חורף 1975, דרום מנהטן. רבבות יהודים אמריקנים מתאספים להפגנה מול בניין האו"ם, מחאה נגד קבלתה בעצרת הכללית של החלטה 3379, שהצהירה כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית" (ב־1991 בוטלה ההחלטה). בין המפגינים נער צעיר בשם יצחק הרצוג, בנו של השגריר באו"ם ותלמיד בית הספר האורתודוקסי־מודרני 'ישיבת רמז', בראשות הרב יחזקאל לוקשטיין.
"אני זוכר את ההפגנה הזאת היטב", אומר השבוע יצחק הרצוג. "נסענו אליה כל תלמידי בית הספר. אבא שלי היה אחד הנואמים ואני זוכר כמה הייתי גאה בו, אך גם בקהילה שהתאספה כדי לתמוך בישראל ובצדקת הציונות. ברמה האישית", ממשיך הרצוג בנימה נוסטלגית, "בית הספר רמז פתח אותי לעולם בהיבט היהודי. הלימודים בבית ספר דתי בלי הפרדה בין בנים ובנות, ועם תפיסות עולם שונות ומגוונות, היו דבר מרענן עבורי. גדלתי בבית מסורתי, ובישראל למדתי בבית ספר דתי. המעבר ממערכת חינוך ממלכתית־דתית, שהיום אני תופס אותה כמאוד שמרנית ומרובעת, ובוודאי אז, למקום שהוא דתי אבל פתוח – תרם לי מאוד".
זמן רב לא נראה הרצוג מאושר כפי שהוא נראה השבוע. מחויך ומרוצה, מקבל מחמאות מכל כיוון, ומרואיין מבוקש בתקשורת הישראלית אך גם בכלי תקשורת יהודיים בעולם. בשבוע שעבר נבחר הרצוג ליו"ר הסוכנות היהודית, והוא יחליף את נתן שרנסקי שכיהן בתפקיד במשך תשע שנים. הבחישות סביב המינוי היו רבות, אך מי שהיה אמור להמליץ על מועמדו לתפקיד, ראש הממשלה בנימין נתניהו, מיאן לעשות זאת. ב'מקור ראשון' דיווחנו לראשונה על הישיבה הלילית ביום רביעי שעבר, כאשר לאחר שבוועדת המינויים לא קיבלו את תשובתו של ראש הממשלה, החליטו לבצע בחירה משלהם ולמנות את הרצוג, שסומן מלכתחילה כמועמד הפופולרי והמקובל ביותר.
השם שלך הוזכר כמועמד כבר תקופה ארוכה.
"בשלב מסוים בשנה שעברה היה פרסום בעיתונות, בין השאר ב'מקור ראשון', על כך שהשם שלי עלה כאחד המועמדים לתפקיד. נראה שיש לך מקורות טובים, מכיוון שהשם שלי עלה עוד לפני שפנו אליי, וזה בוודאי לא היה ברדאר שלי מבחינה ציבורית. כאשר כבר פנו אליי בצורה מסודרת, אמרתי להם שאני לא נכנס לכל העניינים של פוליטיקה ציונית, אלא לתפקיד עם משימה לאומית מוסכמת. הבטחתי לשקול את ההצעה, ולתת תשובה כאשר זה יהיה רלוונטי. בחודש מרס האחרון השתתפתי בוועידת איפא"ק, וגורמים משמעותיים הציעו לי את המשרה שוב".
כאשר הרצוג אומר שהוא לא מעוניין להיכנס לעניינים של "פוליטיקה ציונית", הוא מתכוון לכך שלא רצה להופיע כמועמד מפלגת העבודה – ולמשל להביא לכך שבעקבות בחירתו ייאלץ יו"ר קק"ל דני עטר, איש העבודה, לפרוש במסגרת חלוקת התפקידים הפנימית במוסדות הלאומיים – אלא להיות מועמד מוסכם על כל הצדדים. הרצוג מתכוון גם לכך שאיננו מעוניין להתבוסס בפוליטיקה פנים־ארגונית הקשורה למפלגות וזרמים, שכן המוסדות הלאומיים משמשים מעין "כנסת של העם היהודי" ויש בהם ייצוג למפלגות בישראל ולזרמים היהודיים השונים.
