לודוויג ואן בטהובן מת בווינה לפני כ-200 שנה לאחר שהלחין כמה מהיצירות המשפיעות ביותר במוזיקה הקלאסית. מאז, ביוגרפים מבקשים להסביר את הסיבות למותו של המלחין הגרמני בגיל 56, את אובדן השמיעה שלו ואת התמודדותו עם מחלות כרוניות.
לצוות בינלאומי של חוקרים, שחקר את הגנום של בטהובן באמצעות קווצות משיערו, אולי יש כעת כמה תשובות. לפי דברי החוקרים, הסיבה הסבירה למותו של בטהובן היא אי ספיקת כבד או שחמת, שנגרמו ממספר סיבות, כולל צריכת אלכוהול גבוהה.
"בדקנו גורמים גנטיים אפשריים לשלושת הסימפטומים העיקריים שלו – אובדן השמיעה המתקדם, בעיות במערכת העיכול ומחלת כבד שהובילה בסופו של דבר למותו עקב אי ספיקת כבד", אמר מרקוס נוטן אחד ממחברי המחקר שנכתב במכון לגנטיקה אנושית בבית החולים האוניברסיטאי של בון, גרמניה. "לבטהובן", אמר נוטן, היתה "נטייה גנטית חזקה למחלות כבד", ושרידים של נגיף הפטיטיס B זוהו בשערו. "אנו מאמינים שהמחלה נוצרה משילוב של נטייה גנטית, צריכת אלכוהול כרונית מתועדת היטב ומחלת הפטיטיס B", אמר נוטן.
יוהנס קראוזה ממכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית אמר שמחלת הפטיטיס B "כנראה הייתה די שכיחה באותה תקופה' בתחילת המאה ה-19". "לפחות בחודשים האחרונים לפני מותו הוא היה חולה מזיהום של הנגיף הפטיטיס B", אמר קראוזה.
מחברי המחקר, שפורסם בכתב העת Cell Press Current Biology ביום רביעי האחרון, לא הצליחו לקבוע גורמים גנטיים כלשהם לאובדן השמיעה המתקדם שבסופו של דבר הותיר את בטהובן חירש לחלוטין. החוקרים ניתחו שמונה קווצות שיער שנטען כי הגיעו מראשו של בטהובן וקבעו שחמש מהם "כמעט בוודאות אותנטיות", כך לפי טריסטן בג, דוקטורנט באוניברסיטת קיימברידג' והמחבר הראשי של המחקר. "מכיוון ששחזרנו את הגנום מקטעי DNA קצרים במיוחד, מיפינו רק כשני שלישים ממנו בצורה מספקת", אמר. אחת מקווצות השיער המפורסמות ביותר, המכונה "הילר לוק", הייתה נושא למחקרים קודמים שמצאו שהיא מכילה רמות גבוהות של עופרת, התגלתה כלא אותנטית ונראה כי הייתה שייכת בכלל לאישה.
סוד משפחתי
בטהובן, שנולד בבון ב-1770 ומת ב-1827, נאבק בבעיות במערכת העיכול בתקופות שונות של חייו וכן בצהבת. "היו תקופות שבהן הוא סבל ממחלה חריפה ולא היה מסוגל לעבוד, למשל, תקופת המחלה החריפה בת החודש שלו באביב 1825", אמר בג. החוקרים, חקרו את נתוני ה-DNA ואת מסמכי הארכיון של בטהובן וחשפו גם סתירות בין אילן היוחסין המשפטי שלו לבין אילן היוחסין הביולוגי שלו.
בעיון באילן היוחסין הביולוגי של בטהובן, כפי שמשתקף מה-DNA שלו, הם מצאו "אירוע אבהות חוץ-זוגי" – ילד שנולד כתוצאה ממערכת יחסים מחוץ לנישואים – בקו האבהי הישיר של בטהובן, אמר תומס קיוויסילד מהמכון לגנומיקה באוניברסיטת טרטו. קיוויסילד אמר שזה התרחש בתוך שבעת הדורות שמפרידים בין אביו הקדמון, אארט ואן בטהובן, שחי בסוף המאה ה-16 לבין לידתו של בטהובן ב-1770. בג אמר שזה לא מפתיע שזה לא תועד. "לא הייתם מצפים שאירוע אבהות נוסף יתועד", אמר . "אי אפשר לשלול שבטהובן עצמו נולד כתוצאה של בגידה", אמר בג. "אני לא תומך בתיאוריה הזו", הדגיש, "אני פשוט אומר שזו אפשרות וצריך לשקול את זה".
במכתב משנת 1802 בטהובן מבקש מאחיו שבעיות הבריאות שלו, במיוחד אובדן השמיעה שלו, ייחקרו לאחר מותו. "הוא רצה שייבדקו את גופתו בנתיחה שלאחר המוות", אמר קראוזה. "בעצם, אנחנו מגשימים את המשאלה שלו, במידה מסוימת, עם הפרויקט הזה".
