יום לאחר מתווה הפשרה ברפורמה במערכת המשפט, שהציג נשיא המדינה הרצוג ונדחה על הסף בידי הקואליציה, מצהיר גורם בכיר בממשלה כי "נעשה שינויים חד צדדיים". משמעות הדברים בפועל היא כי ח"כ שמחה רוטמן יכנס כבר ביום ראשון הקרוב את וועדת חוקה שבראשותו, במטרה להכניס שינויים בנוסח החוק. השינויים שיוכנסו יבטאו את הפשרות אותן מוכנים לעשות אנשי הקואליציה ברפורמה המשפטית, שאותה הם מתכוונים להמשיך ולקדם.
כיווני הפשרה המסתמנים מצד הקואליציה עוסקים, בין היתר, בנושאים בהן נגע הנשיא הרצוג ובתוכן סמכותו של בג"ץ לפסול חוקים, הרכב הוועדה למינוי שופטים, ועילת הסבירות.
ביחס לפסילת חוקים קיימת הסכמה רחבה בקואליציה כי הדבר יעשה רק בהרכב מלא של שופטי בג"ץ, כששאלת הרוב הנדרש עדיין לא סוכמה. עם זאת, בקואליציה הסכימו כי חוקי יסוד, שאותם בג"ץ לא יוכל לפסול, יצטרכו לעבור ארבע קריאות ברוב של 61 ח"כים, כאשר הקריאה הרביעית תתקיים בכנסת הבאה. לחילופין, במקרה של רוב של 70 ח"כים, ניתן יהיה להעביר חוקי יסוד בשלוש קריאות בלבד ובכנסת אחת.
Video: local_movies רוטמן בוועדת חוקה, 13.3.23. באדיבות ערוץ כנסת
בנוגע לוועדה למינוי שופטים, נושא שעמד בלב המחלוקת במתווים השונים, לקואליציה אין כוונה לוותר על קבלת רוב בוועדה, זאת בניגוד להצעה הנשיא, שנתנה לקואליציה ארבעה נציגים בלבד מתוך 11.
באשר לייעוץ המשפטי, בקואליציה לא מוכנים לקבל את ההצעה שעמדת היועמ"ש תחייב את שרי הממשלה. עם זאת שוקלים לוותר על הסעיף לפיו יועצים משפטיים במשרדי הממשלה ייבחרו במשרת אמון. בנוסף כוללת ההצעה אפשרות שאם תוגש עתירה נגד החלטת ממשלה שהתקבלה בניגוד לדעת היועמ"ש, היועץ יוכל להציג בבית המשפט את עמדתו, ועמדת הממשלה תוצג על ידי עו"ד פרטי.
לגבי עילת הסבירות נראה כי תאומץ גישתו של השופט נועם סולברג, שקוראת לצמצום עילת הסבירות אך לא לביטולה, כך שלא תשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת, וכן מינויים שאושרו על ידי הכנסת.
כמו כן, בניגוד למתווים האחרים, פסקת ההתגברות תהיה חלק מהרפורמה, בשני אופציות אפשריות, כאשר חוק שבוטל ניתן יהיה לחוקק מחדש או ברוב של 64 ואז הוא ייכנס לתוקף מיידית, או ברוב של 61, אולם אז הוא הוא ייכנס לתוקף רק חצי שנה לאחר שתיבחר הכנסת הבאה, שתוכל כמובן לשנות אותו.
מוקדם יותר הדגיש גם ראש הממשלה נתניהו במהלך ביקורו בגרמניה כי הוא מתנגד למתווה הנשיא. לדבריו, מתווה הנשיא "ינציח את המצב הקיים וגם ירע אותו. אנחנו נביא איזון, רפורמה שתשמור על חופש הפרט. בשיטה הקיימת לשופטים יש וטו על מינוי שופטים, כאן בגרמניה אין לשופטים וטו על מינוי שופטים. זה מה שמקובל ברוב הדמוקרטיות. עצם העיקרון שפוליטיקאים בוחרים שופטים זה קיים ברוב העולם. צריך להבין את ההבדל בין בית משפט עצמאי לבית משפט כל יכול. איך עושים את האיזון? הייתי עושה אותו בהסכמה. נחזור לארץ, אתייעץ עם חברי ונראה לאן מתקדמים", אמר נתניהו.