"אמרו לי בפירוש שהסוכנות היא מחוץ למשוואה, ולאורך כל התהליך הבהירו לי שאין כל קשר בין המינוי שלי לקק"ל", אמר השבוע הרצוג בריאיון לקלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ב'כאן', בהתייחס להשלכות הפוליטיות של מינויו. "אני לא נכנס ממקום פוליטי, אלא ברוב של 90 אחוז. פנו אליי מכל מיני כיוונים ומכל הספקטרום הפוליטי והדתי".
לאחר שהרצוג התראיין לתפקיד וקיבל תשעה מתוך עשרת הקולות בוועדת המינויים, פנו ראשי ועדת האיתור, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית אברהם דובדבני ונציג הסוכנות היהודית בארה"ב מייקל סיגל, לראש הממשלה נתניהו בבקשה שיתמוך בהחלטה למנותו. חבר הוועדה היחיד שהתנגד לבחירתו של הרצוג הוא כנראה יעקב חגואל, סגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ונציג הליכוד העולמי במוסדות הלאומיים, שיישר קו עם עמדת ראש הממשלה. נתניהו השיב כי הוא מעוניין שהשר יובל שטייניץ ישמש בתפקיד. שמו של שטייניץ עלה בעבר, אך נתניהו מעולם לא הביע תמיכה רשמית בו. דובדבני וסיגל אמרו לנתניהו כי שטייניץ לא הגיע לריאיון שזומן אליו, ובתגובה ביקש מהם נתניהו להיפגש עמו עתה. שטייניץ, שהבין כי יש לו תמיכה מראש הממשלה, הגיע לריאיון שנמשך שלוש שעות. למרות זאת ועל אף תמיכתו לכאורה של נתניהו, ועדת האיתור ביכרה על פניו את הרצוג.
בבל וירושלים
למה לך להיכנס לעולם הזה? אני שואל את הרצוג. "הסיפור היהודי הוא התשוקה שלי, בעקבות המקומות שגדלתי בהם ומה שראיתי בחיים", הוא משיב. "יש פערים בין בבל וירושלים – כך אני מכנה את ישראל ויהדות העולם. בבבל יש דיון תיאולוגי דתי מרתק ומגוון, שבירושלים לא יודעים עליו כלום. אמרתי לעצמי שבמצב כזה, אם יש לי שליחות שאני יכול לתרום בה ולהעביר את הסיפור הזה שעובר אצלנו במשפחה מדור לדור, להביא להמשכיות העם היהודי ולמנוע פילוג וקרע – אשקול את זה. הרי הסכנות גדולות מאוד. אני לא יכול להבטיח תוצאה, אלא רק את המאמץ".
מבחינה פוליטית, אין ספק שהרצוג נמלט בזמן מהביצה הפרלמנטרית העכורה: המפלגה שבעבר עמד בראשה, המחנה הציוני, מידרדרת בסקרים, וחבריה עסוקים בקטטות ובעימותים פנימיים. עזיבתו הצפויה את הכנסת ואת תפקיד יו"ר האופוזיציה יוצרת משבר חדש סביב זהות מחליפו, שכן יו"ר המפלגה אבי גבאי מנוע מלכהן בו מכיוון שאיננו חבר כנסת. הרצוג עצמו תומך בציפי לבני כמחליפתו, אך גבאי לא צפוי להעניק לה את התפקיד.
בירכת השבוע 'ברוך שפטרנו' על עזיבת המפלגה בתקופה כה קשה?
