מערכת הביטחון מנהלת זה כמעט שנתיים מאמץ מתמשך לסיכול האפשרות שפרעות מעין אלה שפרצו כאן במאי 2021 יערערו שוב את ביטחון הפנים בישראל. בינתיים יש מי שפועל בכיוון ההפוך: מערכת נמרצת ומשומנת בכספים חותרת לשמר מתח מתמיד בין יהודים לערבים ולעודד טרור, באמצעות אתרי חדשות ייעודיים לערביי ישראל.
אתר החדשות אל־ג'רמק, המדווח בשפה הערבית ופונה לערביי הארץ, מעניק במה קבועה ונרחבת להסתה לאומנית ולדברי תמיכה במחבלים ובמורשעים בטרור, ועוקב באהדה אחר גורלם של עצורים ונאשמים שנתפסו בגין מעשיהם בימי מבצע שומר החומות; באתר מכנים את האירועים הללו "בהא אל־כראמה", או "אירועי הכבוד".
ממחקר שערך ארגון "ערי ישראל", הפועל לחיזוק החוסן והביטחון בערים המעורבות, עולה כי האתר נועד למטרה מובהקת: לטפח נרטיב לאומני בקרב אזרחי ישראל הערבים, לחזק את הזדהותם עם הפלסטינים ביו"ש ובעזה ולעודד טרור. נראה שמאחורי האתר עומדים גורמים המזוהים עם חמאס.
ב"ערי ישראל" פילחו את הפרסומים באל־ג'רמק בשתי תקופות עיקריות: מ־8 עד 30 במאי 2021, ימי עליית האתר לאוויר, ומ־20 עד 31 במאי 2022, במלאת שנה לפרעות. כמעט כל הפרסומים בשתי התקופות עסקו בנושאים לאומניים. התכנים כללו תמיכה ב"שאהידים" ובעצורים, סיקור אוהד לפורעים, קריאות להצטרף להפגנות תמיכה בעצורים ועוד.
מפעילי אל־ג'רמק, כותביו ועורכיו הם ערבים ישראלים ופלסטינים. אחד ממייסדי האתר הוא פלסטיני – אוסיד עמארנה, עיתונאי ומרצה לתקשורת באוניברסיטת בית־לחם, בנו של המופתי של בית־לחם, המזוהה עם ארגון חמאס. השיוך הזה הביא לכך שאוסיד ובני משפחתו נעצרו כמה פעמים בידי הביטחון המסכל של הרשות הפלסטינית. בין פרסומיו בשנה האחרונה בפייסבוק, למשל, העלה עמארנה פוסט תמיכה בארגון הטרור "גוב האריות" הפועל בשכם.
אך העקבות הנמשכים מהאתר אינם עוצרים בישראל או ברשות הפלסטינית: הם מוליכים אל טורקיה, שיחסיה עם ישראל חודשו לאחרונה אחרי כעשור של עוינות מופגנת. כבר במבט על עיתוי הקמת האתר עולים הסימנים המדאיגים. אל־ג'רמק הושק בעיצומן של המהומות, אך התוכניות להקמתו נרקמו כחודשיים קודם לכן, ב־16 במרץ 2021, כשנרכשה כתובתו של האתר, ה"דומיין" שלו. אז גם נפתח דף הפייסבוק הייעודי של אל־ג'רמק. הדפים הללו עמדו ריקים מפעילות עד פרוץ הפרעות. האם הייתה כאן פעולה מתוכננת מראש, כהכנה למהומות?
מידע מטריד נוסף הוא שהדומיין – כתובת האתר – לא נקנה בישראל, אלא בטורקיה. לפי המחקר של "ערי ישראל", גם החברה שעיצבה את האתר היא טורקית. את הדברים גילו חוקרי רשת שהתחקו אחר מקורות האתר ופעילותו, וביקשו להישאר בעילום שם. לדבריהם, בשרת שאל־ג'רמק מתארח בו מתארחים גם אתרים דומים: למשל "קסטל", שנוצר ב־2022 ועוסק בעידוד טרור והסתה במזרח ירושלים; The Inside Palestine, העוסק בהסברה פרו־פלסטינית ורשום בביר־זית; וגם אל־חרית', המסקר את התקשורת הישראלית ומופעל בידי בוגרי מגמת לימודי ישראל באוניברסיטת ביר־זית.
"לא מן הנמנע שיש כאן משהו הרבה יותר גדול מחבורה של סטודנטים שמרימים אתר", אומרים חוקרי הרשת, "אפשר לשער שמאחורי הפעילות הזו עומדים גופים שונים בטורקיה או הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית כאן בארץ. מה שברור הוא שיש מישהו בטורקיה שקשור לפעילות. לאתרים הללו יש הרבה עוקבים, קוראים ופעילות ברשתות החברתיות. כשמדברים על הסתה שעלולה להביא ל'שומר החומות' נוסף – צריך להבין שיש פה עוד זירה שיש לה חלק לא מבוטל ביצירת אווירה מסיתה. ויש הרבה כסף מאחורי הפעילות הזאת".
