הדברים שנשמעו השבוע בקומה העשירית בבניין שבקריה בתל־אביב, אמורים לכאורה להרעיד את הרצפה ארבע קומות מעל, בלשכותיהם של שר הביטחון והרמטכ"ל. נציב קבילות החיילים, אלוף במיל' יצחק בריק, העומד לסיים את תפקידו לאחר עשור, מתח ביקורת חריפה ביותר על התנהלות הצבא, וקבע: צה"ל נמצא במשבר קשה, ואיננו ערוך להתמודד עם האתגרים שניצבים בפניו.
הקביעות הנוקבות של בריק הובילו אותו מיידית לעימות חזיתי עם צמרת הפיקוד של צה"ל. מלבד טענות מהותיות על כך שדבריו אינם מבוססים ואינם מדויקים, נטען גם שבביקורת שהשמיע חרג בריק מסמכותו ומתחומי אחריותו. מנגד, מקורבים לבריק אומרים לנו כי "הבהלה בסביבת הרמטכ"ל רק מצביעה על כך שהם מפחדים. מה שהוצג בדו"ח השנתי ויצא לתקשורת – זה רק קצה הקרחון. כל מה שנאמר מגובה בביקורות קשות מאוד של מבקר מערכת הביטחון. הצבא עושה הכול כדי שהאמת לא תצא לאור. לכל הדברים שנאמרו יש בסיס עובדתי מוצק, שכולל מסמכי ביקורת של מבקר הצבא. הדברים יתבררו ביתר שאת בחודשים הקרובים".
בצה"ל טענו השבוע כנגד בריק: "אנחנו בשיא כשירותנו". דו"חות פנימיים של הצבא מצביעים על 78% כשירות בזרוע היבשה, כשרף היעד המקורי היה 80% – וזהו נתון שבמטכ"ל רואים בסיפוק.
הדו"ח השנתי של נציב קבילות החיילים נועד לסכם את התלונות שהגישו חיילים בשנה החולפת, ולהצביע על תחומים הטעונים שיפור. במרכזו עומדים בדרך כלל נושאים כמו בעיות בין חיילים למפקדיהם, מצבם של שירותי הרפואה בצה"ל וענייניהם האישיים של חיילים שלא טופלו כראוי. ואכן, בתחילה היה נראה שגם הדו"ח הנוכחי ילך בדרך זו, יגרוף כמה כותרות לא מרכזיות וייקבר יחד עם קודמיו.
אבל לאחר שורה של דו"חות שהגיש ברוח זו, בחר בריק להפתיע בדו"ח האחרון שהוא מוציא מתחת ידיו. אפשר לקרוא לכך חריגה מתפקיד או דווקא הגדלת ראש, ואולי מדובר בשני הדברים גם יחד – אך הדו"ח הנוכחי הוא החריף מכולם. קבילות החיילים הפכו בו לנושא כמעט שולי, ובמקומן ישנו עיסוק בנושאי ליבה של סדר ובניין הכוח. בריק קובע כי הקיצוצים הנרחבים בכוח האדם בצה"ל, במסגרת התוכנית הרב־שנתית 'גדעון', לצד קיצור שירות החובה לגברים משלוש שנים לשנתיים ושמונה חודשים – הביאו את צה"ל למצב חמור. על פי בריק, קצינים איכותיים עוזבים את הצבא, רבים מסרבים להישאר לשירות קבע ממושך, המוטיבציה לשירות קרבי נפגעת, איכות האימונים יורדת, אחזקת ציוד הלחימה לקויה, וכל אלה מובילים לחוסר כשירות ולאי־יכולת לעמוד במשימות.