"המפלגה יקרה לי, והיא מפלגה חשובה מאוד בהיסטוריה של הציונות ושל מדינת ישראל, אבל נכון, היא נמצאת בתקופת משבר. כשהתמודדתי על תפקיד היו"ר לפני שנה, אמרתי לכולם שהמפלגה עלולה להיות בסכנה אם לא אבחר, בגלל המתחים הפנימיים שאני הצלחתי להרגיע. אני מסתכל בדאגה על המפלגה שלי, שאני עדיין חבר בה, ואעשה כל מה שאני יכול כדי לסייע בכל דרך לתקומתה".
פעילים במפלגת העבודה וגורמים במוסדות הלאומיים דיברו על כך שהרצוג רקם דיל עם נתניהו, שלפיו הוא יקבל את תפקיד יו"ר הסוכנות בתמורה לכך שלא יתקוף את ראש הממשלה בפומבי. לדבריהם, זו הסיבה להימנעותו של נתניהו מקידום שטייניץ או איש ליכוד אחר לתפקיד. על פי אותו דיל משוער, בהמשך יקבל הליכוד את תיק קק"ל במקום מפלגת העבודה, המחזיקה בו באופן היסטורי. סיבה אפשרית נוספת לתמיכתו מאחורי הקלעים של נתניהו במינוי הרצוג – אם אכן הייתה כזו – היא רצון לסכסך בין חברי מפלגת העבודה, שיתקוטטו ביניהם על תפקיד יו"ר האופוזיציה. אם זו הכוונה, בינתיים נראה שהיא נוחלת הצלחה. לבני אמרה השבוע כי "ראשות האופוזיציה הכרחית בעיניי להמשך השותפות", ובמערכת הפוליטית מדברים על אפשרות של פיצול המחנה הציוני.
ביקשתי מהרצוג להתייחס לשמועות הללו. "אתה יודע טוב מאוד שזה לא נכון", הוא מזים את הטענות. "תסתכל על המאמרים שפרסמתי לאחרונה. רק לפני כשבוע נאמתי ואמרתי שיש איום גדול מכיוון עזה וביקרתי את מדיניות הממשלה, ואני מוביל הצבעות ומחאות בנושא מעמדו של בית המשפט העליון. אך מכיוון שאני כבר לא יו"ר המפלגה, לא תמיד הקול שלי נשמע. באופן טבעי קולם של ראשי המחנה הציוני, אבי גבאי וציפי לבני, נשמע בשורה הראשונה. אותי כיו"ר האופוזיציה שומעים בגל השני, הקול שלי פחות מורגש".
לבנות מחדש את הגשרים
בעוד כחודש יגיש יצחק הרצוג את מכתב ההתפטרות שלו ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ויעזוב את המשכן לאחר 15 שנה כח"כ. את תפקידו בסוכנות הוא יתחיל ב־1 באוגוסט.
הרצוג, שבראש השנה הקרוב יחגוג יום הולדת 58, נולד בתל־אביב לאורה ולחיים הרצוג, אז ראש אמ"ן ולימים הנשיא השישי של מדינת ישראל. סבו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, היה הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל, ולפני כן שימש רבה של אירלנד. הוא למד בבית הספר הדתי 'צייטלין' בתל־אביב, אך בעקבות כהונת אביו כשגריר באו"ם השלים כאמור את לימודיו ב'ישיבת רמז' בניו־יורק.
במקצועו הרצוג הוא עורך דין, ולפני כניסתו לפוליטיקה היה שותף בכיר במשרד הרצוג־פוקס־נאמן ושות' שאביו נמנה עם מייסדיו. הוא כיהן כמזכיר הממשלה בתקופת אהוד ברק, ונבחר לראשונה לכנסת ב־2003. בין התפקידים שמילא: שר הבינוי והשיכון, שר הרווחה, שר התיירות והשר לענייני תפוצות. ב־2013 נבחר ליו"ר מפלגת העבודה, וב־2015 התמודד על ראשות הממשלה מול בנימין נתניהו. בבחירות לראשות מפלגת העבודה לפני כשנה הובס הרצוג בסיבוב הראשון. לבקשת היו"ר הנבחר, אבי גבאי, המשיך לכהן בתפקיד יו"ר האופוזיציה.