במה להסתה
הכשרת הכתבים לאתר אל־ג'רמק כוללת קורס מטעם "פורום התקשורת הבינלאומית של פלסטין", גוף שייסד הישאם קאסם, ראש לשכת התקשורת הזרה של חמאס. הפורום קיים לפחות שני קורסים בישראל: הראשון בנצרת, בשיתוף אל־ג'רמק, והשני באום אל־פחם, עם אתר החדשות הערבי־ישראלי "מוטני 48'" – ובעברית, "מולדתי 48'".
העורכים והכתבים באל־ג'רמק מזוהים עם הקו הלאומני שהוא מוביל. למשל, עורכת החדשות הדלה שתייה, בוגרת אוניברסיטת ביר־זית, הייתה פעילה בתא חמאס באוניברסיטה. כסטודנטית יזמה תערוכה ששמה "שאהידים על הקירות", ובעבר עבדה ב"איגוד ועדות העבודה החקלאיות" של החזית העממית לשחרור פלסטין. היא מבקרת חריפה של הרשות הפלסטינית בשל התיאום הביטחוני עם ישראל. עורכת נוספת, סהר עבד אל־רחמן, מתנגדת גם היא לתיאום הביטחוני, ופרסמה תשבחות למחבל שרצח חמישה בפיגוע הירי בבני־ברק במרץ 2022, והביעה את שמחתה בעקבות פיגוע ירי לעבר חיילי צה"ל.
העורכת נג'מה חיג'אזי, תושבת טמרה, פרסמה בדף הפייסבוק שלה תמונות תמיכה במנהיג חמאס אחמד יאסין שחוסל בידי ישראל, במנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית השייח' ראאד סלאח שהורשע בהסתה ותמיכה בטרור, וגם במוחמד מורסי, נשיא מצרים לשעבר מטעם האחים המוסלמים. בפרעות תשפ"א פרסמה חיג'אזי דברי עידוד ושבח לעצורים מהלינץ' בטמרה. בספטמבר 2021 שיבחה את המחבלים שברחו מכלא גלבוע.
עם כתבי האתר נמנים אנס חווארי, תושב שכם המזוהה עם חמאס ונוהג לפרסם דברי שבח למחבלים; קארין אלבש, תושבת חיפה שתחביביה הם מוזיקה וחיבור שירי אהדה לאסירים ביטחוניים; נאג'ת חמודי, תושבת נצרת המזוהה עם הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית; סהר אבו־עראר, תושבת ערערה, שהביעה תמיכה במאבק מזוין נגד יהודים; ועטא אבו־חמרה, כתב הדרום של אל־ג'רמק, שנעצר בעבר בחשד להפעלת רדיו מטעם הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית.
גם כותבי הדעות באתר משתייכים לחלקים הקיצוניים ביותר של החברה הערבית בישראל: השייח' ראאד סאלח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית; סאלח לוטפי, תושב אום אל־פחם שכתב גם בביטאון הפלג הצפוני, "סות אל־חק"; חאמד אגברייה, בעבר העורך הראשי של בעיתון "אל־סוק ואל־חוריה" של הפלג הצפוני; ד"ר סלימאן אגבאריה, לשעבר ראש עיריית אום אל־פחם ויד ימינו של ראאד סלאח; וגם אמיר מח'ול, פעיל בל"ד וחבר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל. מח'ול הורשע בעבר בריגול לאחר שנפגש בדנמרק עם מפעיל סוכנים של חיזבאללה והסכים לרגל בישראל. כפי שאפשר להתרשם מרשימת השמות, האתר מזוהה מאוד עם הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית.
כותבים אחרים באתר הם יאמן נבאני, שחיבר ספרים על אסירים ביטחוניים ונעצר בעבר בידי שב"כ; כאמל חטיב, ראש ועדת האסירים בוועדת המעקב של ערביי ישראל; מוהנד אבו־גוש מחיפה, שנחקר בשב"כ ב־2021 בחשד למגע עם סוכן זר; ומוניר מנצור, אסיר ביטחוני לשעבר שהקים אגודה לתמיכה באסירים שהוצאה מחוץ לחוק.
אל־ג'רמק מרבה לעסוק בהליכים המשפטיים נגד המתפרעים במהומות שומר החומות. בדיווחים מצוטטים רק עורכי דינם של הנאשמים, במטרה להציג את כתבי האישום כמופרכים. עם כניסתו לכלא של השייח' המסית יוסף אל־באז מלוד, דף הפייסבוק של אל־ג'רמק נתן במה לדבריו וציטט נאום שבו כינה את ישראל "האויב של העם הפלסטיני ושל מסגד אל־אקצה". באתר מתארים בקביעות עליית יהודים להר הבית במילים "הסתערות מתנחלים על מסגד אל־אקצה".
