כאשר אהרן (שם בדוי), בעל משרד לתיווך נדל"ן, קיבל לידיו לפני כשנה מעטפה ובה "בקשה לאישור תובענה ייצוגית" נגדו על סך שלושה מיליון שקלים, הוא חשש שעולמו חרב עליו. "הגיע שליח וביקש למסור את המעטפה ישירות לידי", הוא משחזר. "ברגע שפתחתי אותה חשכו עיניי. אני מתווך כבר לא מעט שנים, וכמעט לא הייתי צד להליכים משפטיים. אני לא אדם של סכסוכים, ובכל מקרה שבו עמד להתפתח סכסוך משפטי מצאתי את הדרך להגיע לעמק השווה, גם אם זה אומר לוותר ולהתפשר. בחיים לא חשבתי שאקבל תביעה על סכום כזה.
"כשהתחלתי לקרוא את התביעה, הבנתי את גודל האבסורד", ממשיך אהרן, "המשרד שלנו נגיש לבעלי מוגבלויות כבר לא מעט שנים, וזו הייתה משימה לא פשוטה כי אנחנו לא ממוקמים בבניין חדש. עשינו שיפוץ רציני ויקר בשביל זה, אבל מתברר שזה לא מספיק. מתברר שלפי החוקים בנושא הזה הייתי חייב לפרסם את הסדרי הנגישות, כלומר איך אפשר להגיע באופן נגיש עד לתוך המשרד, גם באתר האינטרנט שלנו. את זה לא עשיתי, והנה אני עומד מול תביעה של שלושה מיליון שקלים. מאיפה אביא סכום כזה, ועוד על שטות כזאת? הרמתי טלפון לעורך הדין שלי, והתברר שהסכום שרשום שם זה סתם, פשוט עבודה בעיניים. בסך הכול מדובר בניסיון להוציא ממני כסף".
ואכן, ימים ספורים לאחר שעורך דינו של אהרן נכנס לתמונה, הושגה הסכמה: אהרן יפרסם באתר את הסדרי הנגישות באתר, ובתמורה לתשלום 1,500 שקלים לתובע המייצג ועוד 7,000 שקל כשכר טרחה לעורך הדין שלו, עורכי הדין יגישו "בקשה להסתלקות" מהתביעה והסיפור ייסגר.
עו"ד אפרת סעד־סונא, פורום קהלת: "מכנים את השיטה הזו 'תביעות קופיקס'. כמו שקופיקס מוכרת המון כוסות קפה, מרוויחה מעט על כל אחת אבל בסוף זה משתלם, כך עורך דין מנהל המון תיקים ייצוגיים ומרוויח קצת על כל אחד"
אהרן לא לבד. תביעות ייצוגיות, בעיקר בנושאי נגישות, הפכו לתופעה. "לפני כשנה משרד המשפטים ארגן שולחנות עגולים בכל מיני נושאים, אחד מהם עסק בנושא של תביעות ייצוגיות", מספרת עו"ד אפרת סעד־סונא מפורום קהלת. "היה שם עורך דין שסיפר שמבחינתו זו שיטה, שאותה הוא כינה 'תביעות קופיקס'. כמו שקופיקס מוכרים המון כוסות קפה, מרוויחים מעט על כל כוס אבל בסוף זה משתלם, כך הוא מנהל המון תיקים בשנה, מרוויח קצת על כל אחד, אבל זה הרבה פחות עבודה מהשתיים־שלוש תביעות גדולות בשנה שהוא היה מנהל פעם, והרווח מנגד גדול יותר".
תביעות מהסוג שקיבל אהרן, מבוססות על ההנחה שהנתבע יעדיף לשלם סכום של עד כעשרת אלפים שקלים ולסיים את הסיפור מאשר לכלות את זמנו ומשאביו בבית המשפט. לכן, בניגוד לכוונת המחוקק ולפסיקת בית המשפט העליון, נוצר מצב שבו מרבית התביעות הייצוגיות שמוגשות בישראל כלל אינן צפויות להתברר בבית המשפט.
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף יומן של מקור ראשון