איך כל זה קורה? בריק טוען כי כוח האדם קוצץ באופן משמעותי – אבל המשימות נותרו כפי שהיו. במסגרת תר"ש גדעון, שביצועה אמור להסתיים בשנת 2020, קוצצו עד כה יותר מ־5,000 תקנים של אנשי קבע, ובהמשך אמורים להיגרע ממערך המילואים 100 אלף משרתים. במקביל, בחודשים האחרונים החלו להרגיש בצה"ל את השפעתו של קיצור השירות לגברים, עם שחרורו הראשון של מחזור גיוס שמסיים את השירות הצבאי כעבור שנתיים ושמונה חודשים.
כאן, לדברי הנציב, נוצר כדור שלג של הידרדרות: כאשר מספר המשימות הנדרשות גבוה יותר מכפי שניתן לבצע, מתחילה שחיקה. האימונים נפגעים, תחזוקת הציוד נפגעת, ולצבא אין מענה לקצינים איכותיים המבקשים אמצעים כדי לבצע את משימותיהם על הצד הטוב ביותר. וכאשר קצין איכותי מבין שכדי להמשיך בצבא הוא צריך להתפשר על ביצועים בינוניים – הוא מעדיף לפרוש. לכן, מתריע בריק, אף שמבחינה מספרית יש די קצינים, האיכות שלהם במגמת ירידה. לדבריו, המצב הנוכחי גורם נזק עמוק ובלתי־הפיך של הנמכת הסטנדרטים, שדורות של חיילים גדלים לתוכם ומתרגלים אליהם. בצה"ל מודים שקיצוץ אנשי הקבע אכן העמיד לפניהם אתגר, אבל טוענים שהדברים אינם כפי שהם מתוארים על ידי בריק, וגם לאחר הקיצוץ המשימות עדיין מבוצעות במלואן. באשר לקיצור השירות, יש לציין כי בניגוד לקיצוץ אנשי הקבע שקיבל על עצמו הצבא בתר"ש גדעון, כאן מדובר בהחלטת ממשלה, ולא בהחלטה שהתקבלה בצה"ל. ולמרות זאת, בצה"ל טוענים שההתמודדות עם ההחלטה נעשית בצורה טובה ומלאה.
במסיבת העיתונאים שכינס לרגל חשיפת הדו"ח, סירב בריק להשיב לשאלה האם הצבא ערוך לתרחיש של ירי מכמה גזרות בו־זמנית. "אני מוטרד היום הרבה יותר מבעבר. אני נחשף גם לדו"חות הביקורת הפנימיים במערכת הביטחון, ואם אקריא לכם מהם – אתם תיפלו מהרגליים", אמר.
פיקוד טלפוני
אלוף במיל' יצחק בריק, בן 71, החל את שירותו הצבאי לפני יותר מחמישים שנה. הוא לחם במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה, במלחמת יום כיפור – שעל פעילותו במהלכה הוענק לו עיטור העוז – ובמלחמת לבנון הראשונה. הוא השתחרר מצה"ל בשנת 1999, ובדצמבר 2008 – רגע לפני מבצע 'עופרת יצוקה' – מונה לתפקיד נציב קבילות החיילים.
הדו"ח שהגיש השבוע מהווה מבחינתו דו"ח מסכם, ובו רשימת נושאים שגיבש מתוך עבודתו בעשור האחרון ושהוא סבור כי על הצבא לתת עליהם את הדעת. מלבד נושא הקיצוצים, בריק קורא לצבא לטפל בבעיית הטלפונים הניידים ומתריע מפני בעיית ביטחון מידע חמורה. "כל חייל שיוצא לפעילות מבצעית עם מכשיר חכם הופך למכשיר איכון", אמר בריק עם חשיפת הדו"ח. "מזל שעד עכשיו האויב לא השתמש בזה – אבל בעתיד עוד ישתמשו. בצבא לא למדו שום דבר. אני רואה בשטח סמארטפונים בכיסים. יש כאן בעיה אדירה, ואפשר לפתור אותה. רק צריך שמישהו יחליט שהוא עושה את זה. אבל אף אחד לא רוצה". בריק הוסיף שהטלפונים החכמים יוצרים בעיה פיקודית בקשר שבין חיילים למפקדים, כאשר פעמים רבות הקשר הבין־אישי מוחלף במסרים אלקטרוניים.
