בחודשים הקרובים תתחיל ממשלת יפן לפתח טכנולוגיה חדשה שתאפשר את סריקת מעמקי הים לעומק של עד כשישה קילומטרים. הסריקות ייערכו בעזרת צוללות אוטונומיות שלסוללותיהן תהיה יכולת להיטען בעומקים קיצוניים, ושתוכלנה לקבל ולהעביר מידע מהיבשה לים. הטכנולוגיה החדשה תשמש את יפן בחקר יסודות נדירים, וצפויה להיכנס לשימוש בשנת 2022.
ההחלטה הרשמית על פיתוחן של הצוללות צפויה להתקבל ביולי, ותהיה באחריותו של המשרד לעידוד פיתוח אסטרטגי. בידי ממשלת יפן יש כבר טכנולוגיה המאפשרת את הפעלתן של חמש צוללות בעומק של כשני קילומטרים, שמשמשות כעת לסריקות באזור מחוז אוקינאווה. הצוללות אוספות מידע על קרקעית הים בעזרת כלים כמו גלים אלקטרומגנטיים. לאחר שהמידע נאסף הוא משודר בגלים אקוסטיים לפני הים, ומשם דרך לוויין לבסיס מחקר.
הבעיה היא שתקשורת אקוסטית נעשית בעייתית ככל שהצוללות מעמיקות. מלבד זאת, הן יכולות לפעול עד עשר שעות ברצף לפני שסוללתן נגמרת, ולכן הן זקוקות לחזור בתכיפות לספינת האם. הבעיות האלו הובילו להחלטתה של ממשלת יפן לפתח טכנולוגיה שתאפשר תקשורת אקוסטית בעומקים גדולים בהרבה. כדי לפתור את בעיית חיי הסוללה מתכננים היפנים להוריד מטען לעומק של כשלושה קילומטרים, כך שהצוללות יוכלו לפעול עד חמישה ימים ברציפות בלי צורך לחזור לספינת האם. גם שריון הצוללות ישופר כדי שיוכלו לעמוד בלחץ המים.
לפי מקורות הקרובים לממשל, יפן יכולה לסרוק כיום רק כ־30 אחוזים מהאזור הכלכלי הבלעדי שלה, אך אם תתאפשר סריקת קרקעית הים עד לעומק שישה קילומטרים, תוכל יפן לסרוק כ־94 אחוזים מהאזור. השטח גדול פי 12 משטח היבשה של יפן. לפי הערכות, קרקעית הים באזור הכלכלי הבלעדי מכילה שלל יסודות נדירים המשמשים בייצור מגוון מוצרים טכנולוגיים. לפי הערכתה של קבוצת מחקר יפנית, קרקעית הים באזור איי בונין, בעומק כחמישה קילומטרים, מכילה יסודות נדירים בכמויות שיוכלו לענות על צרכים גלובליים למשך מאות שנים.
כיום מייבאת יפן את רוב היסודות הנדירים שהיא משתמשת בהם. בשנת 2016 הייתה סין אחראית להפקה העולמית של 80 אחוזים מהם.
התחרות הבינלאומית סביב טכנולוגיה המאפשרת את סריקת מעמקי הים הולכת ומתעצמת. בנורווגיה כבר פותחו צוללות המאפשרות סריקה בעומק שישה קילומטרים. כעת יפן מקווה להאיץ את פיתוחה של טכנולוגיה דומה.
