לאחר שח"כ שמחה רוטמן הציג אתמול את המתווה המחודש לוועדה לבחירת שופטים, הוא מגיע לדיון ופירוט של המתווה בוועדת החוקה חוק ומשפט. עם הצגת עיקרי המתווה אתמול, נשמעה ביקורת פנימית בקרב חברי הקואליציה על התקפלות מימין, כשמאידך גם חברי האופוזיציה, התנועה לאיכות השלטון, המכון הישראלי לדמוקרטיה וגופים נוספים לא קיבלו אותו, ואמרו כי גם המתווה המרוכך יותר מהווה את המשך ניסיון ההשתלטות על בית המשפט העליון ופוליטיזציה של הוועדה.
Video: קרדיט: דוברות הכנסת
רוטמן אמר בפתח הוועדה לחברי האופוזיציה: "על הפער בין מה שיש במתווה הזה לבין מה שהייתם רוצים לא שורפים מדינה. מה שמטריד אתכם הוא לא ההסדר עצמו, אלא לשרוף מדינה כי הפסדתם בבחירות. תנו לעם להגיע לחגי ניסן ולחגים הלאומיים מאוחדים, אני מוכן לשבת להגיע להסכמות על המשך חקיקת הרפורמה בהסכמה רחבה. לעם בישראל מגיעה מערכת משפט שהצדק נמצא בה. ציון במשפט תיפדה אינו סתם משפט – חייבים להחזיר את הצדק למערכת המשפט".
ח"כ מרב מיכאלי אמרה כי "אתם עושים מחטף ממש לפי הפרוטוקול הפולני שבו אתם לוקחים את בימ"ש ודרכו תעבירו את הכפייה הדתית, השחיתות, את כל השינויים בשיטת הבחירות, וחושבים שתישארו כך בשלטון לנצח. יש מצב שתחריבו את ישראל על הדרך אך אתם תיפלו ולא נניח לכם עד שננצח".
המשנה ליועמ"שית עו"ד אביטל סומפולינסקי התייחסה למתווה החדש ואמרה: "הסדר שמאפשר לקואליציה למנות נשיא לבית המשפט העליון, וזה יוצר קושי מהותי ביותר, בסמכויות השונות שהוקנו לנשיא מתוך תפישה מסוימת ביחס למעמדו ותפקידו. אין בנוסח החדש מענה לקשיים המהותיים שהצגנו בחוות הדעת ביחס לפוליטיזציה של בית המשפט ולפגיעה בעצמאות השיפוטית ובעקרון הפרדת הרשויות".
היועמ"ש לוועדה, עו"ד בליי אמר בדיון הוועדה: "היועצת המשפטית לכנסת ביקשה שאבהיר בהמשך לשאלות שנשאלו בעניין כי היא לא הכירה את המתווה ולכן לא יכלה לברך או לא לברך, היא לא הייתה מעורבת בגיבושו של המתווה".
בהתייחסו לפרטי המתווה אמר: "מצד אחד, ההגבלה של שני שופטים נותנת מענה לחשש, שגם אנו העלינו, של השתלטות על בית משפט, כולל בדרך של הגדלת בית המשפט ומינוי מספר מאוד גדול של שופטים אפילו מעבר למספר השופטים הקיים. מצד שני, ברמת הפרקטיקה, ובהיבט של הכנסת שופטים שמתבססים על רוב קואליציוני, מאחר שבממוצע ממשלה ממנה 3-2 שופטים, ובמקרים חריגים 4. ניתן להניח שחלק לא מבוטל מהשופטים שתמנה ממשלה ממוצעת כן יוכלו להיות ממונים ברוב הקואליציוני".
ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, אמר: "השופטים יכולים להיות חלק מההליך, אבל לא באופן שבו נתונה לבימ"ש קטגורית היכולת לומר שהוא לא מוכן לקבל שופט שקיבל הסכמה של הקואליציה והאופוזיציה יחדיו. יש להסתפק בכך שתהיה אצבע נוספת או של האופוזיציה או של השופטים ללא וטו ייחודי לרשות השופטת.
"יש המוטרדים מבחירה פוליטית של שני שופטים בקדנציה ברוב קואליציוני, אבל מהלך החקיקה נועד להוביל למצב בו תהיה יכולת לנבחרי ציבור להשפיע על הבחירה. לפי כל הסקירות המשוות – דרך המלך בעולם המערבי למנות שופטים היא ע"י נבחרי ציבור בלבד. אם הציבור לא יכול לקבוע באמצעות נבחריו מי השופטים, דבר שישפיע לדוגמה על תחום הענישה או קצב טיפול בתיקים וכמובן על שאלות אידאולוגיות, זה הופך את בימ"ש לסוג של מועדון סגור שאפילו להכרעת הרוב אין אפשרות להשפיע עליו.