סוגיית האסירים מסוקרת גם היא דרך קבע באתר. המתיחות בבתי הכלא לקראת הרמדאן וטענות האסירים בדבר הרעת תנאים, קיבלו ביטוי שוטף בדף הפייסבוק של אל־ג'רמק. גם הרפורמה המשפטית תפסה כותרות: בין השאר סוקר מפגש בטייבה בנושא "המהפכה המשפטית בישראל והשפעותיה על ערביי 48'". אחד ממארגני המפגש היה עודה בשאראת, עיתונאי, סופר וחבר הוועד המנהל של הקרן החדשה לישראל. הוא ניסה לשכנע את הציבור הערבי להצטרף למחאה: "אנחנו רואים בשתיקת הציבור הערבי טעות. צריכה להיות לנו מילה ברורה לגבי המהלכים האלו כי הם עתידים להשפיע עלינו".
מקנא בפוטין
ההשפעה הטורקית על הנעשה במזרח ירושלים ובקרב ערביי ישראל ידועה ומוכרת. "המעורבות הזאת קיימת כמעט עשור, וכוללת תמיכה והשקעה של משטר ארדואן", אומר רמי דניאל, חוקר טורקיה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל־אביב. "יש מהלכים גלויים ורשמיים, כמו שיפוץ מבנים בכסף טורקי והקמת רשת של ארגוני דת וסיוע בעיקר מזרח ירושלים, ולצידם גם מעורבות מתחת לפני השטח. ארדואן רוצה לטפח את תדמיתו כמנהיג המוסלמי המרכזי שנלחם על ירושלים. הוא גם היה המנהיג המוסלמי הפעיל ביותר נגד החלטת ממשל טראמפ להעביר את השגרירות לירושלים".
לדברי דניאל, ארדואן לומד מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. "ב־2015, כשהיו לו בעיות מול רוסיה, ארדואן הרגיש על בשרו את האסטרטגיה התקשורתית של פוטין, ואיך הוא משתמש בכלי התקשורת שלו כדי להשפיע על דעת הקהל, כולל בטורקיה", מסביר דניאל. "הוא העתיק את המודל. המנגנון שלו עבד הרבה נגד ישראל, לפחות עד לאחרונה. הערוץ הטורקי באנגלית TRTWORLD, שפועל גם ביוטיוב, מבטא קו קיצוני ביותר נגד ישראל".
לטענת דניאל, המודעות הישראלית להשפעה התקשורתית הכריחה את הטורקים למתן את הטון לאחרונה. "הם נאלצים לוותר על תכנים גלויים כדי לשפר את היחסים בין שתי המדינות", מסביר דניאל. "אבל בממשל הטורקי יש גורמים קיצוניים יותר מארדואן שממשיכים את הפעילות האנטי־ישראלית ואף מותחים ביקורת על ההתקרבות לישראל.
"הטורקים לא זנחו את הנרטיב הפלסטיני, ושר החוץ הטורקי הצהיר שהם לא רואים בחמאס ארגון טרור. הדרישה הישראלית לסלק בכירי חמאס וג'יהאד לא נענתה. מבחינתם אלה חברי ארגון התנגדות, לא טרוריסטים. טורקיה לא מוכנה לוותר על קשריה הבעייתיים עימם".
"המקרה של אל־ג'רמק מעלה סימני שאלה קשים", אומר יו"ר ארגון ערי ישראל, ידידיה צוקרמן. "ייתכן שהפרעות לא היו התפרצות עממית ספונטנית כפי שמקובל לחשוב, אלא אירוע מתוכנן. חמור מכך, ייתכן שהאירועים היו מוכוונים מרחוק על ידי ארגוני טרור, שהתסיסו את השטח בשעת מעשה. מאז הם מקפידים לתחזק את הערוצים לקראת הפעם הבאה. החשש הזה צריך להדליק נורות אזהרה במערכת הביטחון. גופי תקשורת מסיתים עלולים לשמש להצתה מחדש של ומהומות".
מאתר אל־ג'רמק נמסר בתגובה: "אל־ג׳רמק הוא כלי תקשורת מקצועי בערבית שנוסד לאחרונה בידי עיתונאים מומחים, אינו שייך לאף קבוצה פוליטית, ופועל כחוק. אין קל מלזרוק האשמות אקראיות. אנו לא מקבלים את ההסתה נגדנו, ולא נקבל האשמות בהפרת החוק והסתה. ככל שנידרש לא נהסס לפנות לגופים משפטיים. מבט זריז באתר שלכם עשוי לעורר את הרושם שגוף התקשורת שלכם קיצוני, ושסיקור החדשות בו מוטה ושונה מהותית מאתרים ישראליים אחרים. בסופו של יום זהו קו העריכה שלכם, וכך מקובל".
