עקרונות מתווה הנשיא: בלי רוב לקואליציה בבחירת שופטים, עם ייעוץ משפטי מחייב

עקרונות

א. הצעת הנשיא לא מתיימרת להחליף את תהליך החקיקה, שמקומו בכנסת. מטרת המסמך להתוות בסיס להליכי חקיקה, שיקודמו בהסכמה רחבה.

ב. כל ההסדרים הקבועים בהצעה מהווים מקשה אחת, ויש לראותם כמכלול. ההצעה מבטאת איזונים ראויים, עליהם יש לשמור במהלך הליכי החקיקה.

ג. כל ההסדרים בהצעה יחוקקו בהליך חקיקה אחוד.

ד. לא יקודמו הליכי חקיקה של חוקי-יסוד חדשים עד להשלמת חקיקתם של כלל ההסדרים הכלולים בהצעה.

ה. לא ייקבעו הסדרים נוספים בתקופת כהונתה של הכנסת ה-25 העוסקים במערכת היחסים שבין הרשויות או בשינוי מעמד הרשות השופטת או כללי פעולתה, הייעוץ המשפטי לממשלה ולזרועותיה.

בחירת שופטים

1. הוועדה לבחירת שופטים תכלול 11 חברים:

שלושה שרים

נשיא בית המשפט העליון, ושני שופטים.

שלושה חברי הכנסת, בהם: חבר קואליציה ושני חברי אופוזיציה מסיעות שונות.

שני נציגי ציבור, משפטנים, שימונו על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון.

בחירת שופטים ברוב של 7 חברים, לפחות 4 נשים ונציג אחד מהחברה הערבית.

2. הוועדה תבחר את הנשיא בהתאם לנוהג הקיים.
3. ליתר ערכאות השיפוט – בחירה ברוב של שבעה חברי ועדה, בהם שופט מכהן של בית המשפט

העליון.

חקיקת חוק יסוד: החקיקה

1. יחוקק חוק יסוד: החקיקה.
2. חוק יסוד יתקבל בארבע קריאות במליאת הכנסת. שלוש הקריאות הראשונה ברוב של 61. קריאה רביעית – 80 חברי כנסת. בכנסת עוקבת – 70 חברי כנסת.
3. הוראות בעניין בחירות – ברוב של 80 חברי הכנסת בכל ארבע הקריאות.
4. חוקי יסוד קיימים ישוריינו.

ביקורת שיפוטית

1. ביקורת שיפוטית על חוקים בהרכב מורחב של 11 שופטים ברוב של שני שליש
2. אין ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.
3. יגובש מתווה מוסכם לשירות צבאי או לשירות לאומי אזרחי, שיחוקק כחוק יסוד ויהיה חסין מביקורת שיפוטית.
4. ביקורת שיפוטית חוקתית תוסיף לחול על מלוא היקף הזכויות הנגזרות מהזכות לכבוד האדם.

עיגון זכויות

יעוגנו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הזכות לשוויון ואיסור הפליה; הזכות לחופש הביטוי, הדעה, ההפגנה והאספה, ובמקביל, יותנע מהלך חוקתי רחב בשיתוף ציבור בבית הנשיא לגיבוש והשלמה של מגילת זכויות יסוד מקיפה, בהסכמה רחבה.

סבירות

1. ביטול עילת הסבירות ביחס להחלטות הממשלה במליאתה, בענייני מדיניות ומינויים לשרים.
2. צמצום עילת הסבירות להחלטות של שרים בענייני מדיניות.
3. הלכת הסבירות תמשיך לחול ביחס ליתר רשויות המדינה ורשויות ציבוריות אחרות.

מעמד יועצים משפטיים

1. מינוי יועצים משפטיים לתקופת של 6 שנים בדרך של מכרז כנהוג היום.
2. אפשרות להעברת יועץ משפטי מתפקידו אם קיימים בינו לבין השר חילוקי דעות מהותיים ומתמשכים המונעים שיתוף פעולה יעיל ביניהם, בכפוף לאישור ועדה מיוחדת.
3. חוות דעתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל היועצים המשפטיים מחייבת.
4. שר יהיה זכאי לקבל ייצוג משפטי נפרד בפני ערכאות השיפוט.

כמו כן, תוצע תכנית רב-שנתית להפחתת העומס במערכת המשפט.