תושב השומרון אשר מכוניתו נפגעה מנהג פלסטיני, יקבל, באופן חריג, פיצוי מחברת הביטוח הפלסטינית של הנהג הפוגע בשל התנהלות נבונה בשטח מיד לאחר התאונה. רשם בכיר בבית משפט השלום בירושלים, יגאל ברק עופר, פסק בימים האחרונים פיצויים של כ-27,000 שקלים על הנזק שנגרם לרכב.
לפני כשנתיים נסע התובע, תושב הר ברכה, ביישוב חווארה שבשומרון ונפגע מאחורה מרכב של פלסטיני תושב ג'נין ולרכבו נגרם נזק בשווי של 20,000 שקלים בקירוב. נזק לרכב הוא תיק נזיקין פשוט שבמקרה רגיל אמור להסתיים במכתב או שיחת טלפון לחברת הביטוח, אך לא כאשר הנהג הפוגע והמבטחת שלו הם פלסטינים. זאת בגלל שהחברות הפלסטיניות אינן מקיימות הידברות כלשהי עם החברות והנהגים הישראלים אלא אם כן הן מקבלות זימון כדין להתייצב בבית משפט.
בנסיבות אלו תבע הנהג באמצעות עורך הדין מנשה יאדו את המבטחת הפלסטינית, אך זו סירבה להכיר בחבות גם בבית המשפט עד שניתן כנגדה פסק דין, וכעת נדרשת המבטחת לפצות את התובע על מלוא הנזק לרכב בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת פרסם בעבר מצב מדאיג באשר לחיוב נהגים פלסטיניים לשלם קנסות וכד'. על פי הדו"ח, אין במחוז ש"י כוח אדם ייעודי לאכיפת חוקי התנועה. משטרת התנועה הארצית, שאחראית לאכיפה בכבישים הבין-עירוניים בכל המחוזות, אינה פועלת במחוז ש"י, ומשימת האכיפה בכבישים אלה – שבהם מתרחשות רוב התאונות – מוטלת על יחידת התנועה של המחוז (את"ן) שבמחוזות אחרים אחראית רק לתנועה בתוך היישובים. אלא שגם יחידה זו, שכוח האדם שלה קטן בהרבה מהנדרש, אינה עוסקת באכיפת חוקי התנועה בלבד, אלא גם בשלל משימות נוספות – כולל 100 ליוויים בשנה של יו"ר הרש"פ, משימות סדר ציבורי, חקירות ועוד. מחוז ש"י הודיע למחברי הדו"ח שאין שום אפשרות למסור נתונים על פריסת כוחות האכיפה כי היא משתנה מיום ליום.
לכן, בהמשך לפסק הדין מסר עו"ד מנשה יאדו כי ל'מקור ראשון' כי: "פגיעות פח מרכבים פלסטינים המבוטחים אצל מבטחים פלסטינים הפכו למכת מדינה ביהודה ושומרון, וכי אין להירתע מקיום הליכים כנגד המבטחות, צריך להכיר את הפרוצדורות ולהתמיד בדרישת הפיצוי ואם צריך עד לפסק דין. החשוב מבחינה מעשית הוא לצלם בזמן התאונה את כל מסמכי הרכב הפלסטיני כולל רישיון רכב רישיון נהיגה ותעודת הביטוח, ולצלם את הזירה והפגיעות, ועל יסוד חומרים אלו ניתן לעבוד עד לקבלת פסק הדין".
