"מהפכת המתמטיקה" של בנט עולה שלב. לאחר שביום רביעי הציג שר החינוך עלייה מרשימה במספר הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה, מ־16 ל־18 אלף בתוך שנה בלבד, וגידול של למעלה מ־40% בתוך שלוש שנים בלבד, כעת מגיע השלב הבא: שדרוג הלמידה בכיתה. פיילוט חדשני בשם "פרסונליזציה בחינוך" (pie), בשיתוף קרן טראמפ ועמותת בוגרי 8200, הזמין בשנה האחרונה קבוצות להציע תוכניות למידה אישית. 200 תוכניות הוגשו, ושמונה מהן ייושמו במהלך שנת הלימודים הקרובה ב־54 בתי ספר ברחבי הארץ.
מנכ"לית היוזמה, ענבל חמיידס, הסבירה בשיחה את הרעיון. "פרסונליזציה של הלמידה היא גישה חינוכית שלפיה יש להתאים את תוכנית הלמידה לכל תלמיד על פי הקצב, העניין והחוזקות שלו. מארק צוקרברג, גוגל, סטיב ג'ובס, קרן גייטס ועוד הקימו כבר רשתות של בתי ספר פרסונליים שמראים תוצאות, ואת זה אנחנו רוצים להביא לישראל".

בין שמונה התוכניות הנבחרות, קבוצת Full proof המונה חמישה חברים, בהם פסיכולוג, מורה, תלמיד י"א ומתכנת מנוסה. הם פיתחו כלי חכם שיודע להתמודד עם בעיות בגיאומטריה ומשמש מעין מורה פרטי. "התלמיד כותב תשובות פתוחות ולפיהן המערכת יודעת לאסוף עליו נתונים, לגלות אם יש בעיה בהבנה של החומר או במוטיבציה, ולהפנות אותו לחומרים אחרים. או שהמערכת מעלה את הנתונים למורה, שידע לתת מילת עידוד לתלמיד", מסבירה חמיידס.
קבוצה אחרת שהסטארטאפ שלה ינוסה בבתי הספר בשנה הבאה היא VIA. חברי הקבוצה באים מרקע פילוסופי, ומטרתם היא להפוך את הקשר מורה־תלמיד לטוב יותר. "התוכנה נותנת כמה שיותר פידבק למורה על התלמידים, כדי לעזור לו לדעת איך לעבוד עם התלמיד. קוראים לזה 'הערכה מעצבת'. היא נותנת למורה כלים לדעת אילו שיעורים לתת לתלמיד, או חלופות ללמידה על בסיס האופן שבו הוא פותר תרגילים".
צוות מחקר מאוניברסיטת ניו־יורק, יחד עם צוות ישראלי בראשות ד"ר רבקה ודמני, יחקרו במהלך השנה את השפעת התוכניות בכל בתי הספר, ולבסוף יבחרו בתוכנית שמשיגה את התוצאות הטובות ביותר בשטח. חברי הקבוצה הנבחרת יזכו במענק על סך מיליון שקלים, ותוכניתם תיושם בשנה שלאחר מכן ב־30 בתי ספר בפריפריה. המטרה היא להפחית את אחוזי הנשירה מחמש יחידות, ובעיקר לתת למורים כלים להוראה אישית שתסייע במימוש הפוטנציאל בכל תלמיד.
בינתיים הרפורמה של בנט מוכיחה את עצמה. עיקר הנהנים ממנה הם תלמידי הפריפריה ותלמידים במוסדות שעד השנים האחרונות לא קיימו כיתות ללימוד חמש יחידות מתמטיקה. על פי נתוני משרד החינוך, בכפר קאסם עלה מספר הניגשים לחמש יחידות מתמטיקה מ־5 ל־16 אחוזים בתוך שלוש שנים, בעפולה מ־6 אחוזים ל־13, בירוחם מ־12 ל־23, בקריית־אתא מ־12 ל־22 ובערד מ־9 אחוזים ל־19. זאת הודות לפתיחת מגמות חדשות, תוספת שעות לימוד, שיעורים מקוונים, הרצאות והכשרת מורים.
"מהפכת חמש יחידות מתמטיקה יצרה שינוי אדיר", אמר אתמול השר בנט למקור ראשון. "עברנו מקריסה לזינוק בתוך שלוש שנים, ואנחנו לא עוצרים כאן. התוכנית מתרחבת, ותמשיך לאפשר לעוד ועוד תלמידים לקבל הזדמנות שווה להצליח. בשנה הבאה יחל פיילוט חדש שמבוסס על למידה מותאמת אישית. אנחנו מסתכלים על כל תלמידה ותלמיד, ונותנים להם את הכלים לזנק קדימה. למידה מותאמת אישית היא שיטה שנהוגה במדינות רבות בעולם, ואנחנו נביא את זה עכשיו לישראל".
גם ראש התוכנית הלאומית לקידום מתמטיקה, מוהנא פארס, נשמע אתמול גאה בהישגי התלמידים והרפורמה. "לקחנו את מקצוע המתמטיקה שנתפס כיבש, אוסף של נוסחאות – והפכנו אותו לכלי של שילוב חברתי. מהר מאוד גילינו את ההבדלים בין בנים לבנות, בין פריפריה למרכז, ומצד שני ראינו שבישראל יש מאות חברות בינלאומיות המשוועות לכוח אדם. רצינו לעשות את החיבור הזה בין פוטנציאל של תלמידים לחברות, ויצרנו פרויקט חברתי מדהים", אמר פארס.
לדבריו, "השר בנט היה הראשון שזיהה את הדעיכה במתמטיקה, ורצה לתת הזמנות שווה לתלמידים ברהט ובקריית־שמונה. גילינו שיש 500 בתי ספר מתוך 1,100 שלא ניגשים לחמש יחידות, ורובם נמצאים באשכול סוציו־אקונומי נמוך. אחרי 70 שנה פתחנו בעבורם את האפשרות לראשונה. פגשתי שלושה תלמידים מג'יסר א־זרקא שנכנסו דרך המיזם שלנו לחמש יחידות במתמטיקה והלכו ללמוד מדעי המחשב. הכנסנו אותם לאוטוסטרדה הישראלית".