בנאומו בתחילת השבוע, מול חבר הנאמנים של הסוכנות, תיאר הרצוג את יעדיה של הסוכנות בקווים כלליים: "אנחנו צריכים לעודד עלייה למדינת ישראל, לעסוק בחינוך יהודי, להילחם בשנאת ישראל בכל מקום ואתר, ולעבוד יחד בתוככי החברה הישראלית כפי שעושה הסוכנות היהודית בצורה נהדרת".
הרצוג טרם הסגיר אילו שינויים הוא מתכוון לחולל בארגון הענקי, שהיקף תקציבו גדול ממיליארד שקלים בשנה. החידוש המסוים בנאומו הוא אזכור הפעילות בתוך החברה הישראלית, שאיננה מחוברת ליהדות התפוצות. אולי זו תהיה הזירה שהיו"ר הבא של הסוכנות יבקש להדגיש, וליצור בה שינוי. קודמו בתפקיד, שרנסקי, סמל העלייה לארץ, הפך להיות שגרירה של ישראל בקרב יהדות העולם. ייתכן שהרצוג הצבר, בנה של משפחה ישראלית מיוחסת, ירצה להתמקד בכיוון ההפוך ולייצג את יהדות העולם כאן בישראל – לא רק מול הכנסת וההנהגה כפי שעשה שרנסקי, אלא גם מול העם.
כאשר אני מבקש מהרצוג לדבר על תוכניותיו ועל מה שבדעתו לקדם או לשנות, הוא מעדיף שלא להרחיב בשלב הזה. "אני לא רוצה לדבר על זה כרגע. אני בא מפגישת חפיפה עם שרנסקי, ולומד את הנושא לעומק. הסוכנות היהודית עושה המון דברים טובים, ועם היכולות שלי, שהן אחרות, אני אוביל להתעסקות בנושאים אחרים שאקדם, כגון סוגיית הגיור. נושא נוסף הוא סוגיית מעמדה של ישראל בקהילות היהודיות. מובן שאעסוק גם במלחמה ב־BDS ובקידום נושא העלייה לארץ. לא כולם יודעים שבשנה האחרונה עלו לישראל כ־30 אלף יהודים מקהילות ברחבי העולם, קהילות שנמצאות בדילמות ומתמודדות עם אתגרים שלא מוכרים לרובנו. הסוכנות היהודית היא גורם ייחודי ואדיר, בעל יכולות לחזק ולבנות מחדש את הגשרים בין ישראל והתפוצות. אחרי שאכנס לתפקיד, אבנה קווי מדיניות אסטרטגיים".
רבים רואים בסוכנות גוף ארכאי ולא רלוונטי. לדבריהם, תפקידה היה להקים כאן מדינה, היא הצליחה בכך ומאז אין לה תכלית אמיתית.
"לצערי מדובר בגוף בעל יחסי ציבור רעים, ויצרו לו תדמית כמו שעשו להסתדרות. העובדה היא שהסוכנות חיה ובועטת ונושכת, רק שהציבור לא מודע לכך".
הזכרת את חוסר המודעות של הציבור הישראלי למצבם של יהודי התפוצות. מהן הסיבות לכך לדעתך?
"יש פער עצום, מובנה, בין הקהילה היהודית בארה"ב שרובה קונסרבטיבים, רפורמים וזרמים מגוונים אף יותר, ובין ישראל שהיא אורתודוקסית – אמנם עם רוב חילוני, אבל הוא מושפע מהחיים האורתודוקסיים. המתח הזה הולך ומחריף, וזה עלול לגרום לשבר בעם היהודי. אלו שפות שונות, התבוננות שונה. יש פרויקטים מצוינים כמו 'תגלית', 'מסע' ואחרים שמייצרים דיאלוג וחיבור. פרויקט השליחים ששרנסקי יזם הוא פרויקט נפלא, וגם שנת השירות בתפוצות. אני חושב שאנשי הממסד ההלכתי והדתי בכל הזרמים צריכים לשבור את הראש ולמצוא פתרונות. לא ייתכן שלא נתמודד בעת הזאת ונמצא את הנוסחה לחיים משותפים.