"ההצעה המקורית הייתה נכונה. אך כשהולכים לדרך ביניים של פשרה בין עמדות, זו דרך נכונה כי אומרים מצד אחד שאם יש מי שחושב שלא נכון שייפול בחלקה של קואליציה מסוימת בנק רחב מדי של מינויים. ההצעה נותנת מענה ואומרת שהמינויים הללו יוגבלו לשניים בקדנציה ומשם ואילך יזדקקו להסכמות. ההצעה הנוכחית מונעת מצב בו אף אחד מ-15 השופטים לא ימונה לפי השקפת הממשלה. מינוי השופטים מבטא את רצון הציבור. בשאלה ערכית אני מצפה שיהיה ביטוי לעולם הערכים המגוון.
"אני לא חושב שנכון שמהמינוי הרביעי תהיה דרישה לאצבע של שופט. השופטים צריכים להיות חלק מההליך, אבל לא באופן שבו נתונה לבימ"ש קטגורית היכולת לומר שהוא לא מוכן לקבל שופט שקיבל הסכמה של הקואליציה והאופוזיציה יחדיו. יש להסתפק בכך שתהיה אצבע נוספת או של האופוזיציה או של השופטים ללא וטו ייחודי לרשות השופטת".
יוסי פוקס, מזכיר הממשלה, אמר הבוקר: "כנציג הממשלה במו"מ שהתקיים בבית הנשיא, אני יכול לגלות לכם כי בעניין הרכב הועדה, הצד השני דרש 3 דרישות בלתי סבירות: הרכב בלי רוב לקואליציה, הקואליציה לא תמנה שופטים בלי האופוזיציה, נשיא ביהמ"ש העליון יתמנה לפי סניוריטי בלי רוב לקואליציה. במתווה המאוזן שסוכם עליו, נדחו 3 הדרישות".
לפי ההצעה, לראשונה יבוטל הווטו האוטומטי של השופטים בוועדה לבחירת שופטים וכמו כן נציגי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה. הרכב הוועדה לבחירת שופטים יורכב מ-11 חברי ועדה, במקום 9 המכהנים כיום. הרכב הוועדה יכיל 3 שופטים של העליון, נשיא העליון ועוד שניים, 3 שרים מ-3 סיעות שונות, 3 חברי כנסת מ-3 סיעות הקואליציה השונות וכן 2 חברי כנסת מסיעות שונות מהאופוזיציה.
בקדנציה של הממשלה הרוב הנדרש לבחירת שופטים הוא 6 מתוך 11. לאחר 2 מינויים בקדנציה – יהיה צורך ברוב רגיל של 7 מ-11, שיכלול בתוכו לפחות נציג אחד של השופטים ונציג אחד של האופוזיציה. קביעה זו נועדה למנוע השתלטות של הקואליציה על בית המשפט.
בנוגע לוועדה שממנה שופטים לערכאות אחרות, ההרכב כולל בתוכו את נשיא העליון, נשיא בית משפט מחוזי שנבחר ע"י נשיאי המחוזי ונשיא של בית משפט שלום שנבחר על ידי נשיאי השלום. בוועדה זו הרוב הנדרש לבחירת השופטים יהיה 7 מתוך 11, וזאת על מנת לייצר מצב בו הקואליציה לבדה לא תוכל למנות שופט לשלום או למחוזי. לגבי הדחת שופט מכהונתו יידרש רוב של 9 מתוך 11. בנוסף, הקואליציה התקפלה ולא תערך שימוע פומבי בוועדת החוקה אלא בוועדה לבחירת שופטים.
לאחר הצגת המתווה אמר יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, שמחה רוטמן, כי "לא ניתן לחיות עם מציאות של בית משפט שמחזיק כ"כ הרבה סמכויות, שמשכפל עצמו ומייצר לנו שיבוטים של תפיסות עולם. עם כלל ההסדרים הצלחנו לרבע את המעגל, כך שהעם יוכל לבחור את השופטים אבל מאידך התייחסנו גם לחששות מניצול לרעה של כוח פוליטי מזדמן לשם השתלטות על בית המשפט".
