית המשפט העליון לזכויות הפרט ולהגנה מול שרירות הרשויות, המוכנות פעם אחר פעם ללכת בניגוד לחוק רק כדי לשרת את עמדותיו הפוליטיות של השר המכהן. היא מלמדת שוב עד כמה מסוכנות היוזמות להחלשתו של בית המשפט העליון והכפפתו להחלטותיהם של פוליטיקאים המתבטלים מול הכפייה הדתית. לכל זוג בישראל יש לאפשר להינשא בהתאם לאמונותיו ולאורח חייו, והגיע הזמן שישראל תתקדם למאה ה-21 ותאפשר נישואים אזרחיים לכל".
ח״כ לשעבר תהילה פרידמן, ראש מרכז ליבא, מבית יוזמת המאה על החלטת ביהמ״ש העליון: "העובדה שיש בישראל חמש מאות אלף איש שלא יכולים להתחתן בשום צורה ודרך, היא דבר לא הגיוני, לא מוסרי וגם לא ממלכתי. אי אפשר להתלונן שבית המשפט נכנס לתחומים לא לו מצד אחד, ולסרב להתמודד עם הצורך הבסיסי של חצי מיליון ישראלים שעלו לארץ ושותפים לחיי המדינה מצד שני. פתרון יהודי ממלכתי הוא להסדיר בחוק נישואים אזרחיים לכל מי שאינו יכול להינשא על פי ההלכה. מבחינה דתית אין בכך נישואים ומבחינת האזרחים יש בכך מענה. להמשיך להתעלם, לזרוק את הבעיות על מדינות זרות ועל בית המשפט ואז להתלונן שהוא מתערב – זה מצב שלא יכול להמשיך".
