דואר ישראל ורשות הטבע והגנים השיקו סדרת בולים מיוחדת על המינים הטורפים בישראל. חלק ממיני חיות הבר הטורפים בישראל מסתוריים במיוחד בשל פעילותם הלילית בין היתר. עתה הם זוכים לסדרת בולים מיוחדת המפנה זרקור לחמישה מהם, המאפיינים את הטבע בישראל.
חמישה מיני טורפים, ממשפחות שונות, חיים בחבל הים תיכוני של ישראל. המשותף ביניהם הוא האיום על חייהם משלל סיבות: זיהום גנטי, פיתוח חקלאות, פיתוח התיישבות ועיור, התפרצות עקב התערבות האדם, מזבלות פיראטיות והאכלה – כולם כתוצאה מהתערבות או מעשה אדם.
הצבוע הוא הגדול בטורפי ישראל והסמור הוא הקטן שבהם. הסדרה כוללת בולים מאוירים של תן זהוב, סמור משויש, חתול בר, צבוע מפוספס ונמיה מצויה. את הסדרה יזם עזרא חדד, פקח ברשות הטבע והגנים, צלם וחוקר טבע מקצועי ששם לו למטרה להעלות למודעות הציבור הרחב את עולמם של הטורפים בישראל, חשיבותם למערכת האקולוגית ולטבע כולו. את הבולים עיצבו טוביה קורץ ומאיר אשל.
לדברי חדד, "לטורפים בישראל נעשה לעיתים עוול נורא ברמה התדמיתית, כמו הצבוע שפחד נקשר בשמם בשל אי דיוקים ואמונות טפלות שהופצו על התנהגותם. ההיפך הוא הנכון. הצבועים הם בעלי חיים מיוחדים, עדינים, נאים ומרתקים ובעלי פרווה נקייה וריח נעים. לצבועים ערך רב במערכת האקולוגית, שכן הם נחשבים 'הסניטרים של הטבע' – כמו הנשר – משום שהם ניזונים מפגרי חיות בר דרוסות בכבישים ומכאלו שנקטלו על ידי טורפים אחרים כמו זאבים. בכך גם תרומתם לאדם".
"טורפים אחרים נפגעים בגלל מעשים ופעולות אדם", הוסיף חדד, "וגם לנושא זה חשוב להעלות את המודעות. הסדרה יחד עם העלון הנלווה אליה תאפשר לחשוף עוד טפח חשוב על מיני חיות הבר הטורפים בקרב אוספי הבולים הרבים בארץ ובעולם".
תן זהוב – (Canis aureus) טורף ממשפחת הכלביים. בשנות ה-60 של המאה ה-20, הושמדה בהרעלה רוב אוכלוסיית התנים בישראל, בגלל התפשטות מחלת הכלבת. כיום, התן הזהוב נפוץ מאוד בכל רחבי הארץ. התן חי בלהקות ובזוגות והוא מין סתגלן, המלווה את האדם בתוך הישובים, הוא אוכל כל ונהנה משאריות מזון שהאדם משליך ובשעות הערב ניתן לשמוע את יללותיהם האופייניות.
סמור משויש – (Vormela peregusna) טורף ממשפחת הסמוריים. הסמור הוא הקטן שבטורפי ישראל. הוא פעיל לילה ושמו העברי ניתן לו כי הוא נוהג לסמר את שערותיו בשעת התגוננות. גופו של הסמור מאורך, גלילי, עדין ומותאם לחדירה למחילות של מכרסמים. הסמור נדיר ונמצא בחבל הים תיכוני ומגיע עד לצפון הנגב, בעקבות פיתוח החקלאות וריבוי מכרסמים. אוכלוסייתו של הסמור הצטמצמה מאוד עקב הרעלות מכרסמים ואובדן מקומות החיות. הסמור נמצא כיום בסכנת הכחדה חמורה.
צבוע מפוספס – (Hyaena hyaena) טורף ממשפחת הצבועיים. הוא הגדול בטורפי ישראל. דמוי כלב בגודל בינוני, עם גב משופע שלאורכו רעמה שיכולה להזדקר. הצבוע המפוספס, שסובל מיחסי ציבור רעים, מצוי בכל אזורי הארץ. הצבועים הם בעלי חיים מיוחדים, עדינים, נאים ומרתקים ובעלי פרווה נקייה וריח נעים. פחד נקשר בשמם של הצבועים בשל אי דיוקים ואמונות טפלות שהופצו על התנהגותם.
נמיה מצויה – (Herpestes ichneumon) טורף ממשפחת הנמייתיים. זהו טורף בינוני, בעל גוף מוארך וגמיש, זנב ארוך ורגליים קצרות. הנמיה מצויה בכל החבל הים תיכוני עד לצפון הנגב. היא חודרת ליישובים, חיה בתוך סבך צמחייה ומעדיפה אזורים לחים בקרבת האדם. הנמיה פעילה בשעות היום והלילה, מזונה מגוון מאוד וכולל מכרסמים, ציפורים, חרקים, זוחלים וכן מפירות ומשאריות מזון של האדם. לנמיה חסינות ייחודית מפני ארס הצפע המצוי והיא בין טורפיו העיקריים בטבע.
חתול בר – (Felis sylvestris lybica) טורף ממשפחת החתוליים, חתול הבר נמצא ברוב שטחה של ישראל. חתולי בר מאתרים את טרפם באמצעות שני החושים המצוינים שלהם: הראייה והשמיעה. הם עוקבים בהתגנבות מטווח תקיפה כאשר טרף חולף בקרבתם, משיגים אותו בריצה או מזנקים לגבהים העולים על שני מטרים. הסכנה הגדולה ביותר לחתולי הבר היא ההכלאה עם חתול הבית. חתול הבית עדיין משתייך לאותו מין של חתול הבר, והם יוצרים ביניהם קשרי רבייה ומעמידים צאצאים פוריים.