"לכל מי שבירך אותי, מכל הזרמים, אמרתי: אתם תעבדו קשה כדי שנמצא את נוסחת האיחוד בעם, ולא את הנוסחה המפלגת. לא ייתכן שלא נעמוד באתגר. עברנו את אתגר הריבונות, ונעבור גם את האתגרים העכשוויים".
דרושה החייאה
בנאומו השבוע הזכיר הרצוג גם את סוגיית דת ומדינה, תחום שצפוי להעסיק אותו, בעקבות המשברים בין ממשלת ישראל ליהדות ארה"ב בנושאים כמו גיור ומתווה הכותל. "אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לשמור על אחדות העם היהודי ולוודא שהוא לא ייקרע לגזרים. יהודי הוא יהודי הוא יהודי, לא משנה מאיזה זרם הוא ואיזו כיפה יש לו או אין לו על הראש", אמר לחברי חבר הנאמנים, וזכה לתשואות רבות וממושכות.
ראש הממשלה לא התקשר להרצוג לברכו על מינויו לתפקיד, אך ביום שלישי הם נפגשו מתוקף תפקידו של הרצוג כיו"ר האופוזיציה. "אני לא רוצה לפרט על השיחה, אני אף פעם לא מספר על שיחות שלי עם ראש הממשלה", אומר הרצוג. "זו הייתה שיחה קורקטית, עניינית וטובה. נפגשנו אחר כך גם בקבלת הפנים לנסיך ויליאם, שם הוא אף לחץ את ידי ורעייתו אמרה מילות ברכה. אני מקווה שהמסלול יוביל לעבודה משותפת, שגרתית. אין לי כוונה להתחיל לתקוף את הממשלה אלא לשתף פעולה, אבל אני חושב שחלק מהעניין הוא גם לחנך את המערכת הפוליטית הישראלית ואת צמרת המדינה, שאם הם אומרים דברים מסוימים יש לזה מחירים בלבבות של מיליוני יהודים, ולכן צריך להיות זהיר במה שאומרים".
בפיו של הרצוג יש גם מסר לקוראי 'מקור ראשון': "הרבה מהקוראים שלכם מכירים היטב את נושא התפוצות, ואני חושב שהציונות הדתית צריכה להיות גשר. יש לי שיתוף פעולה מצוין עם נפתלי בנט, ואני מודה לו גם על הברכה המצוינת ומרחיבת הלב כשנבחרתי. הוא שר התפוצות, ויש לנו המון מה לעשות יחד למען עם ישראל ומדינת ישראל. כולנו צריכים להבין שישנן עמדות ודעות מסוימות שמכאיבות מאוד, וצריך לדעת מה לומר ואיך להתווכח. יש לנו עם אחד וצריך לשמור אותו מכל משמר, ואני אומר זאת גם למחנה שלי".
גורמים בסוכנות היהודית אמרו השבוע בעקבות ההתעניינות התקשורתית סביב בחירת היו"ר החדש, כי הם חשים "כאילו מישהו הביא מכונת החייאה לארגון והפיח בה רוח חיים, ולו לרגע אחד". להרצוג צפויה התמודדות עם אתגרים רבים ומורכבים: ירידה בתרומות, תחרות עם ארגונים חדשים המאיימים לשבור את המונופול הוותיק של הסוכנות, ומתחים שונים בין ישראל ליהדות העולם הליברלית. ללא שינוי דרמטי במבנה הארגון ובאופי פעילותו, כולל פיטורים מסיביים, יתקשה היו"ר החדש להתמודד עם האתגרים הללו. אם הרצוג אכן ירצה לחולל שינוי כזה, ויצליח, בחירתו עשויה להתברר באמת כ"מכונת החייאה" לארגון הוותיק, שתחרוג מאפיזודה של התעניינות תקשורתית קצרת מועד.
