עידן לוי הופתע מאוד מהשאלה שהפנה אליו בנו בן השש בעת שנסעו מגן הילדים לכיוון הבית. אבא, שאל הילד, זה נכון שכשאהיה גדול כל העולם יהיה מדבר, לא יהיו יותר חיות ועצים, ולא יהיה מה לאכול? "תמיד הייתי ירוק, הייתי מוכן להגן על הסביבה, אפילו הלכתי ללמוד את הנושא בטכניון", מספר לוי, מהנדס סביבה במקצועו. "אבל כששמעתי פתאום את הבן שלי מדבר ככה, וכשראיתי בהמשך שהוא מתחיל לפתח חרדות מתופעות טבע, אמרתי – עד כאן. הבנתי שיש פה עסק עם כת שנכנסת לכיתות ולגני הילדים, ומוכרת סיפורי אפוקליפסה שלא מתוקפים מדעית. מרעילים את מוחם של ילדים קטנים, שמאמינים למבוגרים בלי שום פילטר.
"זה מסביר גם את חרדת האקלים שהולכת ומתפשטת בקרב הנוער במערב. הם אומרים לעצמם: 'אם אנחנו הדור האחרון – בשביל מה לחיות, בשביל מה ללמוד, בשביל מה להביא ילדים לעולם?'. דופקים פה דור שלם שחי בתחושה של 'אחרינו המבול'. בארבע השנים האחרונות, מאז הנסיעה ההיא עם הבן שלי, אני כותב ופועל עד כמה שאפשר למענו ולמען שני אחיו. זה קהל היעד שלי. למרבה השמחה, עוד אלפי אנשים שומעים וקוראים את הדברים שלי ושל חבריי".
החברים שלוי מדבר עליהם הם אנשי "הפורום לרציונליות סביבתית" – כמה עשרות אקדמאים ומומחים מתחומים שונים, שהחליטו בתחילת 2020 להתאגד ולשמש משקל־נגד למה שהם קוראים "אפוקליפסת האקלים". למעשה הפורום היה קיים עוד קודם לכן, אבל בראשית ימי הקורונה הוא גובש לקבוצה פעילה ותוססת, בעיקר באמצעות הוואטסאפ. לפני שבועות אחדים הגיעו החברים לכותרות, כשנודע שהם קיימו מפגש עם השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן. עד מהרה שילמה השרה מחיר תקשורתי על עצם המפגש איתם, וספגה עביטי שופכין מעיתון הארץ, שמוביל את טרנד משבר האקלים בתקשורת הישראלית.
ביום חם מהרגיל אני נפגש בתל־אביב עם חמישה מהפעילים הבולטים בפורום, או במילה אחת שכבר הפכה למעין הומור פנימי, "מכחישים". כל אחד מבני שיחי הגיע לנושא הזה מזווית שונה וממניעים אחרים, יש ביניהם גם חילוקי דעות באשר למצבו ולעתידו של הכדור, אבל כולם מאוחדים בדעה שמשבר אקלים חמור לא עומד לפתחנו, ודאי לא כזה שמצדיק את התבהלה התמידית.
כבר בתחילת השיחה אני מבקש להעלות את השאלה המתבקשת. עוד מעט נצלול לטיעונים המדעיים, אני אומר להם, אבל לפני כן – העובדה היא שעל כל אחד שסובר כמוכם, יש 99 מדענים ומומחים שגורסים שיש משבר אקלים. יש לכם הסבר? לוי ממהר לענות: "זה כמו שתשאל איך על כל אזרח סורי שלא הצביע לאסד, 99 כן הצביעו לו. נכון, 99 אחוז מהעוסקים בתחום אומרים שיש התחממות, ושבני האדם תורמים לה. והנה אפתיע אותך – גם אנחנו חושבים כך ואומרים את זה, לפחות רובנו. אלא שאנחנו טוענים שהבהלה מוגזמת".
"אנחנו רואים עכשיו איך גם בהקשר אחר בתוך מדינת ישראל, מאסת אנשים שמכונים 'מומחים' צועקים יחד במקהלה אחידה", אומר ד"ר הלל גרשוני. הוא דוקטור לתלמוד, אך עוסק לא מעט בהשלכות הכלכליות של נושא האקלים, בין השאר בספרו "כסף של אחרים" (הוצאת סלע מאיר). "כל המומחים יכולים ללכת לאותו כיוון, זה אופנתי, כל החברים שלהם חושבים ככה – אבל מי שמכיר את הפרטים יודע שהם לא בהכרח צודקים. יש הרבה שחושבים אחרת ושותקים, כי הם חוששים מהבון־טון. אז נכון שבקרב מי שמדברים בקול רם תמצא יחס של 99 לאחד, אבל זה לא בגלל הצדק, אלא בגלל הרוח שנושבת. יצא בזמנו ספר נגד אלברט איינשטיין, שמאה מדענים היו חתומים עליו. כשבאו ואמרו לאיינשטיין 'יש מאה מדענים נגדך', הוא ענה: 'אם אני טועה, מספיק מדען אחד שיוכיח את זה'".
"יש פה ניצול של בורות ההמונים שלא מבינים כלום באקלים", אומר מיכה קליין, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה. "הם לא יודעים שכל בנקי הנתונים בעולם מתקננים את המספרים, אלה לא נתוני אמת. מפעילים נוסחה כדי לתקנן את המדידות לטובת האג'נדה, ואיש לא אומר זאת".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במגזין דיוקן של מקור ראשון