רוב הביקורת שהשמיע השבוע בריק נהדפה על ידי צה"ל. נהדפה פעמיים – פעם אחת עניינית כפי שפורט, ופעם אחת בטענה שבריק בכלל חרג מתפקידו – ושאין קשר בין הגדרת תפקידו לבין הביקורת שהשמיע.
הרמטכ"ל איזנקוט עצמו שלח מכתב דחוף לוועדת החוץ והביטחון, וקרא לערוך דיון בעניין בהקדם, שבו יציג צה"ל את כשירותו ואת מוכנותו לנוכח הביקורת. איזנקוט לא התייחס פומבית לדו"ח ולמחברו באופן ישיר, אך כן עשה זאת באופן עקיף. בטקס הוקרה למערך המילואים שנערך השבוע בכנסת אמר איזנקוט כי "במסגרת תר"ש גדעון נעשתה קפיצת מדרגה משמעותית בהבטחת מוכנות צה"ל למלחמה", וכי "בצה"ל נבנה מודל שירות מתקדם המיישם את החלטת הממשלה על קיצור השירות, פיתוח המפקדים והנגדים, ומיצוי ההון האנושי באופן ראוי לציון״.
ח"כ עפר שלח, חבר ועדת חוץ וביטחון ויו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ולבניין הכוח, מסכים שבריק חרג מתפקידו, אך רואה בכך הגדלת ראש חיובית בעיקרה. "לא אבקר את מי שמגדיל ראש", הוא אומר לנו השבוע. "לא את כל המסקנות אני מקבל, בעיקר לא את ההנחות הכמותיות שלו. בריק עשה עבודת רגליים. הוא הלך ובדק, וישב בכל המוצבים של צה"ל בצפון ודיבר עם האנשים. האם זה באמת חל על כל צה"ל ובכל מקום? לזה אני מתייחס בספק. אני כן מקבל את מה שנאמר על תרבות ארגונית, על סמארטפונים, על תחושות של מפקדים שלפיהן הארגון לא מקדש מצוינות, ועל בעיות בהכשרה של אנשים לשירות לאורך זמן. זה מתחבר לדברים שאנחנו עוסקים בהם בוועדה, ואני חושב שהצבא צריך לתת על כך את הדעת".
גם לביקורת על היקף הקיצוצים בכוח האדם שלח מסכים. "יש פערים בין מה שצה"ל הגדיר לעצמו בתר"ש גדעון, ובין מה שקורה בפועל. תר"ש גדעון היא תוכנית ראויה, וצה"ל עשה צעדים מרחיקי לכת שדיברו עליהם שנים ולא נעשו. האם זה לא משאיר פערים משמעותיים בשאלה האם צה"ל בנה את עצמו מספיק כדי להגיע להישג הנדרש ממנו? כן, יש פערים".
שלח מקווה שהצבא יתייחס לביקורת ברצינות ולא יטאטא אותה, אך החשש שלו מופנה למקום אחר. "כשבוועדת החוץ והביטחון מוציאים דו"חות ביקורת, הצבא מתייחס מאוד ברצינות. כך היה כשוועדת המשנה בראשותי הוציאה את הדו"ח שעסק בתר"ש גדעון. לעומת זאת, ראש הממשלה ושר הביטחון מעולם לא הגיבו. לא קיבלתי סימן לכך שהם בכלל קראו אותו. מבין חברי הקבינט ידוע לי על שניים בלבד שקראו אותו, כי הם באו ודיברו איתי. הצבא קורא ומתייחס ברצינות. אני לא יכול להגיד את אותו הדבר על היחס של הדרג המדיני לאיזשהו מסמך ביקורת".
