באחד הקטעים העצובים ביותר בסרט "אגדת חורבן" מופיע על המסך אירוע שהפך לסמל עוצמתי ומוזכר תדיר גם בימים אלה: שרפת האסמים. קבוצות היהודים שנאבקות זו בזו בירושלים הנצורה מעלות באש את מחסני התבואה, ובכך סותמות את הגולל על סיכוייה של העיר לשרוד.
אבל אם שואלים את הבמאי גידי דר, הסצנה הטרגית ביותר מגיעה בהמשך, וגם היא קשורה בקשר הדוק לאירועי ימינו. זהו רגע הפיוס של היהודים, זמן קצר מאוד לפני שהרומאים כובשים את העיר ושורפים את בית המקדש. "כשנשיא המדינה יצחק הרצוג צפה בסרט, הוא אמר על הסצנה הזאת: 'עכשיו נזכרתם? דווקא כשהכול כבר אבוד? רק למות ביחד אתם יודעים? היו לכם אלף הזדמנויות, ועל כולן ויתרתם'. ואני הסכמתי איתו. זה באמת שיאה של הטרגדיה".
עכשיו דר מנסה לשנות את סופו של השידור החוזר שאנו חיים בו. בתקופה האחרונה הוא הקדיש את כל זמנו ומרצו כדי לקיים סדרת פגישות עם בכירי הרבנים במגזר הדתי־לאומי, וגם להפגיש אותם עם מובילי דעה בצד השני. מטרת השיחות הללו, שהוא מספר עליהן כאן לראשונה, הייתה להגיע להכרזה על הפסקת אש הדדית ופתיחת משא ומתן מואץ, בהשתתפות ראשי המפלגות משני הצדדים.
"הסתכלתי על המחאה וראיתי שחסרות כיפות סרוגות. אמרתי לעצמי: צריך לדבר. ואז התחלתי לטפס. בשבילי האירוע הזה היה בגדר בלתי אפשרי, אבל זה רק אתגר אותי. אני מגיע מהמחנה הליברלי, אבל יש בי רצון עמוק להושיט יד לצד השני, הוא מעניין אותי ומעסיק אותי.
"למשך חודשיים וחצי עזבתי הכול וישבתי עם האנשים האלו לשיחות על היבטים אמוניים, שכל אחת מהן נמשכה שעתיים. הופתעתי מהנכונות שלהם להשקיע את הזמן. אמרתי להם שאני רוצה להוציא מכתב אחדות. היה שם ויכוח על ניסוחים, כמה אפילו פרשו כי לא הסכימו עם נוסח מסוים, שגם לי היה קשה איתו. בשלב מסוים במפגשים הבנתי שהם לא מפנימים את עוצמת החרדה בצד השני וחושבים שזה תכף ייגמר, לכן הבאתי אנשים מהצד שלי, שיגידו את האמת שלהם. ההנחיה שלי לאירוע הייתה – אנחנו לא נכנסים לוויכוחים, אלא לדינמיקה שאנחנו מספרים בה את האמת הכי קשה. כל אחד שופך את ליבו, כדי שהאחר יוכל לשים את עצמו במקומו. אמרתי לנציגי הצד שלי: כשהם מספרים על התפיסה שלהם, עזבו את הביקורת ותיכנסו לבגדים שלהם, לחוויה שלהם. מכאן נוכל להתקדם".
השאיפה המיידית שלו הייתה שמהמפגש הזה תצא קריאה משותפת לעצירת החקיקה לשבועיים, כצעד בונה אמון. "אמרתי לרבנים: אתם הבהלתם את הצד השני, תעצרו את המהלך הזה, לא יקרה כלום. במקביל הלכתי לפגישה אצל בני גנץ, שהודיע שאם יש הפסקה של שבועיים הוא מצטרף. אבל הפוליטיקאים מימין דחו את זה".
התאכזבת?
"פוליטיקאים משמאל שאלו אותי 'אתה מאמין להם?', ועניתי: במאתיים אחוז. אלה אנשים אוהבי ישראל, יש לי מעט מאוד חילוקי דעות איתם. אבל ברגע האמת הם לא הביאו את מה שקיוויתי. אני מצפה ממנהיג רוחני להוביל, ולא עד כדי כך להקשיב לפוליטיקאים. יש אגדה מפורסמת שלא הכנסתי לסרט, על קמצא ובר קמצא. מה קרה שם, שעליו חרבה ירושלים? לא על ההשפלה בסעודה, אלא על השתיקה של החכמים שרואים אותה".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במגזין דיוקן של מקור ראשון
